مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מהדר חתן וכלה / ר' שלום שבזי מֵהֲדַר חָתָן וְכַלָּה זָרְחוּ נַפְשִׁי וְשִׂכְלִי יִתְּנוּ לִי חֵן וְחֶמְלָה כָּל יְמֵי חֶלְדִּי וְחֶדְלִי זֶה מְקוֹם שִׂמְחָה וְצַהְלָה כִּי דְבַר יָהּ נֵר לְרַגְלִי רָם עֲלֵי רָמִים כְּלָלָם וַעֲלֵי שִׁיר מַהֲלָלָם יוֹם אֲשֶׁר בָּרָא שְׁתָלָם יָדְעוּ נִסְתָּר וּפֶלִי יוֹם קְשִׁירַת יוֹם בְּלַיְלָה בִּשְּׁמָם יַחַד וְהִפְלִיא שאפי אלקלב אלמעדב די אגאב יוסף מן אלדיב {{[רופא הלב המיוסר}} {{שענה ליוסף מן זאב ]}} תם יונס חין תשדב וסט בטן אלחות בתעדיב {{[וגם יונה כשהודח}} {{בתוך בטנו של הדג בייסורים]}} ירחם אלשאכי אלמדבדב מן שמאלה נאל תכדיב {{[ירחם על הזועק הנדהם}} {{אשר מיצרו הרע באה דרך השקר]}} יגפר אלזלאת ענהו {{[יכפר לו על שגגותיו]}} פי אלרצא יצלח עמלהו {{[ברצון יתקן מעשיו]}} קבל מא יקרב אגלהו {{[קודם שיבוא עתו]}} לא ינאל אוזאר גהלי {{[לא יפגעו בו פשעי סכלותו]}} יקבל אלתובה בפצלה רב מא אלנפס תסלי {{[יקבל תשובתו בחסדו}} {{אולי תמצא הנפש נוחם]}} תַּאֲוַת אַהְבָה אֲצַפֶּה לַחֲזוֹת דּוֹדִי וְרַעְיָה לוֹבְשֵׁי שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה וַאֲנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה עוֹד מְעַט לִבִּי וְהַרְפֵּה נַחֲזֶה לָבִיא וְלִבְיָה אֶלְבְּשָׁה מִכְלוֹל וְרִקְמָה עִם פְּתִיל מַלְכוּת וְשַׂלְמָה בֵּין בְּנֵי מִזְרָח וְיָמָּה יַעֲלֶה מַלְכִּי בְּדִגְלִי אֶעְבְּרָה בִּשְׁפָם וְרִבְלָה אֶחְלְקָה יַרְדֵּן בְּמַקְלִי אלזמאן באלמכר גאיר באלימן שרד פואדי {{[הזמן עושק בנכלים}} {{בתימן אבד שכלי]}} ואלפלך חואל דאיר מתל מא אלביכאר יגדי {{[והגלגל חוזר סובב}} {{כמו המחוגה הולך]}} ואן תראה ואקף וחאיר עשקהו תאבע גהאדי {{[ואף אם תראהו עומד תוהה}} {{תשוקתו לשקוד]}} פי כריאתה ונפסה {{[בכדוריותו ונפשו]}} עקלהו מעשוק גנסה {{[שכלו חשוק במינו]}} כל יום יאתי בכאסה {{[כל יום יבוא בכוחו]}} דא קואה מן נור אצלי {{[זה כוחו מן האור היסודי]}} יום נור אללה תגלא כצהם גזי וכלי {{[ביום בו נגלה אור אלוהים}} {{ייחד להם פרטי וכללי]}} שַׁבְּחִי נַפְשִׁי לְקוֹנִי כָּל מְצוּאִים לוֹ יְהוֹדוּן צָר דְּמוּת אָדָם בְּשִׁשִּׁי יִמְשְׁלָה כָּל חַי וְיָדוּן כִּי בְּתִפְאֶרֶת קְדוֹשִׁי לוֹ בְנֵי מַעְלָה יְעִידוּן אִם יְהֶא צַדִּיק וְתָמִים יִלְמְדָה מוּסַר חֲכָמִים בֵּין שְׂרִידִים הַשְּׁלֵמִים יִסְמְכָה יָדי בְחֶשְׁלִי