קמתי באשמורת

• קַמְתִּי בְאַשְׁמוֹרֶת לְבַקֵּשׁ עַל עֲוֹנַי - קמתי לפנות בוקר כדי להתפלל לפניך, אלוהים, על חטאי. 'אַשְׁמוֹרֶת' - זמן המעבר שבין הלילה והיום, על פי שמות (יד, כד): וַיְהִי בְּאַשְׁמֹרֶת הַבֹּקֶר וַיַּשְׁקֵף ה' אֶל מַחֲנֵה מִצְרַיִם בְּעַמּוּד אֵשׁ וְעָנָן... היקיצה לתפילה עם שחר או בלילה ממלאת תפקיד מרכזי במסורת הפיוט, ומוזכרת כבר במקרא - למשל בנבואת ישעיהו (כו, ט): נַפְשִׁי אִוִּיתִיךָ בַּלַּיְלָה אַף רוּחִי בְקִרְבִּי אֲשַׁחֲרֶךָּ...
• וְנַפְשִׁי שְׁחַרְחֹרֶת מִפְּנֵי רֹב זְדוֹנַי - ונשמתי כהה ומלוכלכת כביכול בשל חטאי הרבים. 'שְׁחַרְחֹרֶת' - על פי ביטוי יחידאי במקרא שנזכר בהקשר אחר במגילת שיר השירים (א, ו): אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת... הביטוי נדרש על ידי חז"ל גם כביטוי לחטאים - ראו למשל מדרש שיר השירים רבה (א, ו).
• רַחֵם עַל עֲדָתְךָ צֹאן מַרְעִיתֶךָ - רחם על עמך ישראל, המשול לצאן שאותו אתה רועה. הפייטן עובר בחדות מפניה אישית על עצמו לפניה קולקטיבית על כלל ישראל. מיוסד על תהלים (עד, א-ב): מַשְׂכִּיל לְאָסָף לָמָה אֱלֹהִים זָנַחְתָּ לָנֶצַח יֶעְשַׁן אַפְּךָ בְּצֹאן מַרְעִיתֶךָ זְכֹר עֲדָתְךָ...
• אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ עוֹד יְהַלְלוּךָ סֶּלָה - שיבוץ פסוק מלא מספר תהלים (פד, ה). הפייטן משבח את ישראל כמליץ יושר עליהם, ובכך מדגיש את מעברו מעמדת הדובר האישי לעמדת הדובר המשמש כנציג הכלל.
• מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ בַּשֵּׂר לְעַם סְגֻלָּה - ממקום שבתך השמע נחמה לעמך ישראל. 'מִכִּסֵא כְבוֹד הוֹדְךָ' - צירוף שמקורו בשילוב פסוקים מירמיהו (יד, כא): אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ... ותהלים (קמה, ה): הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ... עם סגולה הוא כינוי לעם ישראל, העם שהוא נחלת האל, על פי דברים (ז, ו): כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַה' אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה.
• שׁוּבָה שְׁבוּת קָדְשְׁךָ וְחוֹן כְּקֶדֶם סְגֻלָּה - השב את שכינתך, והענק חנינה לעם ישראל, גאל אותם כפי שעשית בעבר. מיוסד על תהלים (קכו, ד): שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב, וכן על איכה (ה, כא): הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ ונשוב וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
• הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ וּבְנֵה עִיר תְּהִלָּה - בחסדיך הנפלאים והמיוחדים בנה מחדש את ירושלים עיר הקודש. הצירוף 'הַפְלֵא נָא חַסְדְּךָ' מיוסד על ביטוי יחידאי במקרא, בתהלים (לא, כב-כג): בָּרוּךְ ה' כִּי הִפְלִיא חַסְדּוֹ לִי בְּעִיר מָצוֹר... 'עִיר תְּהִלָּה' - כינוי לירושלים על פי ישעיהו (סב, ז): וְאַל תִּתְּנוּ דֳמִי לוֹ עַד יְכוֹנֵן וְעַד יָשִׂים אֶת יְרוּשָׁלִַם תְּהִלָּה בָּאָרֶץ.