مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
צורי גואלי יה / ר' ישראל נגא'רה צוּרִי גוֹאֲלִי יָהּ צוּרִי גוֹאֲלִי יָהּ מַהֵר וְהָחֵשׁ פְּדוּת יַעֲלָה יְפֵהפִיָּה יוֹשְׁבָה בְּרֹב פַּחַד בֵּין שִׁנֵּי לְבִיָּה חִישׁ חֲמוֹל, וּבָנֶיהָ הוֹצִיאָה לָרְוָיָה שָׂרִים רְדָפוּהָ פַּח טָמְנוּ בִצְדִיָּה נָתְנוּ אֶת בַּת נְדִיבִים לְאָמָה נָכְרִיָּה רִיבָה יְרִיבֶיהָ רַב הָעֲלִילִיָּה וְתֵן הַדְרַת טִירָתָם לְשַׁמָּה וּשְׁאִיָּה אָדוֹן חִישׁ וּבַשֵּׂר סֹעֲרָה עֲנִיָּה הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים נִצְּלוּ אֶת עֶדְיָהּ לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת בְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה בָּאָה בְמַעֲמַקֵּי בּוֹר גָּלוּת וְשִׁבְיָה וּבְגַלֵּי יָם תְּלָאָה תְּסֹעֵר כָּאֳנִיָּה רָדַף אוֹיֵב הִכָּה בְּחֶרְפָּה לֶחֱיָהּ נָתַן בָּהּ רַב חַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה מַדּוּעַ נְטַשְׁתָּהּ בְּשִׁבְיָהּ הוֹמִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּית חֶמְדָּתָהּ עֵינֶיהָ צוֹפִיָּה שׁוּבָה שְׁבוּת עִירָהּ וּבֵית מַאֲוַיָּהּ וּגְאַל עַמָּהּ כְּקֶדֶם בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה הָקֵם גּוֹאֲלִי חַי גָּדֵר הַדְּחוּיָה וְקַבֵּץ אֶת קְהָלִי לְהַר הַמּוֹרִיָּה |
| פיוט לשמחות (ובמיוחד לשמחת החתונה) במסורת יהודי בבל, המושר גם בשמחת תורה. אין קשר של ממש בין תוכן הפיוט לבין שמחת תורה ונראה שהסיבה לאימוצו של פיוט זה לשירה בשמחת תורה מקורה בבית הראשון של השיר ובלחנו. יהודי בבל חיברו פיוטי עליה לרגל (שירי זייארה-קונאג'ים) שהיו מושרים בפיהם בעת שעלו לרגל לירושלים או לקברות הצדיקים בבבל (יחזקאל הנביא, עזרא הסופר). כמה מפיוטי הקונאג' (שנכתבו ביהודית עירקית) אימצו להם לפזמון את הבית הראשון של שיר זה - צוּרִי גוֹאֲלִי יָהּ, צוּרִי גוֹאֲלִי יָהּ, מַהֵר וְהָחֵשׁ פְּדוּת יַעֲלָה יְפֵהפִיָּה, ואף נקראו פיוטי "צורי גואלי יה". הפיוטים הללו והפיוט שלפנינו הם בעלי אותו לחן ואין לדעת אם הלחן של "צורי גואלי יה" של ר' ישראל נג'ארה "הולבש" על אותם שירי קונאג' או שמא ההיפך. כך או כך, התקבל השיר הזה כשיר שנוהגים לשיר אותו בשמחת תורה, כנראה בשל לחנו הקליט והעליז ובשל העובדה שהוא מושר כשירת מענה בין החזן והקהל, כרבים משירי שמחת תורה. |
| • צוּרִי – כינוי לה', מלשון סלע. הכינוי הזה לה' מופיע בדרך כלל בהקשר של ישועה ומתן מחסה: אֱלֹהֵי צוּרִי אֶחֱסֶה בּוֹ מָגִנִּי וְקֶרֶן יִשְׁעִי מִשְׂגַּבִּי וּמְנוּסִי מֹשִׁעִי מֵחָמָס תֹּשִׁעֵנִי (שמואל ב כב, ג), ועוד. • צוּרִי גוֹאֲלִי יָהּ – הצירוף מוכר מהפסוק בתהלים (יט, טו), החותם את תפילת העמידה: יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי. • וְהָחֵשׁ פְּדוּת יַעֲלָה יְפֵהפִיָּה – מהר לגאול ולהביא הצלה לעם ישראל, המכונה יַעֲלָה יְפֵהפִיָּה. לְבִיָּה: לביאה. • יוֹשְׁבָה בְּרֹב פַּחַד בֵּין שִׁנֵּי