יֹאמְרָה דִבְרֵי תְהִלָּה בֵּין בְּנֵי מוּשִׁי וּמַחְלִי בין אהל אלעלם ואלדין תסתניר אלנפס תקוא {{[בין בעלי החכמה והדת}} {{תאיר הנפש ביראת ה']}} פאיזין עלמא ותהדין עאבדין ללה ברגוא {{[זוכים בשכל ובענווה}} {{עובדים לאל בייחול]}} פי רצאהו מסתמדין מסתלדין מן וסלוא {{[ברצונו מתמידים}} {{מתענגים על מן ושליו]}} רזקהם כל יום קדרי {{[צרכיהם כל יום כדי ספקם]}} מתל נור אלשמס ישרי {{[כאור השמש הזורח]}} תסתניר פי בר ובחרי {{[המאירה ביבשה ובים]}} תזכי אלאתמאר ותגלי {{[המצמיחה את הפירות ומבשילה]}} תעבד אלכאלק תעלא פי סגוד חתא תולי {{[עובדת את הבורא יתעלה}} {{בהשתחוויה בלא הרף}}] זָהֳרֵי סַהַר מְאִירִים גַּם וְכוֹכָבִים סְדוּרִים הֵם סְבִיבֶיהָ קְשׁוּרִים אֵשׁ בְּמַעְלוֹתָם יְקָרִים רַק בְּמֵימֶיהָ עֲצוּרִים פֶּן יְלַהֵטוּ לְהָרִים הִיא מְקָרֶרֶת לְאֶשָּׁם הִיא כְמוֹ מַלְכָּה בְרֹאשָׁם וַעֲנָנֶיהָ לְבוּשָׁם פִּרְשְׁזָה תָמִיד לְהַפְלִיא מַעֲשֵׂה צוּרָהּ בְּגִילָה הִיא מְנָת כּוֹסִי וְחֶבְלִי יא מניר אלעקל ואלרוח פי גסד עבדן חקירא {{[העושה את השכל והנשמה}} {{מאורות לגוף עבד נבזה]}} גלמדי מן טין מטרוח כאן מן עלמה פקירא {{[יצוק מטיט מושלך}} {{אשר היה משולל מחכמתו]}} מן עלי ואכון מסמוח רב מא אתמי כתירא {{[חנני ואהיה סלוח}} {{פן ירבו אשמותי]}} אנת עאלי אלצפאתי {{[אתה נעלה התארים]}} גאפרא ען אלסיאתי {{[סולח לעוונות]}} קאדר אן תבעת חיאתי {{[בכוחך להשיבני לתחייה]}} בין אחבארי ואהלי {{[בין חכמי ובני משפחתי]}} פצל מוסי אלרסולא ואלאואמר די כתב לי {{[בזכות משה השלוח}} {{והמצוות אשר כתב לי]}} וְהַלְלוּיָהּ |
|
פיוט לחתונה במנהג יהודי תימן. מחבר הפיוט, ר' שלום שבזי בן משפחת משתא (גדול משוררי תימן, המאה ה-17), רמז לשמו בראשי המחרוזות – 'משתא שבזי'. כפיוטים תימניים רבים אחרים, גם פיוטנו כתוב לסירוגין עברית וערבית, תוך שמירה וירטואוזית על החריזה והמשקל שאינם משתנים במעברי השפה. הפיוט נפתח בדברי שבח לחתן ולכלה אך עד מהרה מתברר שליבו של הפייטן נתון לא רק לחתן ולכלה של מטה, אלא גם ל'חתן' ול'כלה' של מעלה – הספירות האלוהיות 'חכמה' ו'בינה', המיוצגות בסמלי ארץ ושמים, ואשר זיווגם, שהוא גם זיווגם של כנסת ישראל והקדוש ברוך הוא, צופן בחובו את הגאולה השלמה. שמחת החתונה מתעלה, לפיכך, אל מעבר להקשריה המקומיים, ומקבלת משמעות קוסמית; ופייטננו נע תמידית בין ארץ ושמים, בין יום ולילה, בין נפשות הצדיקים ותנועת גרמי השמים, המבקשים כולם לעשות רצון בוראם. |
