مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אקוֶה חסדך / ר' שלום שבזי אֲקַוֶּה חַסְדְּךָ שׁוֹכֵן מְעוֹנִים שְׁלַח יִשְׁעָךְ לְעַם קֹדֶשׁ נְדוּדִים לְהַר צִיּוֹן תְּשִׁיבֵנוּ נְכוֹנִים בְּקוֹל שׁוֹפָר תְּקַבֵּץ הַפְּרוּדִים שְׁכִינָה חוֹפְפִי עַל הַגְּאוֹנִים לְהָבִין סוֹד בְּתוֹךְ אוּזָל צְמוּדִים בְּלָמְדָם דּוֹבְבוֹת שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת אֵל חַי גְּדוּדִים זִכְרָם יָעֳרַב לִי בֵּין הַזְּקֵנִים בְּסֵפֶר אַהֲבָה יַחַד פְּקוּדִים יְדִידִים לוֹמְדֵי תּוֹרָה וְשׁוֹנִים דְּבַר חָכְמָה בְּמַסֶּכְתּוֹת חֲמוּדִים מְקוֹר חַיִּים שְׁרוּיִם בּוֹ וְחוֹנִים בְּרֹאשׁ דֶּגֶל וְזֶבֶד טוֹב זְבוּדִים שְׁמוּרִים מִבְּלִי חֵטְא וְעוֹנִים בְּלֵב יָרֵא וְרַעְיוֹנִים לְמוּדִים תְּעוּדָה הַזְכְּרִי לִבִּי שְׂשׂוֹנִים וְשַׂמֵּחִי עֲנִיִּים הַמְּרוּדִים אָז תָּשִׂישׂ כַּלּוֹת וַחֲתָנִים בְּיַיִן טוֹב וְשׁוֹשַׁנַּת וְרָדִים אָנָּא |
| שיר מסוג נַשִידּ, הסוג הפותח את סדר השירים במסורת תימן. את השיר חיבר ר' שלום שבזי, כנראה לכבוד שמחת החתונה, וכפי שרומז הטור האחרון: 'תשיש כלות וחתנים', אולם נוהגים לשורר אותו בכל עת. השיר עוסק בשבח לחכמי ישיבת צנעא בפרט ולומדי התורה בכלל. המשורר, בן תעז שבדרום תימן, מוקיר ומכבד את חכמי צנעא (כמו גם בשירים אחרים שחיבר), השוקדים ומבינים בלימודם וניחנים גם ביראת ה'. סופו של השיר תפילה ותקווה שהשמחה שהתורה משמחת את לומדיה תהיה שמחה שלמה בעת הגאולה, עת ישמע בהרי יהודה 'קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה'. |
| • שׁוֹכֵן מְעוֹנִים – הקב"ה • לְעַם קֹדֶשׁ נְדוּדִים – ישראל הנודדים בגלותם • נְכוֹנִים – מוכנים • בְּקוֹל שׁוֹפָר – על–פי ישעיה כז,יג "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם" • הַפְּרוּדִים – ישראל המפוזרים בין האומות • הַגְּאוֹנִים – תלמידי החכמים המתקבצים בחבורה בישיבת צנעא להתבונן בסודות התורה. • אוּזָל – כינויה העברי של צנעא בפי יהודי תימן, על–פי שמה הערבי הקדום "יזאל". • צְמוּדִים – מכונסים. • בְּלָמְדָם – כאשר קבוצות תלמידי החכמים עוסקים בתורה שפתותיהם של החכמים דובבות בקבר, על–פי יבמות צז ע"א "תלמידי חכמים כיון שאומרים דבר שמועה מפיהם בעוה"ז, שפתותיהם דובבות בקבר". • בְּסֵפֶר מִלְחֲמוֹת אֵל חַי – בתורה, על–פי במדבר כא,יד "עַל כֵּן יֵאָמַר בְּסֵפֶר מִלְחֲמֹת ה' ". • זִכְרָם – זכר חכמי צנעא. • בְּסֵפֶר אַהֲבָה – בתורה. • פְּקוּדִים – מנויים. • בְּמַסֶּכְתּוֹת – התלמוד. • חֲמוּדִים – לשון זכר בדוחק החרוז. • מְקוֹר חַיִּים – כינוי לתורה, על–פי משלי יג,יד "תּוֹרַת חָכָם מְקוֹר חַיִּים". • שְׁרוּיִם בּוֹ – עסוקים בלימוד התורה. • דֶּגֶל – התורה. • וְחוֹנִים בְּרֹאשׁ דֶּגֶל – על–פי במדבר ב,ב "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ" • וְזֶבֶד טוֹב זְבוּדִים – לימוד התורה הוא חלק טוב שיש בידם. על–פי בראשית ל,כ "זְבָדַנִי אֱלֹהִים אֹתִי זֶבֶד טוֹב. • שְׁמוּרִים מִבְּלִי חֵטְא – התורה משמרת מן החטא. • וְרַעְיוֹנִים לְמוּדִים – דברי הלימוד. • תְּעוּדָה – התורה, על–פי ישעיה ח,כ "לְתוֹרָה וְלִתְעוּדָה". • הַזְכְּרִי לִבִּי שְׂשׂוֹנִים – הזכירי, כלומר התורה משמחת את לב העוסק בה • עֲנִיִּים הַמְּרוּדִים – ישראל. • אָז – בזמן הגאולה. • כַּלּוֹת וַחֲתָנִים – רמז לייעודו של השיר. ואגב כך בא לומר כי השמחה האמתית תהיה בעת לימוד התורה בזמן הגאולה. |
| عنوان |
אקוה חסדך |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| دورة الحياة |
חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