לְבִיָּה – היעלה מתוארת כמצויה ממש בין שיני הלביאה, אומות העולם, והיא חרדה על נפשה, עומדת להיטרף, זקוקה להצלה מיידית. • הוֹצִיאָה לָרְוָיָה – הוצא אותה למקום רווי, מושקה דיו. אם הגלות מדומה לבור, מקום צחיח, מקום סכנה, כי אז הגאולה מדומה למקום של מים חיים. • שָׂרִים רְדָפוּהָ – אומות העולם, כדי להזיק לה. • פַּח טָמְנוּ – שמו מכשול, עפ"י האמור בתהלים (קמ, ו): טָמְנוּ גֵאִים פַּח לִי... מֹקְשִׁים שָׁתוּ לִי... • בִּצְדִיָּה – במחשבה מכוונת, בכוונה רעה. בעיר מקלט ישנה הבחנה בין מי שהרג בכוונה – וְאִם בְּשִׂנְאָה יֶהְדָּפֶנּוּ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו בִּצְדִיָּה וַיָּמֹת, לבין מי שהרג בשוגג –וְאִם בְּפֶתַע בְּלֹא אֵיבָה הֲדָפוֹ אוֹ הִשְׁלִיךְ עָלָיו כָּל כְּלִי בְּלֹא צְדִיָּה (במדבר לה, כ–כב). • בַּת נְדִיבִים – כנסת ישראל, המכונה כך בשיר השירים (ז, ב): מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב. • לְאָמָה נָכְרִיָּה – כנסת ישראל ניתנה ביד אומות העולם, המכונות אמה נכריה, על שם הגר, אם ישמעאל. • רִיבָה יְרִיבֶיהָ – שלם ליריביה, לאויביה, את המגיע להם. בדרך כלל מופיע הביטוי "ריב" במשמעות של דין ומשפט לגויים ותשלום על העוול שעשו לישראל: ...וְאֶת יְרִיבֵךְ אָנֹכִי אָרִיב וְאֶת בָּנַיִךְ אָנֹכִי אוֹשִׁיעַ... (ישעיהו מט, כה), ועוד. • רַב הָעֲלִילִיָּה – רב המעשה. כינוי זה נאמר אף הוא בהקשר של עשיית דין עם בני אדם על מעשיהם: גְּדֹל הָעֵצָה וְרַב הָעֲלִילִיָּה אֲשֶׁר עֵינֶיךָ פְקֻחוֹת עַל כָּל דַּרְכֵי בְּנֵי אָדָם לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו (ירמיהו לב, יט). • וְתֵן הַדְרַת טִירָתָם לְשַׁמָּה וּשְׁאִיָּה – שמה ושאיה משמשות במקרא בלשון הרס וחורבן. לשון הדין עם האויבים ממשיך, ומתבסס על בקשת משורר תהלים אודות שונאיו: שְׁפָךְ עֲלֵיהֶם זַעְמֶךָ וַחֲרוֹן אַפְּךָ יַשִּׂיגֵם תְּהִי טִירָתָם נְשַׁמָּה בְּאָהֳלֵיהֶם אַל יְהִי יֹשֵׁב" (תהלים סט, כה–כו). • חִישׁ וּבַשֵּׂר – מהר לבשר. • סֹעֲרָה – נודדת ממקום למקום ואינה מוצאת מנוח. • עֲנִיָּה – אומללה, מדוכאת, מושפלת. • סֹעֲרָה עֲנִיָּה – כך מכונה כנסת ישראל בפי ישעיהו הנביא באחת מנבואות הנחמה שלו (נד, יא): עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים. • הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה – התנתקי מהכבלים שבהם שבוי צווארך (מוסרות הם מוטות הקשורים בחבלים אל צווארי הבהמה). השיבוץ לקוח מקריאתו של הנביא ישעיהו (נב, ב) לישראל: הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלִָם הִתְפַּתְּחִי מוֹסְרֵי צַוָּארֵךְ שְׁבִיָּה בַּת צִיּוֹן. • לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים – קריאה לקב"ה שלא יביט בלא מעשה, כאשר בוגדים, אומות העולם, פוגעים בישראל. • נִצְּלוּ אֶת עֶדְיָהּ – נִצְּלוּ מלשון הורידו. אומות העולם כמו מורידים את תכשיטיה של היעלה היפהפיה, משפילים אותה. לאחר מעשה העגל נדרשו ישראל להוריד את