مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
תן זמירות עמי / לא ידוע תֵּן זְמִירוֹת עַמִּי לְצוּר מַנְחִילֶךָ שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן נְעִים גּוֹרָלֶךָ וּתְהַלְלֶנוּ בְּשִׁיר בַּחֲצוֹת לֵילֶיךָ בְּהָנִיחַ לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ לְעוֹלָם שָׂמוֹ יָהּ אָז לַהֲדוֹמוֹ וַיֹּאמֶר הִיא לְאוֹת בֵּינְךָ וּבֵינוֹ וְשָׂם גְּבוּל לַשַׁבָּת וּלְךָ נְתָנוֹ גּוּר מֵה' וְלֹא תַשִּׂיג גְּבוּלֶךָ זֶה הַיּוֹם עָשָׂה שׁוֹכֵן מְרוֹמִי לִכְבוֹדוֹ בְּרָאוֹ קְרָאוֹ לִשְׁמִי מֵעֲשׂוֹת בֹּו דְרָכֶיךָ נְצוֹר נָא עַמִּי טוֹב אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ נַפְשְׁךָ צוּר יַחֲלִיץ בְּשִׁיקוּי צָרְיוֹ קַדְשֵׁהוּ כִּי יֵשׁ לְָךְ בּוֹ חֶצְיוֹ וְחֶצְיוֹ לַה' בְּתוֹרַת עֶדְיוֹ מַה טוּבוֹ וְיוֹפְיוֹ מִמַּאֲכָלֶךָ |
|
פיוט לשבת, שמחברו אינו ידוע. הפיוט מופיע במחזור ארם צובה העתיק (נדפס בשנת 1527) ששימש את בני הקהילה לפני השינויים שחלו במחזור עם בוא מגורשי ספרד. במחזור מופיע הפיוט כסליחה לשבת 'כי תצא'. מיד בתחילת הפיוט קורא המשורר לקום ולהלל את האל בשירה בחצות הליל. קשה לדעת אם הכוונה היא למנהג קהילת ארם צובה לומר סליחות באשמורת הבוקר של שבתות אלול, או שהכוונה למנהג שירת הבקשות. מכל מקום אפשר למצוא כאן רמז למנהג שהיה קיים אולי כבר אז. פיוט עתיק זה נתחדש בימינו בלחן של המוסיקאי אלעד גבאי, במסגרת הפרויקט 'תן זמירות עמי' של אתר הזמנה לפיוט בשיתוף המרכז לחקר המוסיקה היהודית ובתמיכת קרן אדמונד י. ספרא. |
| • תֵּן זְמִירוֹת עַמִּי לְצוּר – המשורר קורא לישראל לשיר לה' ולהלל אותו • מַנְחִילֶךָ שַׁבָּת שַׁבָּתוֹן נְעִים גּוֹרָלֶךָ – על כך שנתן לישראל את השבת, מנת חלקו של עם ישראל. • וּתְהַלְלֶנוּ בְּשִׁיר בַּחֲצוֹת לֵילֶיךָ – הקריאה היא לקום בלילה ולשיר, ואלי הכוונה היא לקום לסליחות, על פי שיבוץ הפיוט במחזור במדור הסליחות לשבת כי תצא. מעניינת העובדה שהשיר מצוי במחזור ארם צובה שנדפס עוד לפני שפשטו מנהגי תיקון חצות ושירת הבקשות, ואולי אפשר להתייחס לכך כעדות מסוימת לקדמות המנהג. • בְּהָנִיחַ לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ – ביום המנוחה, השבת. • לְעוֹלָם שָׂמוֹ יָהּ אָז לַהֲדוֹמוֹ – השבת היא לעולם מנוחה ומשען, כהדום המשמש משען ומנוחה לרגליים יגעות. • וַיֹּאמֶר הִיא לְאוֹת בֵּינְךָ וּבֵינוֹ – השבת היא אות וסימן לברית שבין עם ישראל והקב"ה על פי הכתוב למשל בשמות לא, יג: ...אַךְ אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ כִּי אוֹת הִוא בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם לְדֹרֹתֵיכֶם לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם. • וְשָׂם גְּבוּל לַשַׁבָּת וּלְךָ נְתָנוֹ – השבת מוגבלת בזמן ומופיעה בזמן מדויק, אחת לשבעה ימים. • גּוּר מֵה' וְלֹא תַשִּׂיג גְּבוּלֶךָ – ירא את ה' ושמור על הציוויים וההגבלות. • לִכְבוֹדוֹ בְּרָאוֹ – יום השבת הוא עדות לחידוש העולם ע"י הבורא יוצר הכל, ככתוב בשמות לא, יז: בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ. • קְרָאוֹ לִשְׁמִי – השבת מתוארת במדרש כבת הזוג של עם ישראל. • מֵעֲשׂוֹת בֹּו דְרָכֶיךָ נְצוֹר נָא עַמִּי – הישמר מלעשות דברי חול ועסקים ביום השבת. • טוֹב אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ – הימנע בשבת מהליכה לצורכי חולין. כל הטור הזה מבוסס על הפסוק בישעיה (נח, יג), הנאמר גם בנוסח הקידוש של שבת בבוקר: אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר. • נַפְשְׁךָ צוּר יַחֲלִיץ בְּשִׁיקוּי צָרְיוֹ – נפשך מתרעננת מתחייה ונרפאת באמצעות תרופתו של ה', הלא היא השבת. • קַדְשֵׁהוּ כִּי יֵשׁ לְָךְ בּוֹ חֶצְיוֹ וְחֶצְיוֹ לַה' בְּתוֹרַת עֶדְיוֹ – קדש את השבת והתענג בו הן בשמחת התענוגות הגשמיים, אכילה ושתייה לעונג שבת, והן הרוחניים – לימוד התורה, שהוא כתכשיט לה'. • מַה טוּבוֹ וְיוֹפְיוֹ מִמַּאֲכָלֶךָ – טוב ויפה החצי המוקדש לה', ללימוד התורה, מאשר תענוגות האכילה. |
| عنوان |
תן זמירות עמי |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
