مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
דרכי שבעה רועים דַּרְכֵי שִׁבְעָה רוֹעִים זְכֹר לְעָם שֶׁנִּדְכָּאוּ כִּי כָלוּ בַנְּגָעִים וְעַד שַׁעֲרֵי מָוֶת בָּאוּ סְלַח נָא לַעֲווֹנוֹת וְלִפְשָׁעִים שֶׁעָווּ וְשֶׁחָטְאוּ שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ נְקָמוֹת מֵהֶם הָסֵר וְהוֹפַע מִמְּרוֹמֶךָ כַּמָּה פְעָמִים תְּיַסֵּר נַחֲלָתְךָ וְעַמֶּךָ טוֹבוֹת מֵהֶם אַל תְּחַסֵּר כִּי הֵם קְרוּאִים כַּרְמֶךָ וְהַשְׁמִיעֵם קוֹל מְבַשֵּׂר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם יִהְיוּ כְאַיִן נֶגְדֶּךָ כָּל עֲווֹנוֹת שֶׁלָּהֶם כִּי הֵמָּה יְדִידֶיךָ וְסוֹדְךָ הִגַּדְתָּ לָהֶם וְלַשָּׁבִים עָדֶיךָ עֲנֵם בְּכָל עֵת יִקְרָאוּ אֲמָרַי הַאֲזִינָה וּשְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנִים ה' הֲגִיגִי בִינָה דִּבְרֵי שִׁיר וְרִנּוּנִים פִּתְחוּ שְׁעָרִים בְּרִנָּה וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים נִהְנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה לֹא יִרְעָבוּ וְלֹא יִצְמָאוּ לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים רִיבָה אֱלֹהִים רִיבֵנוּ מִבֵּין צוֹרְרִים וְקָמִים וְהָחִישׁ קֵץ בְּיָמֵינוּ וְקַבֵּץ פְּזוּרֵנוּ מִבֵּין הָעַמִּים לִמְקוֹם שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ עַמִּים הַר יִקְרָאוּ |
|
פיוט זה חותם במנהג תימן את פרק הסליחות בתפילת השחרית של יום הכיפורים, לפני פתיחת מערכת הפיוטים הנקראת נַצְ'דּ אַלרַּחֲמִים (סדר הרחמים), סדר ליטורגי קדום שראשיתו בקובצי התפילות של יהודי בבל בתקופת הגאונים. מחברו הוא ר' דניאל פיומי שחי בתימן במאה ה-12. בפיוט שוטח המשורר את בקשתו העיקרית של עם ישראל ביום הכיפורים: מחילה וכפרה על החטאים שחטאו במהלך השנה. המיוחד בפיוט זה הוא הזכרת האמצעים שבזכותם מתבקש הקב"ה להיענות ולמחול על חטאי עמו. בתחילה מזכיר הפיוט את 'שבעת הרועים', ובמילים אחרות 'זכות אבות', כלומר המעשים הטובים של אבות האומה והקשר ההדוק שהיה להם עם הקב"ה. אחר כך מזכיר הפיוט את מעמדם המיוחד של עם ישראל בעולם: הם נחלתו ועמו של ה', קרואים כרמו (כלומר חלקו ונחלתו), והם גם עבדיו וידידיו. כל אלה הם זכויות המיוחסות לכלל ישראל, אבל הם גם עומדים למליץ יושר בעבור מילוי הבקשה האישית – כפרת העוונות של כל פרט ופרט. בסוף השיר המשורר גם מייחל להגשמת התקווה הלאומית: פדות מצרות הגלות והשיבה לציון עיר הקודש. |
| • שִׁבְעָה רוֹעִים - על פי מיכה ה,ד "וַהֲקֵמֹנוּ עָלָיו שִׁבְעָה רֹעִים". אלו הם אבות האומה – אברהם יצחק ויעקב, משה אהרן יוסף ודוד. • זְכֹר – ובזכותם מחול לעוונותינו. • לְעָם שֶׁנִּדְכָּאוּ – לעם ישראל המדוכאים בגלות. • כָלוּ בַנְּגָעִים – הייסורים כילו אותם. • וְעַד שַׁעֲרֵי מָוֶת בָּאוּ – על פי תהלים קז,יח "וַיַּגִּיעוּ עַד שַׁעֲרֵי מָוֶת". • סְלַח נָא לַעֲווֹנוֹת וְלִפְשָׁעִים – על–פי במדבר יד,יט "סְלַח נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ". • שֶׁעָווּ וְשֶׁחָטְאוּ – על–פי תפילת הכהן הגדול ביום הכיפורים: אָנָּא הַשֵּׁם. חָטְאוּ, עָווּ, פָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. אָנָּא בַּשֵּׁם. כַּפֵּר נָא לַחֲטָאִים וְלַעֲוֹנוֹת וְלִפְשָׁעִים. שֶׁחָטְאוּ וְשֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. • שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה עָדֶיךָ כָּל בָּשָׂר יָבֹאוּ – פסוק הוא בתהלים סה,ג. אחד מפסוקי דרחמי הנאמרים בסליחות. • נְקָמוֹת – פורענות. • וְהוֹפַע – והיגָלה. • נַחֲלָתְךָ וְעַמֶּךָ – ישראל. • כִּי הֵם קְרוּאִים כַּרְמֶךָ – שנאמר בישעיה ה,ז "כִּי כֶרֶם ה' צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל". • קוֹל מְבַשֵּׂר שָׁלוֹם לָכֶם אַל תִּירָאוּ – קול המשיח, על–פי ישעיה נב,ז "מַה נָּאווּ עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם מְבַשֵּׂר טוֹב מַשְׁמִיעַ יְשׁוּעָה". • יִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ – על–פי ויקרא כה,נה "כִּי לִי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עֲבָדִים". • אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מֵהֶם – על–פי תהלים כז,ט "אַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִּי". • יִהְיוּ כְאַיִן נֶגְדֶּךָ – עוונותיהם לא ייחשבו בעיניך, על–פי תהלים לט,ו "יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ". • יְדִידֶיךָ – על–פי מנחות נג ע"ב "ידידים אלו ישראל". • וְסוֹדְךָ – תורתך. • וְלַשָּׁבִים עָדֶיךָ – לשבים אליך. • אֲמָרַי הַאֲזִינָה... הֲגִיגִי בִינָה – שמע תפילתי, על פי תהלים ה,ב "אֲמָרַי הַאֲזִינָה ה' בִּינָה הֲגִיגִי". • פִּתְחוּ שְׁעָרִים בְּרִנָּה וְיָבוֹא גוֹי צַדִּיק שׁוֹמֵר אֱמוּנִים – פסוק הוא בישעיה כו,ב. • שׁוֹמֵר אֱמוּנִים – ששומרים את מצוות התורה. ובתלמוד הבבלי (מסכת שבת קיט ע"ב) דרשו "אל תיקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן". • נִהְנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה – על דרך המתואר בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות יז ע"א) "צדיקים יושבין ועטרותיהם בראשיהם ונהנים מזיו השכינה". • לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ – על–פי איכה ה, כ: "לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים". • רִיבָה אֱלֹהִים רִיבֵנוּ – על–פי תהלים קיט,קנד "רִיבָה רִיבִי וּגְאָלֵנִי". • וְקָמִים – הקמים עלינו לכלותנו. • וְהָחִישׁ קֵץ – מהר את קץ הגאולה. • וְקַבֵּץ פְּזוּרֵנוּ מִבֵּין הָעַמִּים – הוציאנו מן הגלות, על–פי יחזקאל יא,יז "וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים". • לִמְקוֹם שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ – אל ארץ ישראל. • עַמִּים הַר יִקְרָאוּ – פסוק הוא בדברים לג,יט. |
| عنوان |
דרכי שבעה רועים |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
