مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
הלל תמלל / ר' אברהם אבן עזרא הַלֵל תְּמַלֵּל לְמַלֵּא לֹא חָסַר נִשְׁמַת כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר אֵין לְךָ דִּמְיוֹן וְאֵין לְךָ עֵרֶךְ יָחִיד אֲשֶׁר לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ אָנָה מְקוֹמְךָ וְאֵין לְךָ דֶּרֶךְ מוֹלִיךְ שִׁבְעָה עַל שְׁנֵים הֶעָשָׂר בּוֹרֵא שִׁבְעָה יְסוֹבְבוּן עַל שִׁבְעָה וְכֵן אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה זְכוֹר נָא לְחֶבְלָךְ בְּרִית חֹב וּשְׁבוּעָה הַלֵל תְּמַלֵּל לְמַלֵּא לֹא חָסַר נִשְׁמַת כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר כִּי אַתָּה שַׂחְתָּ רָזוֹת תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה וְעִיר עַל תִּלָּהּ מְהֵרָה תִּבְנֶה וְשָׁמָה דֶגֶל מוּל דֶּגֶל יַחֲנֶה וּכְאָב יְרַחֵם עַל הַבֵּן הַמְיֻסָּר הַלֵל תְּמַלֵּל לְמַלֵּא לֹא חָסַר נִשְׁמַת כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר הַכֹּל יִכְלֶה וְזִכְרָךְ לֹא יִכְלֶה הַכֹּל יִבְלֶה וְשִׁמְךָ לֹא יִבְלֶה הַכֹּל חָסֵר וְאַתָּה מָלֵא כִּי בָךְ יִדַּל דַּל גַּם בָּךְ יָשׂוֹר שַׂר מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים נוֹרָא וְנִשְׂגָב מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים הַכֹּל מִמְךָ פּוֹחֲדִים וְרוֹהִים וְעַבְדְךָ בְּיִשְׁעֲךָ מְהֵרָה יְבֻשָּׂר הַלֵל תְּמַלֵּל לְמַלֵּא לֹא חָסַר נִשְׁמַת כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר |
|
פיוט זה נתחבר כפיוט "רשות" ל"נשמת כל חי". מחברו של הפיוט הוא הפרשן והפייטן הנודע, ר' אברהם אבן עזרא, מחשובי המשוררים בספרד. "נשמת כל חי" נקראת "ברכת השיר" והיא נאמרת בשבתות ובימים טובים כהרחבה לברכת "ישתבח" החותמת את "פסוקי דזמרה" וכן בליל הסדר. משוררי ספרד אהבו לחבר רשויות לברכה זו. איננו יודעים עבור איזו שבת או איזה מועד חובר פיוט זה, וגם מתוכו לא ניתן לדעת. אך על פי הפזמון החוזר והתבנית השירית וכן על פי כמה מהמוטיבים המופיעים בשיר ניתן לקבוע כי מדובר ב"רשות לנשמת". לפיוט זה אין זכר במנהגים השונים, לפחות אלו שנתקבלו מזמן ראשית הדפוס, והוא אינו נמצא באף סידור תפילה למעט מחזור ארם צובה העתיק ששם נהגו לאומרו במסגרת הסליחות לשבתות חודש אלול (שבת פרשת שופטים). הבתים הראשונים מדברים על גדולתו של הבורא שכל הבריות משתחוות לו וצבא השמים נתון למרותו ולשליטתו. בבית האמצעי הפייטן מעמיד למול השגב של הקב"ה את עמו וצאן מרעיתו - עם ישראל, שבגלות הוא כצאן דל ורזה, אך מיד מביע את בטחונו שהקב"ה יגאל אותו ישיב אותו לציון, ויבנה את ירושלים. הבתים האחרונים חוזרים לדבר בגדולתו של הקב"ה שכל הבריאה כולה בלה וחולפת ואין דבר שיעמוד לעולם אלא רק הקב"ה הוא לבדו. הבית האחרון הוא מעין סיכום המראה את גדלותו של הקב"ה מעל כל אלהים, מעל כל הבריאה ומעל לכל בני האדם. אך האחרונה חתימת הפיוט חוזרת לעניין גאולת ישראל ובה מביע המשורר את בטחונו שהקב"ה יושיע במהרה את עבדו – עם ישראל. פיוט עתיק זה נתחדש בימינו בלחן של המוסיקאי אלעד הראל, במסגרת הפרויקט 'תן זמירות עמי' של אתר הזמנה לפיוט בשיתוף המרכז לחקר המוסיקה היהודית ובתמיכת קרן אדמונד י. ספרא. |
