مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יהלל פי לאל / ר' יצחק רואש יְהַלֵּל פִּי לְאֵל צוּר נוֹרָא הַנָּחַת תְּפִלִּין צִוָה בְמוֹרָא עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה אֵל נוֹרָא צוּר הֲלֹא הִגְדִּיל קְדֻשָּׁתָם לְמַעְלָה וְהִרְבָּה כֹחָם לְאֵין חֵקֶר וְתִכְלָה יִשְׂמַח אָבִיךָ בְּעֵת יִרְאֶךָ תְּפִלִּין עַל רֹאשְׁךָ עֲטָרָה אֵל שׁוֹכֵן עֶלְיוֹן צִוָה אֶל יְדִידִים לָשִׂים צִצִּיוֹת עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת בְּגָדִים בָּהֶם אֶזְכְּרָה מִצְוֹת הַתּוֹרָה לִשְׁמָרְךָ גַּם מֵאִשָּׁה זָרָה, אֵל נוֹרָא עוֹד צִוָּנוּ מַלְכֵּנוּ רַב עֲלִילִיוֹת לָשִׂים עַל יָדֵינוּ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת גַּם עַל רֹאשְׁךָ יִהְיוּ בֵין עֵינֶיךָ לְהַתִּישׁ אֶת כֹּחַ יִצְרְךָ בְּמוֹרָא אֵל נוֹרָא |
|
פיוט לבר מצוה במנהג יהודי מרוקו, פרי עטו של ר' יצחק רואש, מפייטני מרוקו בדורות האחרונים. זהו אחד משני פיוטי בר מצווה דומים מאד שחיבר ר' יצחק רואש, שהבית הראשון שלהם זהה בשני הפיוטים. כל אחד מן הפיוטים מושר בלחן שונה - הפיוט שלפנינו מושר על פי נעימת השיר 'אליך אקרא יה', והפיוט השני, הממשיך במלים – חמישה קשרים וגם חטים שמונה - מושר בלחן השיר 'סטרא, יא סטרא'. כדרכם של פיוטי בר מצוה, כורך הפייטן יחד את שתי המצוות המזוהות במובהק עם שלב הכניסה לעול מצוות – תפילין וציצית – מלמד את הנער על חשיבותן, ומעודדו להקפיד בקיומן. מקומן המרכזי של המצוות בפיוטנו מעמיד במרכז את יחסי הנער בר המצוה ואלוהיו. עם זאת, מתוך עירנות למעמד ולהקשר המשפחתי שלו, אין פייטננו מתעלם גם מן ההיבט ה'ארצי' יותר של הטקס – מן הגאווה ונחת הרוח הנופלת בחלקם של ההורים, ביום היכנס בנם למצוות, יום המציין שלב חשוב בהתבגרותו: "יִשְׂמַח אָבִיךָ / בְּעֵת יִרְאֶךָ / תְּפִלִּין עַל רֹאשְׁךָ עֲטָרָה"; ודומה שכאן הכוונה אינה לאב שבשמים, אלא לאבי הנער ממש. |
| • יְהַלֵּל פִּי לְאֵל צוּר נוֹרָא – אשבח בשיר את הקדוש ברוך הוא, החזק והנשגב. כינויי האל על פי דברים (לב, ד): הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא, וכן שם (ז, כא): לֹא תַעֲרֹץ מִפְּנֵיהֶם כִּי ה' אֱלֹהֶיךָ בְּקִרְבֶּךָ אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא. הצירוף הפותח את הפיוט מקורו בתהלים (סג, ה-ו): כֵּן אֲבָרֶכְךָ בְחַיָּי בְּשִׁמְךָ אֶשָּׂא כַפָּי כְּמוֹ חֵלֶב וָדֶשֶׁן תִּשְׂבַּע נַפְשִׁי וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי. • הַנָּחַת תְּפִלִּין צִוָה בְמוֹרָא – האל ציווה עלינו להניח תפילין מתוך יראה. בשעה שהתפילין מונחים, המניח צריך לכוון דעתו ליראת ה' ולא להסיח דעתו מן התפילין. • עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה אֵל נוֹרָא – האל עיטר וקישט את ישראל בתפילין. הצירוף 'עוֹטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה' מקורו בברכות השחר הנאמרות בכל בוקר לפני תפילת שחרית. ברכה זו מנוסחת כפרפראזה על האמור ביחזקאל (טז, יב): וָאֶתֵּן נֶזֶם עַל אַפֵּךְ וַעֲגִילִים עַל אָזְנָיִךְ וַעֲטֶרֶת תִּפְאֶרֶת בְּרֹאשֵׁךְ. • צוּר הֲלֹא הִגְדִּיל קְדֻשָּׁתָם לְמַעְלָה – האל העצים את קדושת התפילין