• אֵל חַי – הקב"ה, על–פי תהלים פד,ג "לִבִּי וּבְשָׂרִי יְרַנְּנוּ אֶל אֵל חָי". • וְהוּא נוֹרָא עֲלֵי כָל הַשְּׁבָחִים – האל מרומם מעל כל השבחים, שאין בכוחו של אדם לשבחו כראוי לו, כמו בתהלים צו,ד "נוֹרָא הוּא עַל כָּל אֱלֹהִים". • מְנָת נַפְשִׁי וְשִׂכְלִי – האל בלבי ובמחשבותי, ואולי אפשר גם: נפשי ושכלי מאת ה'. הלשון על–פי תהלים טז,ה "ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי". • וְשִׂכְלִי הָאֱנוּשִׁי – שכל בן אֱנוֹשׁ, הקצר מלתפוס את גדולת האל. • וְכִלְיוֹתַי – בפסוקים רבים במקרא הכליות מזוהות עם המחשבה והמצפון, כמו בתהלים טז,ז "אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי". • עֲלֵי חַסְדּוֹ בְּטוּחִים – בוטחים בו ובחסדיו. • בְּסוֹד לִבִּי – בסתר לבי. • וְשַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי – במחשבותי הכמוסות, על-פי תהלים צד,יט "בְּרֹב שַׂרְעַפַּי בְּקִרְבִּי". • אֱהוֹדֶנּוּ – אודה לו. • וְרַעְיוֹנַי – ומחשבותי. • נְהֹג עַבְדָּךְ – הנחה בדרך ישרה. • אֲדוֹן עוֹלָם – הקב"ה. • לְבָבוֹת נֶאֱנָחִים – ישראל הסובלים בגלות. • לִבְנֵי מְנוּחָה – עם ישראל, על–פי מלכים א ח,נו "בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה לְעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל". • סוֹדוֹת נְכוֹחִים – סודות התורה. • וְהָחִישָׁה – החש את הישועה לישראל. • בַּת גַּלִּים, לַיְשָׁה – כינויים לישראל, על–פי ישעיה י,ל "צַהֲלִי קוֹלֵךְ בַּת גַּלִּים הַקְשִׁיבִי לַיְשָׁה עֲנִיָּה עֲנָתוֹת". • דְּרוּשָׁה – גם הוא כינוי לישראל, על–פי ישעיה סב,יב "וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה". • נְדוּדָה בַּפְּתָחִים – ישראל הנודדים בגלותם. • וְהָחִישָׁה לְיִשְׁעָהּ – ומהר לגאול אותה. • לְהַלַּךְ בָּרְוָחִים – במנוחה וברווח, כינוי לגאולה. • זְכוּת מֶלֶךְ מְכַרְכֵּר – בזכות דוד המלך שפיזז וכרכר לפני ארון הברית, ככתוב בשמואל ב ו,יד "וְדָוִד מְכַרְכֵּר בְּכָל עֹז לִפְנֵי ה' ". • לְמוּל אָרוֹן – הברית. • וְגַם זָבַח זְבָחִים – דוד המלך, באותו מעמד, כמתואר בשמואל ב ו,יג "וַיְהִי כִּי צָעֲדוּ נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ה' שִׁשָּׁה צְעָדִים וַיִּזְבַּח שׁוֹר וּמְרִיא". • שְׁלוֹמָךְ, צַח, יְחַיֵּנוּ לְנֵצַח כְּצִלֵּי עָב – השלום מאת האל יחייה אותנו כשם שהענן מצל ומחיה בשעת החום. • צַח – כינוי לאל, שנאמר בו בשיר השירים ה,י "דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם". • כְּצִלֵּי עָב – על-פי ישעיהו כה,ה: "שְׁאוֹן זָרִים תַּכְנִיעַ חֹרֶב בְּצֵל עָב". • מְדֻבָּקִים וְנָחִים –ישראל המקובץ ומאוחד בארצו ושורה בנחת ובמנוחה, על דרך הפסוק באיוב מא,ט: 'אִישׁ בְּאָחִיהוּ יְדֻבָּקוּ יִתְלַכְּדוּ וְלֹא יִתְפָּרָדוּ'.
|