مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
ניגונים / פניה ברגשטיין שְׁתַלְתֶּם נִגּוּנִים בִּי אִמִּי וְאָבִי נִגּוּנִים מִזְמוֹרִים שְׁכוּחִים גַּרְעִינִים גַּרְעִינִים נְשָׂאָם לְבָבִי עַתָּה הֵם עוֹלִים וְצוֹמְחִים עַתָּה הֵם שׁוֹלְחִים פֹּארוֹת בְּדָמִי שָׁרְשֵׁיהֶם בְּעוֹרְקָי שְׁלוּבִים נִגּוּנֶיךָ אָבִי וְשִׁירַיִךְ אִמִּי בְּדָפְקִי נֵעוֹרִים וְשָׁבִים הִנֵּה אַאֲזִין שִׁיר עַרְשִׂי הָרָחוֹק הִבִּיעַ פִּי אֵם אֱלֵי בַּת הִנֵּה לִי תַזְהֵרְנָה בְּדֶמַע וּצְחוֹק אֵיכָה וּזְמִירוֹת שֶׁל שַׁבָּת כָּל הֶגֶה יִתַּם וְכָל צְלִיל יֵאָלֵם בִּי קוֹלְכֶם הָרָחוֹק כִּי יֵהוֹם עֵינַי אֶעֱצֹם וַהֲרֵינִי אִתְּכֶם מֵעַל לְחֶשְׁכַת הַתְּהוֹם |
|
אחד המאפיינים המרכזים של התרבות העברית החדשה היה הרצון להתנתק מחבלי הגולה ומהגלותיות, רצון שגרר עימו יחס דו משמעי אל העולם המסורתי. מחד המסורת העתיקה ובפרט זו שהתפתחה בגולה, מזוהה עם תרבות גלותית, ובכדי לבנות את דמותו של הישראלי החדש יש להתנתק ממנה. מאידך, איך ניתן לדבר על תרבות עברית ועל שפה עברית מבלי מורשת, מורשת המהדהדת מכל מילה ומכל פינה. היחס הדו משמעי נמשך גם פנימה אל התא המשפחתי, אופן ההתייחסות של הדור הצעיר אל אבותיו, הדור הישן שמזוהה עם הגולה האינסופית. לצד אהבה וכבוד להורים ולמשפחה, מפעמת גם רוח אחרת של שבר, מרד וניכור. אולי כאן טמון הזרע לאחד הכאבים הגדולים שנלווים לנס הגדול של התחייה העברית בארץ ישראל והקמת המדינה, כאב של משבר זהות, שבר תרבותי שנגזר כתוצאה מהחיתוך שנעשה בקשר עם מורשת העבר, עם המסורת המתמשכת על כל גווניה . פניה ברגשטיין נולדה בשנת 1908 בעיר שצ'וצ'ין שבפולין. אביה, שהיה מורה עברי, הקנה לה את ידיעת הלשון העברית וספרותה. בעודה לומדת בביה"ס התיכון, היא הצטרפה לתנועה החלוצית, ובשנת 1930, עלתה ארצה והתיישבה בקיבוץ גבת. בקיבוץ, קיוותה למצוא חיים שלווים, אך מחלת הלב בה לקתה גברה, ושנים רבות היא נאלצה להישאר רתוקה בביתה או בבית החולים. בשנת 1950 נפטרה בבית חולים בעפולה, בעודה בת 42 בלבד, והובאה לקבורה בקיבוץ גבת. ברגשטיין כתבה בעיקר שירי ילדים ורבים מהם הפכו לקלאסיקות. בין שיריה: בא אלי פרפר נחמד, האוטו שלנו ועוד. (מתוך וויקיפדיה). נדמה שניגונים, השיר היפיפה שכתבה פניה מיטיב לתאר את מערכת היחסים מורכבת בין הבת החלוצה שחיה בקיבוץ בארץ ישראל להוריה הרחוקים, שניגוניהם טבועים עמוק בדמה, למרות שלא ברור כי היא עצמה שרה אותם. היא מקשיבה בעיניים עצומות לצליל הרחוק בדמע וצחוק, ומתמזגת איתו מעל לחשכת התהום. המלחין דוד זהבי (1977 נען-1910 יפו), אשר הטביע חותמו על הזמר הארץ ישראלי (בין לחניו המוכרים: אורחה במדבר, אלי אלי, החליל, הן אפשר, ועוד רבים), גדל בעיר יפו והושפע מאוד הן מעולם הניגון החסידי, איתו נפגש בבית הוריו והן מסגנונות מקומיים ים תיכוניים. |
| عنوان |
ניגונים |
|---|---|
| دورة العام |
יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים;לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
