مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
עיר עוז לנו עִיר עָז לָנוּ יְרוּשָׁלַיִם צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ בָּךְ בָּחַר רוֹכֵב שָׁמַיִם בָּךְ יַחַד כָּל מַחֲמַדֵּנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל צוּר מָעֻזֵּךְ נוֹצְרֵךְ לִרְגָעִים קִרְיַת חָנָה דָוִד אֲרִיאֵל שְׁבִי בֶּטַח מִפַּחַד לְבָאִים עִיר וָאֵם אַתְּ כְּלִילַת יֹפִי בָּךְ תְּרוּעַת מֶלֶךְ קוֹל הֲמוּלָה רַבָּתִי עָם אֵין בָּךְ דֹּפִי לָעַד כֵּן שְׁבִי בְּנָוֵךְ שָׁתוּל מַה יָפֶה פֹּה הַר הַזֵּיתִים הַצַּח רַעֲנָן דָּלִיּוֹת פּוֹרִיָה עִיר עָז לָנוּ יְרוּשָׁלַיִם יְרוּשָׁלַיִם |
|
פיוט געגועים לירושלים, ייחודי ליהודי הודו. על פי מידע שאספו בני משפחת אברהם, שאף הקליטו את הפיוט מפי הוריהם, הפיוט היה מושר בעתות שמחה ובעיקר בשבתות כלה. אחרי קום המדינה נהגו בני הקהילה שלא עלו לארץ להתכנס בבית הכנסת ולשיר אותו. לפי אחת הגרסאות הובא השיר ע"י 'הבונים החופשיים' שבאו מבומביי, אומץ ע"י בני הקהילה בקוצ'ין ומשם התגלגל לקהילות אחרות בהודו. הפיוט קצר מאוד, פשוט בענייניו ובצורתו. במרכז הפיוט עומדת השאיפה לירושלים, מחוז הכיסופים של המשורר ושל קהל השרים; בצד זאת מדגיש הפייטן את בטחונו באל, שינצור ויגן על העיר. הפיוט הקצר משופע בביטויים ושברי פסוקים מנבואות ישעיהו. |
| • עִיר עָז לָנוּ – כינוי לירושלים, העיר שהיא מבטחנו ומבצרנו. מיוסד על ישעיהו (כו, א): בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל. הפסוק ישוב ויופיע בהמשך הפיוט. • קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ – כינוי לירושלים, העיר אליה עולים לרגל במועדים. על פי ישעיהו (לג, כ): חֲזֵה צִיּוֹן קִרְיַת מוֹעֲדֵנוּ עֵינֶיךָ תִרְאֶינָה יְרוּשָׁלִַם... • רוֹכֵב שָׁמַיִם – ואז אפשר לפרש - בך חי כביכול האל, המכונה רוֹכֵב שָׁמַיִם, על פי דברים (לג, כו): אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. אולי יש לנקד כֹּחִי, אבל אז ההקשר קצת פחות ברור. ואולי כאמור, המילה עצמה משובשת. • בָּךְ כָּל מַחֲמַדֵּנוּ – בך, ירושלים, מקום המקדש, כמתואר בישעיהו (סד, י): בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה. • יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל – חֵל הוא מבצר או חומה חיצונית. הקב"ה ישמור עליך, ויהפוך אותך למבצר מוגן. מבוסס על הפסוק מישעיהו שהוזכר לעיל (כו, א): בַּיּוֹם הַהוּא יוּשַׁר הַשִּׁיר הַזֶּה בְּאֶרֶץ יְהוּדָה עִיר עָז לָנוּ יְשׁוּעָה יָשִׁית חוֹמוֹת וָחֵל. • צוּר מָעֻזֵּךְ – כינוי לקדוש ברוך, האל שהוא מגן ומבצר לחוסים בו. על פי ישעיהו (יז, י): כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ... • נוֹצְרֵךְ לִרְגָעִים – תיאור יחסו של הקב"ה לירושלים, יחס של שמירה והגנה. המילה לרגעים במשמעות של – כל רגע ורגע, על פי המקור המקראי (ישעיהו כז, ג): אֲנִי ה' נֹצְרָהּ לִרְגָעִים אַשְׁקֶנָּה פֶּן יִפְקֹד עָלֶיהָ לַיְלָה וָיוֹם אֶצֳּרֶנָּה. • קִרְיַת חָנָה דָּוִד אֲרִיאֵל – כינויים לירושלים. הראשון מדגיש את היותה בירת מלכות דוד, והשני מדגיש את היותה מקום המקדש. מבוסס על ישעיהו (כט, א): הוֹי אֲרִיאֵל אֲרִיאֵל קִרְיַת חָנָה דָוִד סְפוּ שָׁנָה עַל שָׁנָה חַגִּים יִנְקֹפוּ. • שְׁבִי בֶּטַח מִפַּחַד לְבָאִים – היי רגועה ושקטה, עוד תזכי לשלווה, ואל תפחדי מן האריות, האויבים, הצרים עליך. • עִיר וָאֵם – כינוי לעיר גדולה וחשובה, ירושלים בשיר זה. הביטוי לקוח משמואל ב כ, יט. • כְּלִילַת יֹפִי – כינוי לירושלים שכולה יפה, על פי האמור ביחזקאל (כז, ג) ובאיכה (ב, טו). • רַבָּתִי עָם – שיש בה עם רב, המון אנשים. כך מכונה ירושלים בפתיחתה של מגילת איכה המקוננת על חורבנה: אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד הָעִיר רַבָּתִי עָם הָיְתָה כְּאַלְמָנָה... • שְׁבִי בְּנָוֵךְ – נווך עשוי להתפרש בכמה משמעויות – יופייך, שלוותך, משכנך. • דָּלִיּוֹת – ענפים. |
| عنوان |
עיר עוז לנו |
|---|---|
| دورة العام |
יום ירושלים;לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