| • מֵהֲדַר חָתָן וְכַלָּה זָרְחוּ נַפְשִׁי וְשִׂכְלִי – מיופיים ותפארתם של החתן והכלה זוכים נפשי ושכלי לאור. בשלב זה של הפיוט נראה כי החתן והכלה המדוברים כאן הם חתן וכלה 'ארציים', אך בטורים הבאים עתיד להתברר כי הפייטן מחבר את שמחת הזיווג בארץ לשמחת הזיווג בעולמות העליונים, כפי שיבואר בהמשך. • יִתְּנוּ לִי חֵן וְחֶמְלָה כָּל יְמֵי חֶלְדִּי וְחֶדְלִי – יעניקו לי החתן והכלה חן וחסד כל ימי חיי, עד שאחדל. 'חלד' בלשון המקרא הוא עולם ובהשאלה משמש לתיאור חייו של האדם על פני האדמה, שהם בני חלוף. כך למשל בתהלים (לט, ה-ו): הוֹדִיעֵנִי ה' קִצִּי וּמִדַּת יָמַי מַה הִיא אֵדְעָה מֶה חָדֵל אָנִי: הִנֵּה טְפָחוֹת נָתַתָּה יָמַי וְחֶלְדִּי כְאַיִן נֶגְדֶּךָ אַךְ כָּל הֶבֶל כָּל אָדָם נִצָּב סֶלָה. • זֶה מְקוֹם שִׂמְחָה וְצַהְלָה כִּי דְבַר יָהּ נֵר לְרַגְלִי – כאן במסיבת החתונה אני זוכה לשמחה, בלכתי לאור דברי האל. שיבוץ פסוק מתהלים (קיט, קה): נֵר לְרַגְלִי דְבָרֶךָ וְאוֹר לִנְתִיבָתִי. • רָם עֲלֵי רָמִים כְּלָלָם – הקדוש ברוך הוא, הנישא מעל כל המלכים, ברא את החתן והכלה בשלמות ('כְּלָלָם' – כמו: 'כִּילְלָם', בראם כליל השלמות); הפייטן מתייחס כאן הן במישור הפשט לחתן ולכלה שלפניו, אשר כמיטב מסורת שירי החתונה מתוארים כמי שנבראו כשהם נעלים מכל ברייה, והן במישור הסמלי-קבלי לבריאת השמים והארץ, המייצגים את הספירות האלוהיות 'חכמה' ו'בינה', שיחסיהן כיחסי זכר ונקבה. • וַעֲלֵי שִׁיר מַהֲלָלָם – ואת תפארתם ושבחם של החתן והכלה ביטא בשיר. • יוֹם אֲשֶׁר בָּרָא שְׁתָלָם יָדְעוּ נִסְתָּר וּפֶלִי – כאשר ברא הקדוש ברוך הוא את השמים והארץ והניחם בעולמו, ידעו הספירות הנסתרות העליונות, 'חכמה' ו'בינה', זו את זו כחתן וכלה. • יוֹם קְשִׁירַת יוֹם בְּלַיְלָה בִּשְּׂמָם יַחַד וְהִפְלִיא – ביום זה נקשרו יחדיו היום והלילה (ייצוגים סמליים נוספים לזיווג האלוהי), וקושטו על ידי האל שהעניק להם ריח טוב כלחתן וכלה ביום חופתם. • שאפי אלקלב אלמעדב די אגאב יוסף מן אלדיב - – לאחר מחרוזת הפתיחה, שהרעיפה שבח על שמחת החתן והכלה ומקבילתם הסמלית בעולמות העליונים, נפנה הפייטן להתחנן על נפשו מפני חטאיו, בדרכם של פייטנים קדמונים שפייטו: "מי שענה ליוסף הוא יעננו... מי שענה ליונה ממעי הדגה הוא יעננו". בטור זה פונה המשורר לקב"ה, המכונה כאן רופאו של הלב המיוסר, שיציל אותו כשם שהציל את יוסף מן הבור שבו, על פי המדרש, היו חיות רעות. • ירחם אלשאכי אלמדבדב, מן שמאלה