בעולמות העליונים, וקדושתם גדולה ונעלה. • וְהִרְבָּה כֹחָם לְאֵין חֵקֶר וְתִכְלָה – ה' העניק להם כוח שאינו ניתן לאומדן כלל. יתכן שהפייטן רומז לדברי חז"ל על כוחם של התפילין אל מול העמים, כפי שנדרש ע"י חז"ל בבבלי, ברכות ו, ע"א. • יִשְׂמַח אָבִיךָ בְּעֵת יִרְאֶךָ תְּפִלִּין עַל רֹאשְׁךָ עֲטָרָה – אביך ישמח כשיראה את התפלין המונחים על ראשך ככתר. הלשון לפי משלי כג, כד-כה: גִּיל יָגִיל אֲבִי צַדִּיק וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ. יִשְׂמַח אָבִיךָ וְאִמֶּךָ וְתָגֵל יוֹלַדְתֶּךָ. • אֵל שׁוֹכֵן עֶלְיוֹן צִוָה אֶל יְדִידִים – הקדוש ברוך הוא ציווה על עם ישראל, המכונים 'יְדִידִים' על פי דברי חז"ל בכמה מקומות, ולמשל במדרש ההלכה התנאי ספרי לדברים (פיס' שנב): "ישראל נקראו ידידים שנאמר 'נתתי את ידידות נפשי' (ירמיהו יב, ז)". • לָשִׂים צִצִּיוֹת עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת בְּגָדִים – להטיל ציצית בארבע כנפות הבגד, ככתוב: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת (במדבר טו, לח). החיוב לקשור ציצית בבגד של ארבע כנפות דווקא נלמד מן הכתוב בדברים (כב, יב): גְּדִלִים תַּעֲשֶׂה לָּךְ עַל אַרְבַּע כַּנְפוֹת כְּסוּתְךָ אֲשֶׁר תְּכַסֶּה בָּהּ. כמקובל בפיוטים רבים לבר מצווה, כורך הפייטן יחד את מצוות תפילין עם מצוות ציצית – שתי המצוות המזוהות ביותר עם הכניסה תחת עול מצוות. • בָּהֶם אֶזְכְּרָה מִצְוֹת הַתּוֹרָה לִשְׁמָרְךָ גַּם מֵאִשָּׁה זָרָה אֵל נוֹרָא – הציציות נועדו להזכיר לאדם את המצוות כולן ולהיזהר בדרכיו, ובפרט בענייני צניעות המושכים את העין והלב, ככתוב בבמדבר (טו, לט): וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. הצירוף 'לִשְׁמָרְךָ גַּם מֵאִשָּׁה זָרָה' מקורו במשלי (ז, ה): לִשְׁמָרְךָ מֵאִשָּׁה זָרָה מִנָּכְרִיָּה אֲמָרֶיהָ הֶחֱלִיקָה. • עוֹד צִוָּנוּ מַלְכֵּנוּ רַב עֲלִילִיוֹת לָשִׂים עַל יָדֵינוּ אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת – בנוסף צווה הקדוש ברוך הוא לשים על הקלף הנתון בבתי התפילן את ארבע הפרשיות הבאות: פרשת 'קַדֶּשׁ לִי כָל בְּכוֹר' (שמות יג, ב); פרשת 'וְהָיָה כִי יְבִיאֲךָ' (שמות יג, ה); פרשת 'שְׁמַע יִשְׂרָאֵל' (דברים ו, ד); פרשת 'וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ' (דברים יא, יג). כינוי האל מיוסד על ירמיהו (לב, יט): גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו. • גַּם עַל רֹאשְׁךָ יִהְיוּ בֵין עֵינֶיךָ לְהַתִּישׁ אֶת כֹּחַ יִצְרְךָ בְּמוֹרָא אֵל נוֹרָא – התפילין נתונות לא רק על היד, אלא גם על הראש, בין העיניים, כדי לסייע לאדם במאבקו ביצר הרע, ככתוב בשולחן ערוך (אורח חיים, סי' כה, סע' ה): "יכוין בהנחתם שציונו הקב"ה להניח ארבע פרשיות אלו שיש בהם יחוד שמו ויציאת מצרים על הזרוע כנגד הלב, ועל הראש כנגד המוח, כדי שנזכור נסים ונפלאות שעשה עמנו, שהם מורים על יחודו, ואשר לו הכח והממשלה בעליונים ובתחתונים לעשות בהם כרצונו. וישתעבד להקב"ה הנשמה שהיא במוח, וגם הלב שהוא עיקר התאוות והמחשבות, ובזה יזכור הבורא וימעיט הנאותיו". |
| عنوان |
יהלל פי לאל |
|---|---|
| دورة الحياة |
בר מצווה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