תכשיטיהם: וְעַתָּה הוֹרֵד עֶדְיְךָ מֵעָלֶיךָ וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ וַיִּתְנַצְּלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב" (שמות לג, ד–ה). • עוֹלֵלוֹת – פרי בוסר של הגפן הנשאר לאחר הקטיף. • לֹא הִשְׁאִירוּ עוֹלֵלוֹת בְּגֶפֶן פּוֹרִיָּה - דימוי לפגיעה הקשה שפוגעים האויבים בישראל – עד כדי כך השחיתו בישראל (באדמותיה, או בעם עצמו) שאפילו את פרי הבוסר שאמור להישאר על הגפן הם לקחו. דימוי זה מופיע בהקשר של פורענות המנובאת לאדום: לֶאֱדוֹם כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת... אִם בֹּצְרִים בָּאוּ לָךְ לֹא יַשְׁאִרוּ עוֹלֵלוֹת... (ירמיהו מט, ז-ט). • בָּאָה בְּמַעֲמַקֵּי בּוֹר – הבית כולו מבוסס על דימויים של היטלטלות בים וסכנת טביעה ממשמשת ובאה. בדומה לדבריו של המשורר בתהלים (סט, ב–ג): הוֹשִׁיעֵנִי אֱלֹהִים כִּי בָאוּ מַיִם עַד נָפֶשׁ טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנִי. • וּבְגַלֵּי יָם תְּלָאָה תְּסֹעֵר כָּאֳנִיָּה – היעלה תהיה בצרה (תלאה) בעת שתטולטל כאניה בגלי ים סוער. • הִכָּה בְּחֶרְפָּה לֶחֱיָהּ – לא רק מכה סובלת היעלה מהאויב, אלא גם עלבון על המכה. • רַב חַבּוּרָה – מכה רבה. • חַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה – פגיעה בכל הגוף. דימוי זה נאמר על ישראל החוטאים: מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה... (ישעיהו א, ו). • מַדּוּעַ נְטַשְׁתָּהּ בְּשִׁבְיָהּ – הנטישה על ידי ה' מובילה היישר לפגיעת האויב בישראל, כפי שמתאר ירמיהו (יב, ז): עָזַבְתִּי אֶת בֵּיתִי נָטַשְׁתִּי אֶת נַחֲלָתִי נָתַתִּי אֶת יְדִדוּת נַפְשִׁי בְּכַף אֹיְבֶיהָ. • הוֹמִיָּה – הומה, נוהמת, משמיעה קולות של כאב וצער. • הֲלִיכוֹת בֵּית חֶמְדָּתָהּ עֵינֶיהָ צוֹפִיָּה – עיניה משקיפות וצופות על הדרך לבית המקדש, אליו היא מצפה ומייחלת. הלשון עפ"י משלי (לא, כז): צוֹפִיָּה הֲלִיכוֹת בֵּיתָהּ וְלֶחֶם עַצְלוּת לֹא תֹאכֵל. • שׁוּבָה שְׁבוּת עִירָהּ... וּגְאַל עַמָּהּ כְּקֶדֶם – בקשה לחידוש הימים כקדם. שְׁבוּת היא השבה למצב הקודם, האיתן. כמו למשל בעמוס (ט, יד–טו): וְשַׁבְתִּי אֶת שְׁבוּת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וּבָנוּ עָרִים נְשַׁמּוֹת... וּנְטַעְתִּים עַל אַדְמָתָם, ובמקומות נוספים בנביאים. • וּבֵית מַאֲוַיָּהּ – הבית שאליו היא מתאווה, בית המקדש. • בִּזְרוֹעַ נְטוּיָה – בנחישות, בחוזקה, כפי שמתוארת הגאולה ממצרים: ...וּבְיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְמוֹרָאִים גְּדֹלִים... (דברים ד, לד). • גָּדֵר הַדְּחוּיָה – ישראל מדומה לגדר שנדחתה ממעמדה הזקוף והיא נוטה ליפול. הביטוי לקוח מתהלים (סב, ד): תְּרָצְּחוּ כֻלְּכֶם כְּקִיר נָטוּי גָּדֵר הַדְּחוּיָה. |
| عنوان |
צורי גואלי יה |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| دورة الحياة |
בר מצווה;ברית מילה ;הולדת הבת;חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