נאל תכדיב – ירחם האל על הזועק אליו, שיצרו הרע מסית אותו אל דרך השקר. • פי אלרצא יצלח עמלהו – ברצונו ובחסדו של האל יתקן את דרכו. • תַּאֲוַת אַהְבָה אֲצַפֶּה לַחֲזוֹת דּוֹדִי וְרַעְיָה – בתשוקתי העזה אני מייחל לראות את זיווגם המחודש של הקדוש ברוך הוא וישראל עמו בארץ הקודש. דימויי הדוד והרעיה מבוססים על הדימויים המרכזיים של מגילת שיר השירים. • לוֹבְשֵׁי שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה וַאֲנִי עֵרוֹם וְעֶרְיָה – אצפה לחזות גם את הכהנים בחידוש עבודתם בבית המקדש, כשהם מעוטרים באבני החושן, ככתוב בשמות (כח, טו-כ): וְעָשִׂיתָ חֹשֶׁן מִשְׁפָּט מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב כְּמַעֲשֵׂה אֵפֹד תַּעֲשֶׂנּוּ זָהָב תְּכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתוֹלַעַת שָׁנִי וְשֵׁשׁ מָשְׁזָר תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ רָבוּעַ יִהְיֶה כָּפוּל זֶרֶת אָרְכּוֹ וְזֶרֶת רָחְבּוֹ וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם; כעת, לצערי, אני עירום מכל זה, ואין לי דבר מעבודת המקדש. הצירוף 'עֵרוֹם וְעֶרְיָה' מבוסס על נבואת החורבן של יחזקאל (טז, לט): וְנָתַתִּי אוֹתָךְ בְּיָדָם וְהָרְסוּ גַבֵּךְ וְנִתְּצוּ רָמֹתַיִךְ וְהִפְשִׁיטוּ אוֹתָךְ בְּגָדַיִךְ וְלָקְחוּ כְּלֵי תִפְאַרְתֵּךְ וְהִנִּיחוּךְ עֵירֹם וְעֶרְיָה. • עוֹד מְעַט לִבִּי וְהַרְפֵּה נַחֲזֶה לָבִיא וְלִבְיָה – עוד מעט קט, לבי, תזכה לרפואה וישועה, כאשר יחד נראה בזיווגם המחודש של הקדוש ברוך הוא וכנסת ישראל, המכונים כאן 'לָבִיא וְלִבְיָה'. • אֶלְבְּשָׁה מִכְלוֹל וְרִקְמָה – או אז, בימי המשיח, אלבש בגדים יפים; ברקע הטור מהדהדים דברי הנביא יחזקאל (כז, כד): הֵמָּה רֹכְלַיִךְ בְּמַכְלֻלִים בִּגְלוֹמֵי תְּכֵלֶת וְרִקְמָה וּבְגִנְזֵי בְּרֹמִים בַּחֲבָלִים חֲבֻשִׁים וַאֲרֻזִים בְּמַרְכֻלְתֵּךְ. • עִם פְּתִיל מַלְכוּת וְשַׂלְמָה – בגדי מלך יהיו בגדי. • בֵּין בְּנֵי מִזְרָח וְיָמָּה יַעֲלֶה מַלְכִּי בְּדִגְלִי – בין שבטי, הנפוצים כעת במזרח ובמערב, ואשר עתידים לעלות בבוא הגאולה לארץ ישראל, יעלה גם מלך מלכי המלכים. הטור מבוסס על רעיון 'גלות השכינה' המפותח במקומות רבים בספרות הקבלה (ראו למשל זוהר לשמות, ג ע"א), אך ראשיתו כבר בדברי חז"ל בתלמוד הבבלי (מגילה כט, ע"א): "בוא וראה כמה חביבין ישראל לפני הקדוש ברוך הוא, שבכל מקום שגלו – שכינה עמהן. גלו למצרים – שכינה עמהן, שנאמר: 'הֲנִגְלֹה