مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
בשם אלהי אברהם בְּשֵׁם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֶפְתְּחָה וּבְפַחַד יִצְחָק אֲשׂוֹחֲחָה אֲבִיר יַעֲקֹב בּוֹ אֶבְטְחָה כִּי לוֹ הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחָה אֵלָיו נַעֲרֹג כָּאַיָּל וְקוֹמָתֵנוּ נְשׁוֹחֲחָה בְּגַאֲוָתוֹ יַרְעִישׁ הַיָּם וּמִשְׁבָּרָיו יַרְתִּיחָה גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ וּמִלְּפָנָיו אֵין לְבָרְחָה דַּיַּן אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים וְשֹׁחַד לֹא יִקְּחָה הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם וְעֵינָיו צוֹפוֹת נְכֹחָה וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ וּדְבָרָיו נִשְׁמָעִים בַּהֲנָחָה זָכוֹר יִזְכֹּר וְיִגְאַל אוּם מַר לָהּ מִכָּל מִשְׁפָּחָה חַנּוּן יִשְׁעֶה לְקוֹלֵנוּ כְּנָם אֶהֱמֶה וְאָשִׂיחָה טוּבוֹ וְחַסְדּוֹ מֵעוֹלָם עַל הֵעִיר מִמִּזְרָחָה יְבוֹאוּנוּ רַחֲמֶיךָ בְּחֶמְלָה וְיִפְדּוּנוּ מִיַּד בְּנֵי הַשִּׁפְחָה כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ וַעֲוֹנֵנוּ סְלָחָה לְבֵית קָדְשְׁךָ קַבֵּץ בְּנֵי אָב יָצָא לָשׂוּחָה מַהֵר נָא עֲנֵנוּ כִּי נַפְשֵׁנוּ שָׁחָה נֵרֵנוּ הָאֵר וְאוֹתָנוּ אַל תִּזְנָחָה [י"ג אַל תְּוַכֵּחָה] סוֹמֵךְ נוֹפְלִים ה' שְׁמָעָה ה' סְלָחָה עֲנֵנוּ כִּי טוֹב חַסְדֶּךָ וְיִשְׁעֵנוּ הַצְמִיחָה פָּנֶיךָ הָאֵר בַּעֲבָדֶיךָ כִּי אֵין לָהֶם מְנוּחָה צוּר קֵץ יִשְׁעֵנוּ קָרֵב וְאַל תִּשְׁכָּחָה קַבֵּץ בָּנֶיךָ וְעוֹד בַּל תַּדִּיחָה רָם מַה תּוֹכִיחַ לְאָדָם נֻצָּר מִטִּפָּה סְרוּחָה שָׁלוֹם עִם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בְעִירָךְ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה תִּבְנֶה עִיר קָדְשְׁךָ מְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְנִמְצָא רְוָחָה |
|
בפיוט זה נוהגים יהודי תימן לפתוח את קטעי הסליחות שבתפילת יום הכיפורים. עניינו של הפיוט – דברי שבח לה', בקשת רחמים וסליחה ובקשה לגאולה קרובה. הפיוט פותח בשתי שורות בהן נזכרים שלושת האבות, אברהם יצחק ויעקב, על מנת שזכותם תעמוד לעם ישראל לפני ה' בבואם לבקש סליחה ורחמים. שתי שורות אלה הם פזמון אותו עונה הקהל לחזן בסוף כל בית. הפייטן פונה לה' בבקשה שיפדה אותו מידם של בני השפחה. מכאן למדים אנו כי הפייטן חי בגלות תחת שלטונם של בני ישמעאל. המצב המתואר בגלות הוא קשה - "נפשנו שחה" ולא רק זאת אלא "עבדיך אין להם מנוחה" מחמת המציק. עם כל זאת, עם ישראל שם את כל מבטחו בה', אותו הוא מכנה "אביר יעקב בו אבטחה", ומתפלל אליו לגאולה קרובה – "תבנה עיר קדשך מהרה בימינו ונמצא רווחה". |
| • אֱלֹהֵי אַבְרָהָם – על–פי בראשית כח,יג "אֲנִי ה' אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ". • וּבְפַחַד יִצְחָק – על–פי בראשית לא,מב "וּפַחַד יִצְחָק הָיָה לִי". • אֲשׂוֹחֲחָה – אתפלל, על–פי ברכות כו ע"ב "ואין שיחה אלא תפלה, שנאמר 'תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ' (תהילים קב,א)". • אֲבִיר יַעֲקֹב – כינוי לקב"ה, על–פי ישעיה מט,כו "כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב". • נַעֲרֹג – נתאווה, נכסוף. • נַעֲרֹג כָּאַיָּל – על–פי תהלים מב,ב "כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים". • נְשׁוֹחֲחָה – נשפילה, כמו בישעיה ב,ט "וַיִּשַּׁח אָדָם וַיִּשְׁפַּל אִישׁ". • בְּגַאֲוָתוֹ יַרְעִישׁ הַיָּם – על-פי תהלים מו,ד "יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימָיו יִרְעֲשׁוּ הָרִים בְּגַאֲוָתוֹ סֶלָה". • וּמִשְׁבָּרָיו – וגליו. • יַרְתִּיחָה – יסעיר, על–פי איוב מא,כג "יַרְתִּיחַ כַּסִּיר מְצוּלָה יָם יָשִׂים כַּמֶּרְקָחָה". • גּוֹלֶה עֲמֻקּוֹת – מגלה נסתרות, על–פי איוב יב,כב "מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חשֶׁךְ וַיֹּצֵא לָאוֹר צַלְמָוֶת". • לְבָרְחָה – לברוח. • דַּיַּן אַלְמָנוֹת וִיתוֹמִים – על–פי תהלים סח,ו "אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת אֱלֹהִים בִּמְעוֹן קָדְשׁוֹ". ואמרו במדרש תהילים קמו "ומי היתומים? אלו ישראל. שנאמר (איכה ה,ג) 'יתומים היינו ואין אב'. ומי הן אלמנות? אלו ציון וירושלים, שנאמר (שם א, א) 'העיר רבתי עם היתה כאלמנה' ". • וְשֹׁחַד לֹא יִקְּחָה – על–פי דברים י,יז "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים [...] אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד". • הַיּוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם – על–פי תהלים ב,ד "יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם יִשְׂחָק". • נְכֹחָה – הכל לנוכח עיניו ואין דבר נסתר ממנו. • וְהוּא בְאֶחָד וּמִי יְשִׁיבֶנּוּ – יחיד הוא ואין מי שיכול לעמוד כנגדו או למנוע בידו. פסוק הוא באיוב כג,יג. • בַּהֲנָחָה – בנחת. • אוּם – אומה, עם ישראל. • מִכָּל מִשְׁפָּחָה – כל משפחות העמים. • חַנּוּן – כינוי לקב"ה, כמו בתהלים קמה,ח "חַנּוּן וְרַחוּם ה' ". • יִשְׁעֶה לְקוֹלֵנוּ – יקבל את תפילתנו. • כְּנָם – כמו שאמר והבטיח בתורתו. וכן פירש ר' יצחק ונה: נם – לשון אמירה, כמו 'נאום ה'' (בראשית כב טז), 'וינאמו נאום' (ירמיה כג לא). • אֶהֱמֶה וְאָשִׂיחָה – אתפלל. הֶמְיָה היא השמעת קול, על–פי תהלים נה,יח "עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי". • מֵעוֹלָם – מאז ומתמיד. • עַל הֵעִיר מִמִּזְרָחָה – על אברהם אבינו, שנאמר בו בישעיה מא,ב "מִי הֵעִיר מִמִּזְרָח צֶדֶק", ובתלמוד (בבא בתרא טו ע"א) דרשו פסוק זה על אברהם. • בְּנֵי הַשִּׁפְחָה – כינוי לבני האסלאם, צאצאי ישמעאל בן הגר שפחת אברהם. • כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעֵינוּ – על–פי תהילים נא,ג "כְּרֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי". • בְּנֵי אָב יָצָא לָשׂוּחָה – ישראל בני יצחק, שנאמר בו בבראשית כד,סג "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ". • שָׁחָה – שפלה. • סוֹמֵךְ נוֹפְלִים – על–פי תהלים קמה,יד "סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים". • ה' שְׁמָעָה ה' סְלָחָה – פסוק הוא בדניאל ט,יט. • בַּעֲבָדֶיךָ – אל עבדיך. • אֵין לָהֶם מְנוּחָה – בגלות. • קֵץ יִשְׁעֵנוּ – קץ הגאולה. • וְעוֹד בַּל תַּדִּיחָה – שלא נגלה שוב מארצנו. ופירש מהרי"ץ כי גאולה העתידה תהיה גאולה שלמה ולא תהיה אחריה עוד גלות, שנאמר (ישעיה מה,יז) "יִשְׂרָאֵל נוֹשַׁע בַּה' תְּשׁוּעַת עוֹלָמִים". • רָם מַה תּוֹכִיחַ לְאָדָם נֻצָּר מִטִּפָּה סְרוּחָה – איך תדון את האדם שנוצר מטיפה סרוחה, שהרי החומר גובר בו וגורם לו לחטוא. • שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בְעִירָךְ – בזמן הגאולה, על–פי ישעיה נא,ג "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ". • וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה – גם פסוק זה עוסק בגאולה, על–פי ישעיה לה,י "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה". • וְנִמְצָא רְוָחָה – ייקל לנו ממצוקתנו. |
| عنوان |
בשם אלהי אברהם |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
