audio items
snunit
العودة إلى نتائج البحث

יעלו לאלף ולרבבה

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    תימן - כלל תימן אברהם צדוק
  • 2.
    תימן - כלל תימן אהרן עמרם
  • 3.
    תימן - כלל תימן יוסי לוי-גראף
  • 4.
    תימן - כלל תימן יצחק נהרי
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان יעלו לאלף ולרבבה
دورة العام ימים נוראים;ראש השנה
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
تفسير التهاليل الدينية اليهودية

  • • יַעֲלוּ – למשפט. הבית הראשון של השיר נשען על תיאורו של יואל הנביא (פרק ד) על אודות המשפט אותו עורך ה' לגויים.
    • לְאֶלֶף וְלִרְבָבָה – אלפים ורבבות.
    • כִּבְנֵי צֹאן כָּל בְּנֵי אֶרֶץ – בני האדם הנידונים לפני הקב"ה בראש השנה. על–פי משנה ראש השנה א, ב: "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה כָּל בָּאֵי הָעוֹלָם עוֹבְרִין לְפָנָיו כִּבְנֵי מָרוֹן", ופרשני המשנה פירשו את 'בני מרון' כ'בני צאן' (צאן בארמית: אמריא), העוברים זה אחר זה בפתח קטן.
    • וְתַחַת הַשֵּׁבֶט יוּבָא – כמו הצאן העוברות תחת השבט, כך יעמדו בני הארץ לפני ה' למשפט. הביטוי 'תחת השבט' על–פי ויקרא כז, לב: וְכָל מַעְשַׂר בָּקָר וָצֹאן כֹּל אֲשֶׁר יַעֲבֹר תַּחַת הַשָּׁבֶט הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה קֹּדֶשׁ לַה'.
    • מֵאֵין יוֹצֵאת וְאֵין פֶּרֶץ – איש לא נעדר, על–פי תהילים קמד, יד "אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ".
    • דִּין שׁוֹבֵבָה – דינם של הרשעים, על–פי ירמיה לא, כא ...עַד–מָתַי תִּתְחַמָּקִין הַבַּת הַשּׁוֹבֵבָה.
    • וְדִין שָׁבָה – דינם של השבים אל ה'. לשון נופל על לשון.
    • בְּעֵמֶק חָרוּץ יֵחָרֶץ - במקום חריצת הדין. הביטוי על יואל ד, יד: כִּי קָרוֹב יוֹם ה' בְּעֵמֶק הֶחָרוּץ. חרוץ יחרץ – לשון נופל על לשון.
    • לִפְנֵי ה' כִּי בָא לִשְׁפֹּט אֶת הָאָרֶץ – פסוק הוא בתהלים צו, יג.
    • הַיּוֹם – בראש השנה.
    • פְּקֻדּוֹת נִקְרָאוֹת – להזמין את בני האדם לדין.
    • וְתֵבֵל לַדִּין נִצֶּבֶת – כל העולם כולו עומד לדין.
    • הַצּוּר – הקב"ה, כמו בדברים לב, ד "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ".
    • הֵחֵל לְהַרְאוֹת – על–פי דברים ג, כד "אֲדֹנָי ה' אַתָּה הַחִלּוֹתָ לְהַרְאוֹת אֶת עַבְדְּךָ אֶת גָּדְלְךָ וְאֶת יָדְךָ הַחֲזָקָה".
    • גְּבוּרַת יָמִין – יד ימינו של הקב"ה.
    • מַחֲצֶבֶת – על–פי ישעיה נא, ט "עוּרִי עוּרִי לִבְשִׁי עֹז זְרוֹעַ ה' [...] הֲלוֹא אַתְּ הִיא הַמַּחְצֶבֶת רַהַב". ופירש מהרי"ץ מחצבת מלשון חוצבת, לשון פסילה ותיקון, שבראש השנה נברא העולם.
    • וּבוֹ כוֹנֵן כֵּס נוֹרָאוֹת הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת – בראש השנה כונן הקב"ה את כסאו לשבת לדין, על–פי תהילים ט, ח "וַה' לְעוֹלָם יֵשֵׁב כּוֹנֵן לַמִּשְׁפָּט כִּסְאוֹ".
    • הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת הַמַּשְׁפִּילִי לִרְאוֹת – פסוק הוא בתהלים קיג, ו.
    • וּמוֹסְדֵי עוֹלָם נוֹסָדוּ – נוסדו יסודות העולם, על–פי ישעיה נא,יג "נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ".
    • וְעַמּוּדֵי חוּג עָמָדוּ – על–פי תהילים עה, ד "אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶּלָה", שבראש השנה נברא העולם (ראש השנה ח ע"א). חוג – כמו בישעיה מ,כב "הַיּשֵׁב עַל חוּג הָאָרֶץ".
    • וְשָׁלֹשׁ עֲקָרוֹת נִפְקָדוּ – בראש השנה, והן שרה רחל וחנה (ראו התלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה י, ע"ב).
    • אֱמוּנֵי יְשׁוּרוּן יָלָדוּ – ילדו את גדולי ישראל: יצחק, יוסף ושמואל.
    • וַאֲשֶׁר בְּפַתְרוֹס הָעְבָּדוּ וּבְצוֹעֲנִים – אלה שנשתעבדו במצרים ואלה שהיו בצוען, גם היא מערי מצרים, כמו ביחזקאל ל, יד "וַהֲשִׁמֹּתִי אֶת פַּתְרוֹס וְנָתַתִּי אֵשׁ בְּצֹעַן".
    • נִסְעָדוּ – נעזרו, נגאלו; שבראש השנה בטלה עבודה מאבותינו במצרים (ראו התלמוד הבבלי, מסכת ראש השנה י, ע"א).
    • וְאֵלֶּה בוֹ יִפָּקֵדוּ – בני ישראל ייזכרו ביום זה.
    • לְהַעֲלוֹתָם מִן הָאָרֶץ – להוציאם מן הגלות.
    • דְּרוּשָׁה – כינוי לירושלים, כמו בישעיה סב, יב "וְלָךְ יִקָּרֵא דְרוּשָׁה עִיר לֹא נֶעֱזָבָה".
    • כַיּוֹם הַמְלִיכִי מַלְכֵּךְ וְיִמְלֹךְ עָלָיִךְ – המליכי עלייך את הקב"ה בראש השנה, כמובא בתלמוד הבבלי (מסכת ראש השנה טז, ע"א): "אמר הקדוש ברוך הוא [...] אמרו לפני בראש השנה מלכויות זכרונות ושופרות, מלכויות כדי שתמליכוני עליכם...".
    • וְתִקְעִי וְהָרִיעִי – על–פי יואל ב, א "תִּקְעוּ שׁוֹפָר בְּצִיּוֹן וְהָרִיעוּ בְּהַר קָדְשִׁי".
    • קְהָלָיִךְ – עם ישראל.
    • לִגְאֹל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי – להציל את חייך. על-פי תהילים קג, ד "הַגּוֹאֵל מִשַּׁחַת חַיָּיְכִי הַמְעַטְּרֵכִי חֶסֶד וְרַחֲמִים".
    • וְיָאֵר פָּנָיו אֵלָיִךְ – על–פי במדבר ו, כה "יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ".
    • לְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי - על-פי תהילים קג, ה "הַמַּשְׂבִּיעַ בַּטּוֹב עֶדְיֵךְ תִּתְחַדֵּשׁ כַּנֶּשֶׁר נְעוּרָיְכִי". וּכְמַלְקוֹשׁ יוֹרֶה אָרֶץ - פסוק הוא בהושע ו,ג. יורה – ירווה.
    • יוֹנַת אֵלֶם רְחוֹקִים – פנייה לכנסת ישראל, על–פי תהילים נו,א "לַמְנַצֵּחַ עַל יוֹנַת אֵלֶם רְחֹקִים", ותרגם יונתן "כנשתא דישראל דמתילא ליונה שתוקא" (=לכנסת ישראל שמשולה ליונה שותקת).
    • קוֹל מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים – העלי קול מן הגלות, על–פי ירמיה ח, יט "הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים".
    • הַקּוֹרְאָה מִמַּעֲמַקִּים – על–פי תהילים קל, א "מִמַּעֲמַקִּים קְרָאתִיךָ ה' ".
    • הַגְבִּיהִי שִׁיר עַד שְׁחָקִים – נשאי את קולך בתפילה השמימה.
    • יִקְרַב עֵת – יבוא הזמן.
    • לְהָקִים דְּבָרוֹ לְשׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים – לקיים את הבטחתו לכנסת ישראל. הביטוי שושנת העמקים משיר השירים ב, א "אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים".
    • וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ – פסוק הוא בישעיה ס, כא.


أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