مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
ברכות התורה על פי חז"ל בָּרְכוּ אֶת ה' הַמְבֹרָךְ. בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ ה' הַמְבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בָּחַר־בָּנוּ מִכָּל־הָעַמִּים, וְנָתַן־לָנוּ אֶת־תּוֹרָתוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', נוֹתֵן הַתּוֹרָה. בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר נָתַן־לָנוּ אֶת תּוֹרָתוֹ תּוֹרַת־אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵנוּ. בָּרוּךְ אַתָּה ה', נוֹתֵן הַתּוֹרָה. |
|
מעמד קריאת התורה הוא הלב של תפילות השבת והחג. העלייה לתורה היא אחד הרגעים המשמעותיים בתפילה, עבור אלו העולים לתורה ובעיקר עבור נערי בר המצווה שזו היא להם, בדרך כלל, הפעם הראשונה שבה הם עולים לתורה. העולה לקריאת התורה מברך ברכה אחת לפני הקריאה וברכה אחת לאחריה. לברכות הללו נודעת חשיבות רבה בשל הסמליות העמוקה של קריאת התורה כחידוש הברית בין מקבלי התורה – העם, לבין נותן התורה – הקב"ה. בנוסף לכך, מדרשי חז"ל המובאים בתלמוד (נדרים נד, ע"א) תולים את חורבן בית המקדש השני בכך שבני ישראל לא בירכו את ברכות התורה: "על מה אבדה הארץ... על שלא בירכו בתורה תחילה". בעקבות מדרש זה גברה החשיבות המיוחסת לברכות ולפני שהן נאמרות העולה לתורה מבקש כביכול רשות מהקהל ומכין אותם לאמירת הברכה. בקהילות הספרדיות נהוג שהעולה אומר תחילה "ה' עמכם" והקהל עונה "יברכך ה'". חילופי ברכות אלו נאמרו במקור במגילת רות (ב, ד) בין בועז לבין נעריו. בכל המנהגים אומר העולה "ברכו את ה' המבורך" והקהל עונה "ברוך ה' המבורך לעולם ועד". ברכות אלו מוזכרות כבר במשנה (ברכות ז, ג). לאחר אמירת הקדמות אלה שהכינו את הציבור למעמד הנשגב של קריאת התורה מברך העולה את הברכה המדברת על מעמד עם ישראל כעם הנבחר ועל כך שהבחירה מתבטאת בנתינת התורה לעם ישראל. לאחר הברכה קורא העולה לתורה או החזן את העלייה ובסופה מברך העולה את הברכה החותמת ובה הוא מודה לה' על כך שנתן לעם ישראל את התורה האמיתית המקנה חיי נצח. " ברוך אתה... אשר נתן לנו את תורתו תורת אמת וחיי עולם נטע בתוכנו ברוך אתה ה' נותן התורה" (בנוסח האשכנזי משמיטים את המלים "את תורתו"). תוכן שתי הברכות דומה למדי. את הברכה הפותחת מברכים גם במסגרת "ברכות השחר", יחד עם שתי ברכות אחרות העוסקות בהודאה על נתינת התורה. הסיבה לכך היא שבתהליך גיבוש התפילות שחל כנראה במאה השלישית או הרביעית ומתועד במיוחד במסכת ברכות (ס, ב), אספו החכמים נוסחים שונים לברכות התורה שהיו נהוגות בקהילות ארץ ישראל והפזורה, ובמקום להעדיף אחת על פני השניה, קבעו את כולן בתפילה, כל אחת במקום אחר. הנחה זו מסתברת על הדעת גם משום שעל פי ההלכה אם טעה העולה ואמר את הברכה האחרונה לפני קריאת התורה, אין הוא צריך לחזור ולומר את הברכה הראשונה במקומה אלא להמתין עד סיום הקריאה ואז לומר את הברכה הראשונה. נכונות ההלכה לקבל חילוף מקרי זה במקומותיהן של הברכות מעידה על כך שההחלטה לקבוע אחת בתחילה ואחת בסוף קריאת התורה אינה נובעת ממשמעות פנימית עמוקה של מיקום הברכות. חלק מהברכות מופיעות לראשונה במסכת ברכות בתלמוד הבבלי (יא, ע"ב) וחלקן במסכת סופרים (ט, ה). הברכות נאמרות בניגון התפילה הנהוג בכל קהילה וקהילה. |
| • ברכו את ה' המבורך – העולה לתורה מזמין את קהל המתפללים לברך את ה' לפני הקריאה בתורה. זה נוסח מקובל של קריאה ומענה שנאמר במספר מקומות בתפילה. בד"כ ע"י החזן. במעמד קריאת התורה הקריאה הזו נאמרת ע"י העולה לתורה, לפני תחילת הקריאה והברכה שלפניה. • ברוך ה' המבורך לעולם ועד – זוהי לשון המענה של ציבור המתפללים לקריאה. נהוג לקוד או לכרוע קלות עם אמירת משפט זה. העולה לתורה חוזר אף הוא על המשפט הזה ואז מברך. • אשר בחר בנו מכל העמים – עם ישראל נבחר ע"י ה', כפי שמופיע פעמים רבות במקרא (ראו למשל ישעיהו מג, כ; דברים ז, ו). • ונתן לנו את תורתו – עם ישראל נבחר ע"י ה' כעם שלו תינתן התורה. • וחיי עולם נטע בתוכנו – התורה מקנה חיי נצח . |
| عنوان |
ברכות התורה |
|---|---|
| دورة العام |
חגים ומועדים;שבת |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
