مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
במרומי ערץ בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא שִׁבְתֶּךָ וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ עוֹז מֶמְשַׁלְתֶּךָ אֵלֶה יַעֲרִיצוּן גְּאוֹן תִּפְאַרְתֶּךָ וְאֵלֶה יַקְדִישׁוּן לְשֵׁם מַמְלַכְתֶּךָ אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶךָ בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא מַהֲלָלוֹ וּפִנוֹת שׁוּלָיו מְלֵאִים הֵיכָלוֹ מֵהֶם מִימִינוֹ וּמֵהֶם מִשְׂמֹאלוֹ שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ יְדוּעִים עַם הַאֵל נִצָּבִים הַיּוֹם כְּדַל הַשּׁוֹאֵל מְהַלְּלִים וּמוֹדִים לְצוּר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ מַלְאֲכֵי רוּם יַחַד יוֹצְאִים בְּאֵימָה וְשָׁבִים בְּפַחַד וּמַעֲרִיצִין בְּרַעַד לְמֶלֶךְ מְיֻחָד שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ קְהִלּוֹת קְהִלּוֹת קְרֵבִים הַיּוֹם בְּחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת וּמַקְדִישִׁים הָאֵל בִּתְשׁוּאוֹת הֲמוּלוֹת וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת |
|
פיוט המושר בקהילות הספרדיות בתפילת מוסף של יום הכיפורים, בעת חזרת שליח הציבור על קטע הקדושה. הפיוט מושר בדרך כלל ע"י החזן או אחד מעוזריו, ה'סומכים'. זהו קטע מקדושתא ליום הכפורים מאת ר' יוסף אבן-אביתור, חכם ופייטן בן המאה העשירית, ממבשרי תור-הזהב בשירה ובפיוט העברי בספרד – אף שנאלץ לגלות מספרד ולנדוד שנים ארוכות בארצות המזרח. קדושתא זו עצמה היתה חלק מ'מעמד' ליום הכפורים, כלומר, יצירה שירית מורכבת הכוללת בתוכה פיוטים ליום הקדוש כולו – סוגה רבת-היקף ועוצמה שאבן-אביתור חידש, ואשר שימשה דגם לחיקוי למרבית פייטני ספרד הגדולים אחריו. פיוטי הקדושתא מוליכים את קהל המתפללים לאמירת הקדושה, ונועדו להעצים אותה; הקטע שלפנינו אופייני לפיוטים קדומים רבים מסוג זה, המתארים בלשון מלאת-שגב והוד את הקדשת הקב"ה, בה בעת, בקרב המלאכים בשמים וישראל על הארץ. בשונה מפיוטים אחרים המעניקים יתרון פרדוכסלי ומפתיע למעשה ההקדשה הארצי (כדוגמת 'אשר אימתך' המיוחס ליניי, או 'לבעל התפארת' לר' בנימין בר זרח), הפיוט שלפנינו מצטיין דווקא בהעמדת סימטריה מלאה והרמונית בין שמים לארץ: "אֵלֶה [=המלאכים בשמים] יַעֲרִיצוּן גְּאוֹן תִּפְאַרְתֶּךָ / וְאֵלֶה [=ישראל בארץ] יַקְדִישׁוּן לְשֵׁם מַמְלַכְתֶּךָ / אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶךָ". |
| • בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא שִׁבְתֶּךָ – בשמים בהם אתה יושב ומולך. 'ערץ' הוא כינוי פייטני רווח לשמים, מיוסד על שימושו של שורש ע.ר.צ בהקשרים של שלטון ומלוכה, מעין הכתוב בתהלים (פט, ח): אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו. • וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ עוֹז מֶמְשַׁלְתֶּךָ – ובקרב השוכנים בארץ, החיים אף הם תחת שלטונך. 'שְׁכוּנֵי' – שימוש מושאל בהוראה שונה של מילה יחידאית במקרא, בספר שופטים (ח, יא): וַיַּעַל גִּדְעוֹן דֶּרֶךְ הַשְּׁכוּנֵי בָאֳהָלִים מִקֶּדֶם לְנֹבַח וְיָגְבֳּהָה וַיַּךְ אֶת הַמַּחֲנֶה וְהַמַּחֲנֶה הָיָה בֶטַח. • אֵלֶה יַעֲרִיצוּן גְּאוֹן תִּפְאַרְתֶּךָ – המלאכים בשמים, מזה, יהללו את גדולתך. • וְאֵלֶה יַקְדִישׁוּן לְשֵׁם מַמְלַכְתֶּךָ – וישראל שבארץ, מזה, יקדישו את שמך. • אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶךָ – שיבוץ מתפילת חנה (שמואל א ב, ב): אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ. בהקשר של הפיוט מתפקד פסוק זה כמימוש או כביטוי של מעשי השבח וההלל בשמים ובארץ גם יחד. • בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ כִּסֵא מַהֲלָלוֹ – בשמים בהם אתה יושב בכסאך המהולל. • וּפִנוֹת שׁוּלָיו מְלֵאִים הֵיכָלוֹ – כבוד ה' ממלא את היכלו השמימי. שיבוץ מרומז מפסוקי חזון ישעיהו (ו, א): בִּשְׁנַת מוֹת הַמֶּלֶךְ עֻזִּיָּהוּ וָאֶרְאֶה אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רָם וְנִשָּׂא וְשׁוּלָיו מְלֵאִים אֶת הַהֵיכָל. חשיבותו של שיבוץ זה בפיוט גדולה במיוחד, משום שישעיהו רואה בחזונו את פעולת הקדשת האל בידי המלאכים, פעולה שכל הפיוט, לפי סוגו כקדושתא, עתיד להוליך אליה באמירת 'קדוש קדוש קדוש', שמקורה בהמשך אותו חזון. • מֵהֶם מִימִינוֹ וּמֵהֶם מִשְׂמֹאלוֹ – חלק מהמלאכים עומדים לימין האל, וחלקם לשמאלו. רמז לחזון מקראי נוסף – חזונו של מיכיהו בן ימלה, המנבא את מפלת אחאב : וַיֹּאמֶר לָכֵן שְׁמַע דְּבַר ה' רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו מִימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ (מלכים א כב, יט). • שְׂרָפִים עוֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ – מלאכים עומדים גם מעליו. שיבוץ נוסף מחזון ישעיהו (ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. • וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ יְדוּעִים עַם הַאֵל – ישראל, עמו של הקב"ה. אפשר ש'יְדוּעִים' נסמך לא ל'עַם הַאֵל', אלא ל'שְׁכוּנֵי אֶרֶץ', ואז כוונתו לרמוז לגולה. • נִצָּבִים הַיּוֹם כְּדַל הַשּׁוֹאֵל – ישראל עומדים לפניך כעניים המבקשים נדבה. שיבוץ מדברים (כט, ט): אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. • מְהַלְּלִים וּמוֹדִים לְצוּר פּוֹדֶה וְגוֹאֵל – על הארץ, ישראל מהללים את הקב"ה, שמוצג כאן בעיקר בפניו החזקות ('צוּר') וביכולתו לגאול את ישראל ולהוציאם מגלותם. • וְהִקְדִישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל – ישראל מקדישים בתפילותיהם את הקב"ה, שכינוייו כאן מקורם בפסוק המשובץ מישעיהו (כט, כג): כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי וְהִקְדִּישׁוּ אֶת קְדוֹשׁ יַעֲקֹב וְאֶת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יַעֲרִיצוּ. • בִּמְרֹומֵי עֶרֶץ מַלְאֲכֵי רוּם יַחַד – הפייטן שב וחוזר לתאר את שבח האל בפי המלאכים בשמים. • יוֹצְאִים בְּאֵימָה וְשָׁבִים בְּפַחַד – תנועת המלאכים תזזיתית ומלאת יראה; דימוי זה אופייני מאוד לספרות ההיכלות (ספרות מיסטית יהודית קדומה) ולקטעי מדרש ופיוט המושפעים ממנה. • וּמַעֲרִיצִין בְּרַעַד לְמֶלֶךְ מְיֻחָד – המלאכים מבטאים הערצה למלך שאין דומה לו. • שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד – תיאור שגור של המלאכים, המשתלב כאן היטב בתמונת תנועתם החפוזה. מקורו בשיבוץ מחזון ישעיהו (ו, ב): שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף. • וּבִשְׁכוּנֵי אֶרֶץ קְהִלּוֹת קְהִלּוֹת – במקביל, על הארץ, ישראל מתכנסים קבוצות קבוצות בבתי הכנסת. • קְרֵבִים הַיּוֹם בְּחָמֵשׁ תְּפִלּוֹת – עומדים לפניך היום, יום הכפורים, בחמש תפילות – היום היחידי בלוח השנה היהודי שיש בו תפילות רבות כל כך – ערבית, שחרית, מוסף, מנחה ונעילה (לעומת שלוש תפילות בימי חול, וארבע בשבתות ומועדים). שורש ק.ר.ב מציין לעתים בלשון העברית הקדומה משמעות של תפילה דווקא (החזן מכונה גם 'קרוב' וידועים פיוטי ה'קרובה'). • וּמַקְדִישִׁים הָאֵל בִּתְשׁוּאוֹת הֲמוּלוֹת – ישראל בתפילותיהם מקדישים את האל בעוצמה נסערת. • וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת – שיבוץ מתהלים (כב, ד): וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל, המבטא במקרא זה את דברי המתפללים המתוארים במחרוזת. פסוק זה משתלב בשכיחות גבוהה בפיוטי קדושתא. |
| عنوان |
במרומי ערץ |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
