مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אין כאלהינו / לא ידוע אֵין כֵּאלֹהֵינוּ אֵין כַּאדוֹנֵנוּ אֵין כְּמַלְכֵּנוּ אֵין כְּמוֹשִׁיעֵנוּ מִי כֵאלֹהֵינוּ מִי כַאדוֹנֵנוּ מִי כְמַלְכֵּנוּ מִי כְמוֹשִׁיעֵנוּ נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ נוֹדֶה לַאדוֹנֵנוּ נוֹדֶה לְמַלְכֵּנוּ נוֹדֶה לְמוֹשִׁיעֵנוּ בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ בָּרוּךְ אֲדוֹנֵנוּ בָּרוּךְ מַלְכֵּנוּ בָּרוּךְ מוֹשִׁיעֵנוּ אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ אַתָּה הוּא אֲדוֹנֵנוּ אַתָּה הוּא מַלְכֵּנוּ אַתָּה הוּא מוֹשִׁיעֵנוּ |
|
פיוט קצר זה נאמר ברוב המנהגים בסוף תפילת שחרית של ימות החול ובשבתות וחגים בסוף תפילת מוסף. זהו פיוט קדום הנזכר כבר בסדר רב עמרם גאון, ומוצאו כנראה בספרות הסוד הקדומה, ספרות ההיכלות. יש הנוהגים שלא לאומרו בימות החול, שבהם נחפזים המתפללים לסיים את תפילתם ולפנות לעיסוקיהם, אלא בשבתות בלבד. כאשר עלו תלמידי הגר"א לארץ ישראל, הורה להם הגר"א לאמץ כמה ממנהגי הספרדים שרווחו כאן, וביניהם אמירת 'אין כאלוהינו' גם בימות החול. הפיוט פשוט ובנוי על חזרה מרובעת על המלים הפותחות 'אין', 'מי', 'ברוך' ו'אתה' ולאחר כל אחת ממילות הפתיחה חוזרים ארבעה כינויים של הקדוש ברוך הוא – 'אלוקינו', 'אדוננו', 'מלכנו' ו'מושיענו'. בשם רש"י מובא בספר 'שבלי הלקט' שהמנהג האשכנזי לומר פיוט זה בשבת, נובע מכך שתפילת העמידה של שבת קצרה מזו של החול, ויש בפיוט זה להשלים את הברכות החסרות. סדר השורות הראשונות של הפיוט נדרש על דרך הנוטריקון: ראשי שלוש השורות הפותחות יוצרות את המלה 'אמן', והשורה הרביעית פותחת במלה 'ברוך'. ה'בן איש חי' כתב שיש לומר פיוט זה בנחת, שכן "הוא שבח נורא, ויש בו כוונה גדולה על פי הסוד" (שנה ראשונה, כי תשא). יש השרים פיוט זה גם מחוץ לתפילות: יש השרים אותו במסגרת סעודה שלישית; הוא מופיע גם כאחד הפיוטים המושרים בשעת ההקפות של שמחת תורה; בחסידויות אחדות הוא מושר במסגרת ה'טיש' המתקיים ביום השבת בשבתות הקיץ. |
| • אֵין כֵּאלֹהֵינוּ – אין מי שידמה לאלוקינו, על פי הפסוק מתפילת חנה (שמואל א ב, ב): אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ. • מִי כֵאלֹהֵינוּ... – שורה זו דומה במשמעותה לקודמתה, ובכל זאת שונה בנעימתה: לאחר הקביעה החיוויית הפוסקת, עובר הפייטן לבטא אותו רעיון באמצעות שאלה רטורית, על דרך האמור בשירת דוד (שמואל ב כב, לב) כִּי מִי אֵל מִבַּלְעֲדֵי ה' וּמִי צוּר מִבַּלְעֲדֵי אֱלֹהֵינוּ, ובמקומות נוספים. • מִי כְּמוֹשִׁיעֵנוּ – על דרך האמור בתהלים לה, י: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. • נוֹדֶה לֵאלֹהֵינוּ... בָּרוּךְ אֱלֹהֵינוּ... – לאחר שתי השורות הראשונות, שבהן הועמד ה' במעמד שאינו בר השוואה לשום אל או ישות בעולם, פונה הפייטן העלום בשתי השורות הללו בהגדרת היחס החיובי לה' – הודאה וברכה. יחסים אלו מושתתים על פסוקים המופיעים במקרא. כך ההודאה לאלוקים מופיעה למשל בתהלים מד, ט: בֵּאלֹהִים הִלַּלְנוּ כָל הַיּוֹם וְשִׁמְךָ לְעוֹלָם נוֹדֶה סֶלָה. והאמירה אודות היותו ברוך מופיעה בפי רבים במקרא, כגון בפי נח: ...בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי שֵׁם... (בראשית ט, כו); בפי מלכי צדק מלך שלם: וּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ... (שם, יד, כ); בפי עבד אברהם: ...בָּרוּךְ ה' אֱלֹהֵי אֲדֹנִי אַבְרָהָם אֲשֶׁר לֹא עָזַב חַסְדּוֹ וַאֲמִתּוֹ מֵעִם אֲדֹנִי (שם, כד, כז), ועוד. • אַתָּה הוּא אֱלֹהֵינוּ – בשורתו האחרונה של הפיוט עובר הפייטן מהדיבור על אודות ה' ושבחיו לפנייה אליו בגוף שני, כאומר: כל מה שאמרתי בשבחו של ה' – חל עליך. ייתכן שמהדהדים כאן דברי נחמיה (ט, ז) אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם... או דברי יהושפט: הֲלֹא אַתָּה אֱלֹהֵינוּ הוֹרַשְׁתָּ אֶת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַזֹּאת מִלִּפְנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וַתִּתְּנָהּ לְזֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ לְעוֹלָם (דברי הימים ב כ, ז). |
| عنوان |
אין כאלהינו |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים;לכל עת;סוכות;פסח;ראש השנה;שבועות;שבת;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| موعد الصلاة |
מוסף |
| دورة الحياة |
בר מצווה;ברית מילה ;חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