| •● הַלֵל תְּמַלֵּל לְמָלֵא לֹא חָסַר – קריאה לאדם - מלא פיך בדברי הלל למי שהוא בעצם מלא ואין בו שום חסרון. ● נִשְׁמַת כָּל חַי וְרוּחַ כָּל בָּשָׂר – כאן רומז המשורר לתפקידו של הפיוט אך גם לדברי ההלל, דהיינו תהלל את הקב"ה ב"נשמת כל חי ורוח כל בשר" וכו' שהן מילות הפתיחה של ברכת השיר - נשמת כל חי. הפיוט משמש כקריאה לנשמת כל החיים להלל את ה'. ● אֵין לְךָ דִּמְיוֹן וְאֵין לְךָ עֵרֶךְ – אין יכולת לדמיין או להעריך את הקב"ה כמו שנאמר בתהלים (מ, ו) - רַבּוֹת עָשִׂיתָ אַתָּה ה' אֱלֹהַי נִפְלְאֹתֶיךָ וּמַחְשְׁבֹתֶיךָ אֵלֵינוּ אֵין עֲרֹךְ אֵלֶיךָ אַגִּידָה וַאֲדַבֵּרָה עָצְמוּ מִסַּפֵּר: ● יָחִיד אֲשֶׁר לְךָ תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ – מלך העולם שכל הבריות כורעות לו ברך ומשתחוות. מבוסס על דברי ה' ביד ישעיהו הנביא (מה, כג) כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן: לשון זו משמשת בשתי תפילות מרכזיות; "נשמת" - שאליה רומז המחבר ושם נאמר "וכל ברך לך תכרע וכל קומה לפניך תשתחווה". ותפילת "עלינו לשבח"שבה נאמר "כי לך תכרע כל ברך, תישבע כל לשון". ● אָנָה מְקוֹמְךָ וְאֵין לְךָ דֶּרֶךְ – האדם המתפלל ומבקש לעמוד לפני הקב"ה אינו יכול לעולם להגיע אל מקום פיזי ולמוצאו שם. ולא רק האדם אינו יודע את מקום כבודו של ה' אלא כל הנבראים כולם ואף מלאכי השרת אינם יודעים כמו שנאמר בקדושת "כתר". הפייטן משתמש בשאלה הרטורית כאמצעי להבליט את גדולתו ונוראותו של ה'. ● מוֹלִיךְ שִׁבְעָה עַל שְׁנֵים הֶעָשָׂר – לקב"ה אמנם אין דרך ואין מקום אך לכל כוכבי השמים סלל דרך והוא מנהיג את שבעת כוכבי הלכת ואת שנים עשר המזלות (מבוסס על תפיסות אסטרונומיות של ימי הביניים). ● בּוֹרֵא שִׁבְעָה יְסוֹבְבוּן עַל שִׁבְעָה – שבעת כוכבי הלכת הסובבים על שבעת גלגליהם הקוסמיים (שוב, ע"פ האסטרונומיה של ימי הביניים). מראה את שלטון הבורא בעולם השמימי. ● וְכֵן אַרְבָּעָה כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה – ארבעת הגלגלים - יבשה, ימים גלגל האש וגלגל הרוח כנגד ארבעת היסודות מהם מורכב העולם החומרי - עפר, מים, אש, אויר. מראה את שלטונו של הבורא בארץ. ● זְכוֹר נָא לְחֶבְלָךְ בְּרִית חֹב וּשְׁבוּעָה – זכור נא לעם ישראל, שהם עמך ונחלתך. ע"פ האמור בדברים (לב, ט) כִּי חֵלֶק ה' עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ. • בְּרִית חֹב וּשְׁבוּעָה – מה שנשבעת לאבותם שתרבה זרעם ונחלתם לעולם. ● כִּי אַתָּה שַׂחְתָ לְקַיֵּם כָּל אִסָּר – הקב"ה ציוה על בני עמו לקיים כל מה שיצא מפיהם כנדר או שבועה שנאמר (במדבר ל, ג): אִישׁ כִּי יִדֹּר נֶדֶר לַה' אוֹ הִשָּׁבַע שְׁבֻעָה לֶאְסֹר אִסָּר עַל נַפְשׁוֹ, לֹא יַחֵל דְּבָרוֹ כְּכָל הַיֹּצֵא מִפִּיו יַעֲשֶׂה. ואם אתה ציווית ראוי שתכניס עצמך גם כן כן בחיוב זה. ● רָזוֹת תַּעֲבֹרְנָה עַל יְדֵי מוֹנֶה – עם ישראל, המשול לצאן רזה ומדולדל בגלות, תעבורנה על ידי הרועה. ע"פ האמור בירמיהו (לג, יג): בְּעָרֵי הָהָר בְּעָרֵי הַשְּׁפֵלָה וּבְעָרֵי הַנֶּגֶב וּבְאֶרֶץ בִּנְיָמִן וּבִסְבִיבֵי יְרוּשָׁלִַם וּבְעָרֵי יְהוּדָה עֹד תַּעֲבֹרְנָה הַצֹּאן עַל יְדֵי מוֹנֶה אָמַר ה'. וביחזקל (לד, יב): כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת, כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל. ● וְעִיר עַל תִּלָּהּ מְהֵרָה תִּבְנֶה – ירושלים תשוב ותיבנה במקום שנחרבה, שנהפכה לתל. ע"פ ירמיהו (ל, יח): כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי שָׁב שְׁבוּת אָהֳלֵי יַעֲקוֹב וּמִשְׁכְּנֹתָיו אֲרַחֵם, וְנִבְנְתָה עִיר עַל תִּלָּהּ וְאַרְמוֹן עַל מִשְׁפָּטוֹ יֵשֵׁב. ● וְשָׁמָּה דֶּגֶל מוּל דֶּגֶל יַחֲנֶה – כל עם ישראל שנתפזר בין האומות ישוב ויתכנס למקום אחד וישכנו כולם זה לצד זה, כמו שהיה במדבר מחנה ליד מחנה. דגל במשמעות של שבט. ● וּכְאָב יְרַחֵם עַל הַבֵּן הַמְיֻסָּר – ה' ירחם עלינו כמו שאב מרחם על בנו ובפרט כשהוא סובל. ● הַכֹּל יִכְלֶה וְזִכְרְךָ לֹא יִכְלֶה – לכל נברא ובריאה יש זמן שבו הוא חדל מלהתקיים אך הקב"ה חי וקיים לעולם. ● הַכֹּל יִבְלֶה וְשִׁמְךָ לֹא יִבְלֶה – הכל בלה בסופו של דבר, מתיישן ומאבד את יכולותיו עד שאין בו כבר חפץ, אבל הקב"ה מעל לזמן ופגעיו, אין לו ראשית ולא אחרית. ● הַכֹּל חָסֵר וְאַתָּה מָלֵא – אין דבר מושלם בבריאה. כל דבר או שזקוק לדבר אחר או שמושפע מדבר אחר וכולם תמיד זקוקים לקב"ה שהוא נותן להם כל רגע ורגע את חיותם וקיומם וממלאם. ואילו הקב"ה אינו זקוק או מושפע מאף בריה בעולם. ● כִּי בְךָ יִדַּל דַּל גַּם בְּךָ יָשׂוֹר שַׂר – המעמד של כל אדם ואדם נגזר ע"פ רצון ה'. העני והדל הם במצב זה בגלל רצון הבורא ובדיוק באותו אופן השר והעשיר, מצבם אף הוא רק ברצון ה'. ● מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים – ע"פ תהלים צה, ג כִּי אֵל גָּדוֹל ה' וּמֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל אֱלֹהִים. הקב"ה שהוא נעלה מכל מלאכי השמים (המכונים פעמים רבות אלהים). • נוֹרָא וְנִשְׂגָב מִשְּׁמֵי גְבוֹהִים – ה' נורא ונשא מעל השמים וכל צבאם. • הַכֹּל מִמְּךָ פּוֹחֲדִים וְרוֹהִים – כל הבריות הארציות מפחדות וחרדות ממך. • וְעַבְדְךָ בְּיִשְׁעֲךָ מְהֵרָה יְבֻשָּׂר, אך לעומת זאת, לנו – עם ישראל- מובטחת בשורת הגאולה. |
| عنوان |
הלל תמלל |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
