مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אמן אמן אמן שם נורא אָמֵן אָמֵן אָמֵן שֵׁם נוֹרָא אָמֵן אָמֵן אָמֵן אֵל אַדִּיר נוֹרָא וְאָיוֹם לְעַמְּךָ תְּנָה פִדְיוֹם וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם הַיּוֹם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן אֵל אַדִּיר וְנוֹרָא יַגְדִּיל וְיַאְדִּיר הַתּוֹרָה וְיִפְתַּח לָנוּ שַׁעֲרֵי אוֹרָה בִמְהֵרָה וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן נָא אֵל דַּל שׁוֹאֵל שַׂמֵּחַ כִּי עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ בְּשִׁיר מִזְמוֹר וְלַמְנַצֵּחַ וּבִירוּשָׁלַיִם אָמֵן וְאָשִׁיר בְּשִׁיר וְשֶׁבַח בְּשִׁיר מִזְמוֹר וְלַמְנַצֵּחַ וְנֹאמַר עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן |
|
פיוט בשבח התורה במנהג כמה מהקהילות הספרדיות, המושר בדרך כלל בשמחת תורה. לשון הפיוט וצורתו פשוטה ועממית, ואין בו כל חתימת-שם. מחברו לא ידוע לנו, וכן גם זמנו ומקומו. עיקרו של הפיוט בתפילה שנושאים הפייטן והקהל לקב"ה כדי לבקש ממנו שחרור מעול הגלות. כל מחרוזת נחתמת באמירת 'אָמֵן', לעתים לאחר ההכרזה "וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" הלקוחה מפרשת הקללה והברכה שבסוף ספר דברים; אלא שבעוד עניית ה"אָמֵן" בתורה מבטאת את הסכמת העם לציווי האלוהי ולאיסוריו, הרי שענייתה במהלך השיר מבטאת את הסכמת העם לברכתו ולישועתו: "אֵל אַדִּיר נוֹרָא וְאָיוֹם / לְעַמְּךָ תְּנָה פִּדְיוֹם / וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם הַיּוֹם / וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן". |
| • אָמֵן שֵׁם נוֹרָא – 'אָמֵן' היא מילת אישור, שתחזור ותופיע כהד לאחר כל אחת מן המחרוזות הבאות. 'שֵׁם נוֹרָא' – כינוי לאל, מיוסד על כמה פסוקי מקרא, למשל דברים (כח, נח): אִם לֹא תִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת הַכְּתוּבִים בַּסֵּפֶר הַזֶּה לְיִרְאָה אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא הַזֶּה אֵת ה' אֱלֹהֶיךָ. יצוין כי יש מקהילות ישראל המוסיפות את המלים "אָמֵן שֵׁם הַנוֹרָא" בחתימת הפיוט הנודע 'אדון עולם'. • אֵל אַדִּיר נוֹרָא וְאָיוֹם – כינויים לאל, המדגישים את גדלותו ונשגבותו, הרווחים בפסוקים רבים – ראו למשל תהלים (ח, י): ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ, וכן חבקוק (א, ז): אָיֹם וְנוֹרָא הוּא מִמֶּנּוּ מִשְׁפָּטוֹ וּשְׂאֵתוֹ יֵצֵא. • לְעַמְּךָ תְּנָה פִדְיוֹם – גאל ושחרר את ישראל. • וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם הַיּוֹם – יהי רצון שהקב"ה יברך היום את ישראל. מיוסד על דברים (א, יא): ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵכֶם יֹסֵף עֲלֵיכֶם כָּכֶם אֶלֶף פְּעָמִים וִיבָרֵךְ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם. • וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן – כל ישראל יאשרו בשמחה את התקווה לברכה ופדות; שיבוץ מפרשיית הברכה והקללה בסוף ספר דברים, שם אומר העם 'אָמֵן' לאחר כל קללה וקללה כדי לבטא את הסכמתו והזדהותו עם האזהרות האלוהיות, למשל כך - דברים (כז, כו): אָרוּר אֲשֶׁר לֹא יָקִים אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת לַעֲשׂוֹת אוֹתָם וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן. • אֵל אַדִּיר וְנוֹרָא יַגְדִּיל וְיַאְדִּיר הַתּוֹרָה – הקב"ה יפאר את התורה וילמדה לישראל. מבוסס על ישעיהו (מב, כא): ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. • וְיִפְתַּח לָנוּ שַׁעֲרֵי אוֹרָה בִמְהֵרָה – הוא ישרה עלינו מן השפע האלוהי. • נָא אֵל דַּל שׁוֹאֵל שַׂמֵּחַ – אנא ממך אלוהי, פנה אל דברי הדל והעני הפונה אליך בשמחה. המקרא מדגיש במקומות רבים את העובדה שהקב"ה הוא מגן דלים ומושיעם – ראו למשל ישעיהו (כה, ד): כִּי הָיִיתָ מָעוֹז לַדָּל מָעוֹז לָאֶבְיוֹן בַּצַּר לוֹ מַחְסֶה מִזֶּרֶם צֵל מֵחֹרֶב כִּי רוּחַ עָרִיצִים כְּזֶרֶם קִיר. • כִּי עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ בְּשִׁיר מִזְמוֹר וְלַמְנַצֵּחַ – שמחת המשורר מוסברת בכך שהוא חפץ לשבח את אלוהיו ולשיר לכבודו. 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ' הן מילות הפתיחה של קטע תפילה ידוע החותם את כל תפילות הקבע; 'בְּשִׁיר מִזְמוֹר וְלַמְנַצֵּחַ' – שימוש מושאל מכותרת אחד ממזמורי תהלים (סו, א) לַמְנַצֵּחַ שִׁיר מִזְמוֹר הָרִיעוּ לֵאלֹהִים כָּל הָאָרֶץ. • וּבִירוּשָׁלַיִם אָמֵן – אנו משתוקקים לשיר ולשבח אותך בירושלים, לאחר שזו תיבנה מחדש; ההבטחה על הבעת תודה בירושלים לאחר הגאולה נזכרת בפיוטים מאוחרים רבים ומופיעה כבר במקרא, למשל בדברי ישעיהו (כז, יג): וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לַה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם. • וְאָשִׁיר בְּשִׁיר וְשֶׁבַח וְנֹאמַר עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ – או אז, כשניגאל, נשיר כולנו ונשבח אותך. 'עָלֵינוּ לְשַׁבֵּחַ' כבר נזכר לעיל כמילות הפתיחה של קטע תפילה ידוע, והפייטן משתמש בו כאן כביטוי עצמאי במנותק מהקשרו המקורי. |
| عنوان |
אמן אמן שם נורא |
|---|---|
| دورة العام |
ימים נוראים;לכל עת;שבועות;שבת;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
