مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
קידוש ליום שבת / על פי חז"ל אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת לַעֲשׂוֹת אֶת הַשַּׁבָּת לְדֹרֹתָם בְּרִית עוֹלָם בֵּינִי וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אוֹת הִוא לְעֹלָם כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שָׁבַת וַיִּנָּפַשׁ [זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי] עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ סַבְרִי מָרָנָן [וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי] בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגֶּפֶן /הַגָּפֶן |
|
ברכה על היין הנאמרת במהלך טקס הקידוש של שבת בבוקר שתכליתה לציין את קדושת השבת ולהכריז עליה, בהתאם להלכה הקובעת כי מצווה מן התורה לקדש את יום השבת ולזוכרו בכניסתו וביציאתו (ההבדלה). בשונה מהקידוש של ליל שבת (ששי בערב) הקידוש נאמר בישיבה, ע"י ראש המשפחה, טרם הסעודה. לכל קהילה לחן משלה לקידוש, בד"כ מדובר בלחן בסיסי הדומה לנוסח התפילה. הפיסקה הראשונה בקידוש לקוחה מדברי הנביא ישעיהו (נח, יג-יד). היא קוראת לאדם להימנע מעשייה של חולין ביום השבת, להתענג על השבת ולכבד אותה ואז יזכה לעונג מאת ה'. הפיסקה השנייה - 'ושמרו' – לקוחה מספר שמות (לא, טז-יז), ובהם מדובר על הברית שבין ישראל לה' הבאה לידי ביטוי בשמירת השבת. הפיסקה השלישית נאמרת רק במנהגי אשכנז והיא לקוחה מן הציווי על השבת בעשרת הדברות שבספר שמות, (כ, ז-י), ובמרכזה מצוות זכירת השבת, כעדות לשביתת האל ממלאכת הבריאה. |
| • אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ עֲשׂוֹת חֲפָצֶיךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי – פסוקים מישעיהו נח (יג-יד). שעיקרם בפניית הנביא לאדם מישראל: אם תימנע מהליכה בשבת לצרכיך, לשם עשיית חפציך. חז"ל (בבלי עירובין, נב ע"ב) סמכו על פסוק זה את האיסור לצאת מחוץ לתחום השבת המוגדר בהלכה. • וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד – אם תרבה בתענוגות ביום השבת ותכריז עליה כי היא יום של עונג, יום המקודש ע"י ה', שיש לכבדו במנוחה. חז"ל למדו שעונג שבת עיקרו במאכל ובמשתה משובח, או בכל דבר-מזון שייחדו האדם לשבת (בבלי שבת, קיח ע"ב). • וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר – אם תכבד את השבת בכך שלא תנהג בו בדרכיך הרגילים בימות החול. מפסוק זה למדו חז"ל הנחיות שונות שנועדו ליצור אבחנה בין ימי החול והשבת, ככתוב בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, קיג ע"א-ע"ב): "'וכבדתו' – שלא יהא מלבושך של שבת כמלבושך של חול... 'מעשות דרכיך' – שלא יהא הילוכך של שבת כהילוכך של חול... 'ודבר דבר' – שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול". • אָז תִּתְעַנַּג עַל ה' וְהִרְכַּבְתִּיךָ עַל בָּמֳתֵי אָרֶץ – אזי אכן תזכה לעונג מידי הקב"ה, שירומם ויעלה אותך למעלה עליונה. • וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ כִּי פִּי ה' דִּבֵּר – או אז תזכה לחלק ונחלה בארץ ישראל שניתנה ליעקב; הבטחה זו תתקיים, כפי שמתחייב עליה לפניך הקב"ה. • וְשָׁמְרוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת... – פסוקים מספר שמות לא (טז-יז) המדגישים את שמירת השבת על ידי ישראל כאות ברית בין ישראל והקב"ה, ברית המבוססת על ההקבלה בין ששת ימי המעשה האנושי, ובין ששת ימי הבריאה האלוהית. • זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ – הפיסקה השלישית בקידוש של יום השבת לקוחה מן הציווי על השבת בעשרת הדברות שבספר שמות, ציווי המדגיש אף הוא את השבת כעדות לשביתת האל ממלאכת הבריאה. • שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ – השבת מוקדשת לה', בניגוד לששת ימי המעשה המוקדשים לעבודת האדם. • לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ – התורה מדגישה כי השביתה ממלאכה היא נחלת הכל. • כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים... וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ – התורה מזכירה כאן כיצד שבת האל ממלאכת הבריאה ביום השביעי, ואז קידש ובירך אותו. • סַבְרִי מָרָנָן וְרַבָּנָן וְרַבּוֹתַי – סבורים, מוכנים ומסכים מורינו ורבותינו ורבותי? פניה אל קהל המאזינים לקידוש ומעוניינים לצאת בו ידי חובתם. המקדש מסב את תשומת ליבם לעיקר הקידוש שיבוא מיד – הברכה על היין. • בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא פְּרִי הַגָּפֶן – ברכה על היין, הנאמרת תוך אזכרת שמו של הקב"ה ('ה' אֱלֹהֵינוּ') וציון מלכותו ('מֶלֶךְ הָעוֹלָם'). |
| عنوان |
קידוש ליום שבת |
|---|---|
| دورة العام |
שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
