مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
חייב איניש / מתוך התלמוד הבבלי מִחַיַּב אֱנִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי |
|
מימרא הלכתית של האמורא רבא, הנזכרת בתלמוד הבבלי במסכת מגילה (דף ז ע"ב), וזכתה להיות מושרת בימינו בפורים. מימרא זו, המעודדת שתיית יין בפורים עד שלא יידע האדם להבחין, לכאורה, בין 'ארור המן' ו'ברוך מרדכי', זכתה לפירושים שונים בדברי בעלי ההלכה: יש שפירשוה כפשוטה ולמדו ממנה את החובה להשתכר בפורים, יש שהעניקו לה פרשנות מצמצמת המגבילה ומרסנת את היתר השתייה, ויש שהתעלמו ממנה ופסקו להלכה בניגוד לה, על סמך מקורות אחרים (לפירוט העמדות השונות ראו מאמרו של ד"ר מאיר רפלד, 'עד דלא ידע: השכרות בפורים – מקורות, פרשנות ונוהגים', בתוך: מנהגי ישראל, חלק ו', עמ' רז-רכו). מבחינת תולדות הפיוט יש במימרא זו עניין מיוחד, זמן רב לפני שזכתה להתנגן בפי הדורות האחרונים; ר' אשר בן ר' שאול מלוניל, חכם בן המאה ה-12, שביקש כנראה לצמצם את היקף היתר השתייה בפורים, כתב: "ונראה בעיני שפיוט היה, שעל הבית האחד עונין 'ארור המן', ועל הבית האחר עונין 'ברוך מרדכי'... שפעמים שאין אדם מתכוין וטועה. והרב רבי יצחק עשה פיוט בדוגמא זו" (דבריו הובאו בספר אבודרהם, חכם ספרדי בן המאה ה-14, בעמ' רט). כלומר, לדעתו ההוראה 'עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי' אינה מעודדת את הבריות להשתכר עד כדי חוסר יכולת הבחנה בין רע לטוב, אלא מתייחסת לפיוט קדום מימי האמוראים, שלא הגיע לידינו, שכל בית מבתיו נסתיים לסירוגין במלים 'ארור המן' ו'ברוך מרדכי'; כדי להתבלבל בין השניים אין צורך להפליג בשתייה מרובה, אלא די בשתייה מועטת בלבד – והיא שהתירו חכמי התלמוד. הוא אף מציין את שמו של חכם אחר (בן זמנו?), ר' יצחק, שחיבר פיוט מעין הפיוט הקדום שנעלם. אף שככל הנראה אין לדברי ר' אשר מלוניל על מה שיסמוכו, הרי הם מלמדים אותנו פרק נוסף במקומו המיוחד של הפיוט בתרבות ישראל – שלפעמים, באמצעות השערה על מציאותו של פיוט ישן, מתפרשת אפילו ההלכה מחדש. |
| • מִחַיַּב אֱנִישׁ לְבַסּוֹמֵי בְּפוּרַיָּא – חייב אדם להתבשם (להשתכר) בפורים. • עַד דְּלָא יָדַע בֵּין אָרוּר הָמָן לְבָרוּךְ מָרְדֳּכַי – עד שלא יידע להבחין בין 'ארור המן' ו'ברוך מרדכי'. התלמוד הבבלי סומך לקביעה זו את הסיפור הבא: "רבה ורבי זירא עבדו סעודת פורים בהדי הדדי [ = רבה ורבי זירא עשו סעודת פורים יחד]. איבסום [= השתכרו]. קם רבה שחטיה לרבי זירא [=עמד רבה ו'שחט' (הרג) את רבי זירא, מתוך שכרותו]. למחר בעי רחמי ואחייה [=למחרת ביקש עליו רחמים מהקדוש ברוך הוא והחייה אותו]. לשנה אמר ליה [=כעבור שנה, כשהגיע שוב פורים, אמר לו רבה לרבי זירא]: ניתי מר ונעביד סעודת פורים בהדי הדדי [=יבוא אדוני ונעשה שוב סעודת פורים יחד]! - אמר ליה: לא בכל שעתא ושעתא מתרחיש ניסא [=אמר לו: לא בכל שעה ושעה מתרחש נס, כלומר – אם הצלחת להציל אותי ממוות לפני שנה, אין כל ערובה שתצליח בכך גם השנה...]". יש מן הפוסקים שביקשו לראות בסיפור זה, הפורימי כשלעצמו, ראייה לכך שהגמרא מתנגדת להפרזה בשתיית יין בפורים (כך למשל רבנו מנחם המאירי, מחכמי פרובאנס במאות ה- 13-14, בפירושו לסוגיה), אך יש גם שראוהו כמעשה אגדה שאינו משנה את מסקנתה ההלכתית של הסוגיה (כך למשל הרי"ף, מחכמי צפון אפריקה במאה ה-11). וראו עוד על כך במדור 'על הפיוט'. |
| عنوان |
חייב איניש |
|---|---|
| دورة العام |
פורים |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
