مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
חמול על מעשיך / לא ידוע חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ תֻּקְדַּשׁ אָדוֹן עַל כָּל מַעֲשֶׂיךָ כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ כְּעֶרְכְּךָ [נ"א: בִּקְדֻשָּׁתְךָ] קִדַּשְׁתָּ נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט [נ"א: וְצַדְּקֵנוּ הַמֶּלֶךְ הַקָּדוֹשׁ בַּמִּשְׁפָּט] עוֹד יִזְכָּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן אֲדוֹנֵינוּ וּבַבֵּן הַנֶּעֱקַד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵנוּ וּבִזְכוּת הַתָּם יוֹצִיא (הַיּוֹם) לְצֶדֶק דִּינֵנוּ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ וְעַל יְרוּשָׁלַיִם עִירֶךָ וְעַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ וְעַל מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מְשִׁיחֶךָ וְעַל מְכוֹנְךָ וְהֵיכָלֶךָ |
|
פיוט זה, המורכב מחמישה חלקים שונים, נאמר בבתי הכנסת האשכנזיים לאחר קדושה במוסף של ראש השנה וכן במוסף, במנחה ובנעילה של יום הכיפורים. אף שהיום לעתים שרים חלק מן המשפטים הללו בלחן רצוף אחד, למעשה אין זה פיוט אחד, אלא חמשה משפטים מחוסרי הקשר, שהונחו זה לצד זה: המשפט הראשון, 'חמול על מעשיך', הוא כנראה קטע ששרד מתוך פיוט עתיק רק במנהג פולין ובנוסח אחר גם במחזור רומא. היום הוא נאמר בכל בתי הכנסת האשכנזיים. ארבעת המשפטים הבאים נתפסים כחטיבה אחת כבר במנהגי צרפת ואשכנז בסדר הנ"ל. אבל בנוסחים אחרים ובכתבי היד סדר המשפטים הללו שונה, ומסתבר שהם באו ממקורות מגוונים: שנים מהם היוו ניסוחים שונים של ברכת היום ('כי מקדישיך' ו'ובכן יתקדש'), והשנים האחרים הם שרידי פיוטים ארצישראליים קדומים. היום אין אחידות ביחס לסדר אמירת המשפטים הללו, ואף הלחנים אינם מתייחסים אל המכלול כאל מקשה אחת, אם כי בלחנים שונים מוצמדים משפטים שונים זה לזה, אף שמדובר, כאמור, ביחידה מלאכותית. נוסח השיר, הפירוש ו'על הפיוט' לפי דניאל גולדשמידט, מחזור לראש השנה |
| • חֲמוֹל עַל מַעֲשֶׂיךָ – רחם על ברואיך, לפי תהלים (קמה, ט): טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו. • וְתִשְׂמַח בְּמַעֲשֶׂיךָ – כפי שנאמר בתהלים (קד, לא): יְהִי כְבוֹד ה' לְעוֹלָם יִשְׂמַח ה' בְּמַעֲשָׂיו. • וְיֹאמְרוּ לְךָ חוֹסֶיךָ בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ תֻּקְדַּשׁ... – והחוסים בך, כלומר הבוטחים והסומכים עליך, יאמרו לך, כאשר תצדיק את ישראל, שאתה קדוש ואדון לכל ברואיך. נראה כי נרמזת כאן הקדוּשה, שאחריה מופיע משפט זה, שבה מקדישים המתפללים את ה' כשם שמקדישים אותו המלאכים בשמי מרום. • בְּצַדֶּקְךָ עֲמוּסֶיךָ – כאשר תצדיק את ישראל, שאותם אתה נושא וסובל. הכינוי עמוסיך לפי ישעיהו (מו, ג): שִׁמְעוּ אֵלַי בֵּית יַעֲקֹב וְכָל שְׁאֵרִית בֵּית יִשְׂרָאֵל הַעֲמֻסִים מִנִּי בֶטֶן הַנְּשֻׂאִים מִנִּי רָחַם. • כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ... – משפט זה שימש כבר במקורות קדומים שנתגלו בגניזה, כסיום של הקדושה וכנוסחה של ברכת קדושת ה'. • כִּי מַקְדִּישֶׁיךָ כְּעֶרְכְּךָ / בִּקְדֻשָּׁתְךָ קִדַּשְׁתָּ – קידשת את ישראל, המקדישים אותך, כפי ערך קדושתך, לפי מדרש תנחומא קדושים: "אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אני מתקדש בכם, שנאמר (ישעיהו כט, כג) 'כִּי בִרְאֹתוֹ יְלָדָיו מַעֲשֵׂה יָדַי בְּקִרְבּוֹ יַקְדִּישׁוּ שְׁמִי'... ואתם מתקדשים בי, שנאמר (ויקרא יא, מד) 'וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים'". • נָאֶה לְקָדוֹשׁ פְּאֵר מִקְּדוֹשִׁים – ראוי לה' הקדוש, לקבל תהילתו ותפארתו מעם ישראל, גוי קדוש, כאמור בישעיהו (מט, ג): וַיֹּאמֶר לִי עַבְדִּי אָתָּה יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בְּךָ אֶתְפָּאָר. • בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר... – משפט זה הוא שריד של פיוט ארצישראלי קדום אחר. • בְּאֵין מֵלִיץ יֹשֶׁר מוּל מַגִּיד פֶּשַׁע – כאשר אין סנגור נוכח הקטגור, המזכיר את עוונותינו, לפי לשון הפסוק מאיוב (לג, כג) והתמונה העולה ממנו - אִם יֵשׁ עָלָיו מַלְאָךְ מֵלִיץ אֶחָד מִנִּי אָלֶף לְהַגִּיד לְאָדָם יָשְׁרוֹ. • תַּגִּיד לְיַעֲקֹב דְּבַר חֹק וּמִשְׁפָּט וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט – תזכיר לעם ישראל את החוקים והמשפטים, ותצדיק אותנו במשפט. נראה שמהדהדת כאן דרשת הפסוק מתהלים (קמז, יט) מַגִּיד דְּבָרָו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל, המופיעה במדרש תנחומא (בובר) בחוקותי א "...ולמי נתנם? – לישראל... אמר הקדוש ברוך הוא לישראל: אם עשיתם חוקי, אין השטן נוגע בכם. • וְצַדְּקֵנוּ בַּמִּשְׁפָּט הַמֶּלֶךְ הַמִּשְׁפָּט – כך נחתמת ברכת 'השיבה שופטינו' שבתפילת עמידה בכל עשרת ימי תשובה. • עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ... – משפט זה הוא שריד של פיוט ארצישראלי קדום, ובו בקשה שתגן עלינו זכותם של שלושת אבותינו. • עוֹד יִזְכֹּר לָנוּ אַהֲבַת אֵיתָן אֲדוֹנֵינוּ – אדוננו, ה', עוד יזכור לנו את אהבתו של אברהם. את שמו של בעל מזמור פט בתהלים, איתן האזרחי, מזהים חכמים עם אברהם אבינו (בבבלי בבא בתרא טו ע"א). אברהם אופיין לאורך הדורות כבעל מידת החסד והאהבה. • וּבַבֵּן הַנֶּעֱקַד יַשְׁבִּית מְדַיְּנֵנוּ – ובזכות יצחק, שנעקד על גבי המזבח, ה' יבלום את בעלי הדין שלנו, המלמדים עלינו חובה. • וּבִזְכוּת הַתָּם – ובזכותו של יעקב, שעליו נאמר בבראשית (כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. • יוֹצִיא (הַיּוֹם) לְצֶדֶק דִּינֵנוּ – ה' ידון אותנו היום באופן צודק. כיוון שלפי המסורת ראש השנה הוא יום עקידת יצחק, היו שהחליפו את 'היום' ב'איום' כאשר נאמר הפיוט ביום הכיפורים, והיו שגררו לאחר מכן את 'איום' אף לראש השנה. המלה 'איום' משמעה מטיל אימה, לפי חבקוק א, ז. • כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדוֹנֵינוּ – פסוק הוא מדברי נחמיה אל העם בקוראם את התורה בראש השנה (נחמיה ח, י) ...לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַּקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם. • וּבְכֵן יִתְקַדַּשׁ שִׁמְךָ... – משפט זה נאמר גם בתפילת הלחש ומשמש גם בקטעי גניזה כנוסחה של ברכת קדושת ה'. משפט זה שימש כבר במקורות הקדומים מן הגניזה, כפתיחה לפיוט 'האוחז ביד'. • צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ – ירושלים, שבה שוכן כבודך, כאמור בתהלים (כו, ח): ה' אָהַבְתִּי מְעוֹן בֵּיתֶךָ וּמְקוֹם מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. • מְכוֹנְךָ וְהֵיכָלֶךָ – בית מקדשך. המלה 'מכון' משמשת למקדש בשירת הים: תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ בְּהַר נַחֲלָתְךָ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ (שמות טו, יז), וראו גם ישעיהו ד, ה. |
| عنوان |
חמול על מעשיך |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים;ראש השנה |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
