مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
ישמחו במלכותך / על פי חז"ל יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁוֹמְרֵי שַׁבָּת וְקוֹרְאֵי עֹנֶג עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבָךְ וְהַשְּׁבִיעִי [נוסח אשכנז: וּבַשְּׁבִיעִי] רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית |
|
"ישמחו במלכותך" נאמר בתפילת העמידה בתפילות השבת, למעט מנחה של שבת. זהו הקטע האחרון של ברכת "קדושת היום", הברכה השביעית המיוחדת לתפילות העמידה של שבת. במנהגי האשכנזים נאמר קטע זה רק בתפילת מוסף של שבת. תפילת העמידה של יום השבת כוללת שבע ברכות – שלוש הראשונות ושלוש האחרונות זהות לתפילת העמידה של ימות החול והן הברכות הקבועות. הברכה השביעית מיוחדת ליום השבת וחלק ממנה שונה מעמידה לעמידה. עניינו של הקטע הוא השמחה והעונג ביום השבת, שהוא היום החביב ביותר מכל הימים. הצירוף "קוראי עונג" מבוסס על הפסוק מישעיהו (נח, יג) הנאמר גם בקידוש של יום השבת וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג. הנביא ישעיהו, ובעקבותיו מחבר התפילה, מדגישים את ההיבט של יום השבת כיום של התחדשות רוחנית וקשר הדדי בין העם לבוראו. העם מתענג ביום השבת שהוא היום עליו מתענג, כביכול, הבורא. שני פסוקים מתוך קטע תפילה זה, קצר כשלעצמו, הולחנו והם עומדים בפני עצמם. מדובר בפסוק הפותח – "ישמחו במלכותך שומרי שבת.." ובפסוק החותם "חמדת ימים". "חמדת ימים" הולחן ע"י הרב קרליבך ובוצע באחד מפסטיבלי הזמר החסידיים לפני כמה עשורים ומאז זכה לשלל גרסאות וביצועים. בקהילות האשכנזיות נוהגים לשיר יחד עם החזן את "ישמחו במלכותך". בקהילות הספרדיות הקטע נאמר בנעימה של תפילת השבת. בקהילות החלאביות, שם לכל שבת מקאם משלה, נאמר קטע זה במקאם של אותה שבת. נוסח ברכה זו מופיע לראשונה בסידור רב עמרם גאון וכנראה שנתקן לאחר תקופת התלמוד. |
| • וְקוֹרְאֵי עֹנֶג – המתענגים על השבת. מבוסס על הפסוק מישעיהו (נח, יג) הנאמר גם בקידוש של יום השבת וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ... • עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי – עם ישראל, שמקדש ומכבד את יום השבת. • כֻּלָּם יִשְׂבְּעוּ וְיִתְעַנְּגוּ מִטּוּבָךְ – על פי הפסוק בירמיהו (לא, יג) וְעַמִּי אֶת–טוּבִי יִשְׂבָּעוּ. • וְהַשְּׁבִיעִי רָצִיתָ בּוֹ וְקִדַּשְׁתּוֹ – ה' קידש את היום השביעי, יום השבת, ובחר בו כיום מיוחד מכל הימים. • חֶמְדַּת יָמִים אוֹתוֹ קָרָאתָ – בתלמוד הבבלי (ביצה טז:א) נאמר על יום השבת: "מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה", ומכאן כנראה נולד המושג של שבת כיום החביב מכל הימים. בפירוש אלשייך על פרשת ויקהל מצוטט התלמוד בנוסח: "חמדה גנוזה יש לי" וכנראה שהצטרפו אצל הפרשן המקור התלמודי ותפילת השבת. • זֵכֶר לְמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית – יום השבת מהווה עדות ואזכור תמידי למעשה בראשית ובריאת העולם, כמתואר בספר שמות (כ,י): כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם, וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. בקהילות הספרדיות משמיטים את המילים הללו בעמידה של תפילת שחרית, בעקבות מנהגי המקובלים. למרות שאין הסבר מפורש לכך, ייתכן שההשמטה נועדה להראות שתפילת שחרית ומוסף הן חלק בלתי נפרד זו מזו ולכן "זכר למעשה בראשית" הנאמר בתפילת מוסף מתייחס גם לשחרית. |
| عنوان |
ישמחו במלכותך |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבת |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
