مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אל בעניי הבט / נסים בן משה הלוי אֵל בְּעָנְיִי הַבֵּט יָהּ רָם מִמְּעוֹנוֹ אֵל עֲנֵנִי יָהּ רָם לִתְחִנָּתִי מֵחַסְדּוֹ וּלְשַׁוְעָתִי קַבֵּל מִטּוּבָךְ עֲלַיַּה אֵלִי רַחֵם עַם אָהוּב וְזָךְ עֲלַיַה אַתָּה עֶזְרִי אֵל נֶאְדָּר וְנוֹרָא בְּעוֹלָמוֹ אַךְ אֵלִי וְיוֹצְרִי מֵחַסְדָּךְ סְלַח לְעַמָּךְ יָהּ חֲבִיבִי אַךְ אֵלִי וְיוֹצְרִי סְלַח וְנִשָּׂא יָהּ אָבִי גָּדְלָךְ בְּשִׂמְחָה מֵהוֹדָךְ אֵל נֶאְדָּר חֹן יָהּ אֵל לְעַם הַנִּבְחָר אֶתְפַּלֵּל כָּל עֵת לְךָ אוֹחִיל לָךְ אֵלִי אֶתְפַּלֵּל כָּל עֵת רְפָא רְפָא יָהּ אֵלִי קְהָלִי קוֹלִי שִׁמְעָה אַתָּה חַי בִּקְהָלָךְ אֵלִי אַתָּה חַי מִמְּעוֹנָךְ אָבִי וּמַלְכִּי יָהּ חֶמְדַּת לִבִּי יָהּ פְּאֵר חֶמְדָּתִי שִׁירָתִי אֵל אַגִּישׁ לָךְ יָהּ חֲבִיבִי גּוֹאֲלִי אֵל יָהּ אֵלִי אֵל חַי תָשׁוּר בְּחִבָּה לְעוֹלָם יָהּ אָבִי תִשְׁכּוֹן בִּמְעוֹנָךְ חֹן עֲלַיַּה חוּס חֹן בְּאַהֲבָה וּבְחִבָּה בָּא זְמַן יָהּ אָבִי תִגְאַל עַם קְהָלָךְ חַי קַנֵּא תִּפְרַח בְּצִיּוֹן עִירָךְ יָהּ חַי פְּדֵה תִּשְׁלַח יִנּוֹן יְדִיד יָהּ יָהּ חֲבִיבִי נַעֲלָה אֵלִיָּה יְבַשֶּׂר נָא הוּא יְבַשֶּׂר נָא יָהּ חֲבִיבִי מְלוֹךְ בַּכֹּל יָהּ יָהּ נַעֲלָה מִמְּרֹומִים יָהּ רָם עַל כָּל רָמִים חֹן לִי מֵחֲנָנָךְ חֹן לִי שִׁיבַת צִיּוֹן הַרְאֵנִי יָחִיד יָחִיד אֵלִי אַתָּה יָחִיד יָחִיד בִּמְעוֹנָךְ צָעוֹד נִצְעַד בְּרָמָה בְּעֹז וָרָם וּבְרִנָּה סְלַח חֶטְאִי וּפְדֵנִי בָּטַחְתִּי בָךְ לְעוֹלָם תִּבְנֶה לִי בֵית מְעוֹנִי וּשְׁלַח לְעַמָּךְ גּוֹאֲלָם |
|
שיר לכל עת שנכתב בהתאמה ל'אינתא עומרי', השיר הראשון שחיבר עבד אלואהב לאום כולת'ום, הזמרת המצרית הגדולה בת המאה ה-20. השיר זכה לאינספור גרסאות כיסוי בסגנונות מוזיקליים שונים בכל רחבי העולם, והפך להיות השיר הערבי הידוע ביותר בעולם. המלים העבריות שלפנינו, מאת נסים בן משה הלוי, אינן 'תרגום' של המלים הערביות המקוריות מאת אחמד שפק כמאל; בעוד 'אינתא עומרי' הוא שיר על אהבה ועל הגעגועים לאהוב, 'אל בעניי הבט' הוא שיר דתי מובהק, ובמרכזו פנייה של האדם לאל. אל מול הפער בתכני השיר בולטת קרבה צלילית-מוזיקלית הדוקה לשיר המקור המופתי. עובדה זו היא המסבירה את התחביר הקטוע-לעתים של השיר, את החזרות הלשוניות הרבות, וגם את צירופי המלים נעדרי-המשמעות השלובים בשיר מפעם לפעם; אחרי ככלות הכל, העיקר טמון, במקרה זה, ב'גברת' – המוזיקה המקורית הנערצת – ופחות מכך ב'אדרת' החדשה שהולבשה לה, השפה העברית. התופעה כשלעצמה אינה חדשה: שורשיה נעוצים כבר בשירת ר' ישראל נג'ארה בשלהי המאה ה-16, והיא מן הגורמים המעצבים את השירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות. עבורנו, מכל מקום, היא פותחת כעין צוהר לתנועה המרתקת בין שתי תרבויות סמוכות, כפי שזו מתגלמת דווקא בהקשר הייחודי של מסורת הפיוט. |
| • אֵל בְּעָנְיִי הַבֵּט יָהּ רָם מִמְּעוֹנוֹ – פנייה לאל להביט משמיים ולראות בסבלו של הדובר. • אֵל עֲנֵנִי יָהּ רָם לִתְחִנָּתִי מֵחַסְדּוֹ – הדובר זקוק לחסדי ה' כדי שיענה לבקשותיו. • וּלְשַׁוְעָתִי קַבֵּל מִטּוּבָךְ – קבל בחסדך את תפילתי. • עֲלַיַּה – וריאציה על המילה 'עלי'. הכותב נוטל לו חירות לחבר מלים חדשות על מנת להתאימן מבחינה צלילית לשיר המקור הערבי. • תָשׁוּר בְּחִבָּה לְעוֹלָם – התבונן בעולמך מתוך חיבה ואהבה. • חַי קַנֵּא תִּפְרַח בְּצִיּוֹן עִירָךְ יָהּ – אלוהי, קנא לציון ולישראל והושע אותם. • חַי פְּדֵה תִּשְׁלַח יִנּוֹן יְדִיד יָהּ –שלח נא את המשיח צדקנו, ידידך, שיבוא ויגאלנו. ינון הוא כינוי למשיח על פי מדרש חז"ל לתהלים (עב, יז): יְהִי שְׁמוֹ לְעוֹלָם לִפְנֵי שֶׁמֶשׁ יִנּוֹן שְׁמוֹ... • אֵלִיָּה יְבַשֶּׂר נָא – מצפים אנו לאליהו מבשר הגאולה, ככתוב בנבואת מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. • חֹן לִי מֵחֲנָנָךְ – הענק לי חנינה וחסד. • שִׁיבַת צִיּוֹן הַרְאֵנִי – זכני לראות בשוב עם ישראל לארצו, ברוח תקוות משורר התהלים (קכו, א): שִׁיר הַמַּעֲלוֹת בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים. |
| عنوان |
אל בעניי הבט |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
