שירו בשיר חדש

• שִׁירוּ בְּשִיר חָדָשׁ וּתְנוּ זְמִירִים לָאֵל... - שירו וזמרו לה' שירים חדשים. בפסוקים אחדים בתהלים ובישעיהו מודגשת הקריאה לשיר דווקא שיר חדש לה', כמו למשל בפתיחת מזמור צו בתהלים שִׁירוּ לַה' שִׁיר חָדָשׁ שִׁירוּ לַה' כָּל הָאָרֶץ.
• אֲשֶׁר יָצַר כָּל הַיְּצוּרִים - בורא הכול.
• לִפְנֵי גְּדֻלָּתְךָ אֶעֱמֹד בְּשִׁירָה - אעמוד לשיר מול גדולתך. שיבוץ הוא מתוך פיוטו של ר' שלמה אבן גבירול 'שחר אבקשך', שם אומר המתפלל "לִפְנֵי גְּדֻלָּתְךָ אֶעֱמֹד וְאֶבָּהֵל".
• וְאֶתְּנָה... עֲתִירָה - ואתפלל.
• הָאֵל הַגָּדוֹל גִּבּוֹר וְנוֹרָא - זהו המטבע שאותו טבעו אנשי כנסת הגדולה לפתיחת התפילה, כפי שנאמר בבבלי יומא סט ע"ב. לפי דברי ר' יהושע בן לוי, נקטו אנשי כנסת הגדולה את לשונו של משה בדברים י, יז כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד.
• פּוֹדֶה וּמוֹשִׁיעַ - מציל וגואל, צירוף פעלים אלו מופיע בברכת השיר ('נשמת') וּמִבַּלְעֲדֶיךָ אֵין לָנוּ (מֶלֶךְ) גּוֹאֵל וּמוֹשִׁיעַ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם...
• מוֹצִיא אֲסִירִים - משחרר את הכלואים. מקור הביטוי בתהלים סח, ז אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת... והוא מופיע גם בברכת 'גאולה' שלאחר קריאת שמע של שחרית: ...מַשְׁפִּיל גֵּאִים עֲדֵי אָרֶץ, מַגְבִּיהַּ שְׁפָלִים עַד מָרוֹם, מוֹצִיא אֲסִירִים. פּוֹדֶה עֲנָוִים. עוֹזֵר דַּלִּים...
• מוֹשֵׁל בְּכָל הָעוֹלָם הָשֵׁב שְׁבוּתִי - כיוון ששלטונך נפרס על העולם כולו, השב אותי מגלויותי למקומי. ייתכן שמהדהדים כאן דברי משה בדברים ל, ג וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה.
• וּרְאֵה בְּרֹב עָנְיִי וּבְרֹב גָּלוּתִי - ראה את סבלי וגלותי הקשים. לשון הבקשה שאולה מנדרה של חנה בשמואל א א, יא אִם רָאֹה תִרְאֶה בָּעֳנִי אֲמָתֶךָ וּזְכַרְתַּנִי וְלֹא תִשְׁכַּח אֶת אֲמָתֶךָ וְנָתַתָּה לַאֲמָתְךָ זֶרַע אֲנָשִׁים וּנְתַתִּיו לַה'. לשון זו שוקעה בברכת 'גואל ישראל' שבתפילת עמידה: רְאֵה נָא בְעָנְיֵנוּ וְרִיבָה רִיבֵנוּ וּמַהֵר לְגָאֳלֵנוּ.
• ּבְרֹב חֲסָדֶיךָ הָחֵשׁ פְּדוּתִי - מהר לגאול אותי בחסדך הרב. הביטוי 'ברוב חסדיך' מזכיר את הביטוי 'ברוב חסדך' המופיע בשני פסוקי תהלים המשובצים בתפילה: תהלים סט, יד וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ, ותהלים ה, ח וַאֲנִי בְּרֹב חַסְדְּךָ אָבוֹא בֵיתֶךָ אֶשְׁתַּחֲוֶה אֶל הֵיכַל קָדְשְׁךָ בְּיִרְאָתֶךָ.
• קוּמָה לְעֶזְרָתִי קַבֵּץ פְּזוּרִים - התעורר לעזור לי בכך שתאסוף את הגולים המפוזרים. הביטוי 'קומה לעזרתי' נשען על הפסוק מתהלים מד, כז קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ, המשובץ בפסוקי דזמרא.
• הִתְבַּשְּׂרוּ עַמִּי עִמְדוּ לְפָנַי וַאֲנִי אֲקַבֶּצְכֶם... - כאן עובר הדובר לדבר בשם ה', ואומר: עמי, התכוננו לשמוע את בשורת קיבוץ הגלויות.
• בֵּית מְעוֹנַי - הבית שבו אני שוכן, כלומר בית המקדש.
• שָם תַּעֲנוּ יַחַד גָּדוֹל יְיָ - שם תשירו יחד: גדול ה', לפי תהלים מח, ב, שהושר בפי בני קורח תוך התייחסם לעיר המקדש גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ.
• תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה תִּשָּׂא וְתָרִים - השמיעו בקול רם תודה ושירה. ראשית השורה היא שיבוץ מדברי ישעיהו נא, ג, המתייחס אף הוא לירושלים כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה' שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה.