• אָמֵן שֵׁם נוֹרָא – 'אָמֵן' היא מילת אישור, שתחזור ותופיע כהד לאחר כל אחת מן המחרוזות הבאות. 'שֵׁם נוֹרָא' – כינוי לאל, מיוסד על כמה פסוקי מקרא, למשל דברים (כח, נח): אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ. יצוין כי יש מקהילות ישראל המוסיפות את המלים "אָמֵן שֵׁם הַנוֹרָא" בחתימת הפיוט הנודע 'אדון עולם'. • אֵל אַדִּיר נוֹרָא וְאָיוֹם – כינויים לאל, המדגישים את גדלותו ונשגבותו, הרווחים בפסוקים רבים – ראו למשל תהלים (ח, י): ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, וכן חבקוק (א, ז): אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא. • לְעַמְּךָ תְּנָה פִדְיוֹם – גאל ושחרר את ישראל. • וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם הַיּוֹם – יהי רצון שהקב"ה יברך היום את ישראל. מיוסד על דברים (א, יא): ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. • וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן – כל ישראל יאשרו בשמחה את התקווה לברכה ופדות; שיבוץ מפרשיית הברכה והקללה בסוף ספר דברים, שם אומר העם 'אָמֵן' לאחר כל קללה וקללה כדי לבטא את הסכמתו והזדהותו עם האזהרות האלוהיות, למשל כך - דברים (כז, כו): אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. • אֵל אַדִּיר וְנוֹרָא יַגְדִּיל וְיַאְדִּיר הַתּוֹרָה – הקב"ה יפאר את התורה וילמדה לישראל. מבוסס על ישעיהו (מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. • וְיִפְתַּח לָנוּ שַׁעֲרֵי אוֹרָה בִמְהֵרָה – הוא ישרה עלינו מן השפע האלוהי. • נָא אֵל דַּל שׁוֹאֵל שַׂמֵּחַ – אנא ממך אלוהי, פנה אל דברי הדל והעני הפונה אליך בשמחה. המקרא מדגיש במקומות רבים את העובדה שהקב"ה הוא מגן דלים ומושיעם – ראו למשל ישעיהו (כה, ד): כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר. • כִּי עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ בְּשִׁיר מִזְמוֹר וְלַמְנַצֵּחַ – שמחת המשורר מוסברת בכך שהוא חפץ לשבח את אלוהיו ולשיר לכבודו. 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ' הן מילות הפתיחה של קטע תפילה ידוע החותם את כל תפילות הקבע; 'בְּשִׁיר מִזְמוֹר וְלַמְנַצֵּחַ' – שימוש מושאל מכותרת אחד ממזמורי תהלים (סו, א) לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ. • וּבִירוּשָׁלַיִם אָמֵן – אנו משתוקקים לשיר ולשבח אותך בירושלים, לאחר שזו תיבנה מחדש; ההבטחה על הבעת תודה בירושלים לאחר הגאולה נזכרת בפיוטים מאוחרים רבים ומופיעה כבר במקרא, למשל בדברי ישעיהו (כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם. • וְאָשִׁיר בְּשִׁיר וְשֶׁבַח וְנֹאמַר עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ – או אז, כשניגאל, נשיר כולנו ונשבח אותך. 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ' כבר נזכר לעיל כמילות הפתיחה של קטע תפילה ידוע, והפייטן משתמש בו כאן כביטוי עצמאי במנותק מהקשרו המקורי.
|