נִגְלֵיתִי אֶל בֵּית אָבִיךָ בִּהְיוֹתָם בְּמִצְרַיִם לְבֵית פַּרְעֹה' (שמואל א, ב, כז); גלו לבבל – שכינה עמהן, שנאמר: 'לְמַעַנְכֶם שִׁלַּחְתִּי בָבֶלָה' (ישעיהו מג, יד). ואף כשהן עתידין ליגאל שכינה עמהן, שנאמר: 'וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ' (דברים ל, ג), 'והשיב' לא נאמר, אלא 'ושב' – מלמד שהקדוש ברוך הוא שב עמהן מבין הגלויות". • אֶעְבְּרָה בִּשְׁפָם וְרִבְלָה אֶחְלְקָה יַרְדֵּן בְּמַקְלִי – אעבור בכל הארץ, ואחצה את הירדן בדרך נס, כפי שמשה חצה את ים סוף במטהו. שְׁפָם וְרִבְלָה הם שמות מקומות בארץ ישראל, ככתוב בבמדבר (לד, יא): וְיָרַד הַגְּבֻל מִשְּׁפָם הָרִבְלָה מִקֶּדֶם לָעָיִן וְיָרַד הַגְּבוּל וּמָחָה עַל כֶּתֶף יָם כִּנֶּרֶת קֵדְמָה, והם מייצגים כאן דרך משל את הארץ כולה. • אלזמאן באלמכר גאיר באלימן שרד פואדי ואלפלך חואל דאיר מתל מא אלביכאר יגדי – במחרוזת זו עובר הפייטן על דרך האסוציאציה לתאר את תנועתו האינסופית של ה'זמן' (מושג המייצג את הגורל ופגיעתו, ומקורו בהגות ובשירה של ימי הביניים), ואת מערכת הגלגלים – כלומר, הכוכבים – שנתפסו בימי הביניים כבעלי נפש המשתוקקת להתמיד בסיבובה, ותוארו כחלק מן האלוהות (ראו למשל רמב"ם, הלכות יסודי התורה, פרק ג). • ואן תראה ואקף וחאיר, עשקהו תאבע גהאדי – ואף אם תראה את הגלגל עומד כביכול, הרי חפצו ותשוקתו הם לשקוד על מילוי רצון יוצרו בעצם הסיבוב. • פי כריאתה ונפסה, כל יום יאתי בכאסה – נפשו של הגלגל חושקת להשיג את יוצרו. • כל יום יאתי בכאסה, דא קואה מן נור אצלי, יום נור אללה תגלא – כל יום הוא סובב, וכוחו מן האור האלוקי שניתן בו בעת הבריאה. • כצהם גזי וכלי – בבריאתם ייחד להם הבורא את המהלך הכללי (של הגלגלים כולם) ואת המהלך הפרטי (של כל אחד ואחד לעצמו). • שַׁבְּחִי נַפְשִׁי לְקוֹנִי כָּל מְצוֹאִים לוֹ יְהוֹדוּן – הללי, נפשי, את האל שיצר אותי, כשם שכל הנבראים מודים לו. 'יְהוֹדוּן' – על פי צורה מקראית נדירה יחסית המופיעה בתהלים (מה, יח): אַזְכִּירָה שִׁמְךָ בְּכָל דֹּר וָדֹר עַל כֵּן עַמִּים יְהוֹדֻךָ לְעֹלָם וָעֶד. • צָר דְּמוּת אָדָם בְּשִׁשִּׁי יִמְשְׁלָה כָּל חַי וְיָדוּן – הקדוש ברוך הוא יצר את האדם ביום השישי לבריאה, והועידוֹ למשול בכל החיות, ככתוב בבראשית (א, כז-כח): וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱלֹהִים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ. • כִּי בְּתִפְאֶרֶת קְדוֹשִׁי לוֹ בְנֵי מַעְלָה יְעִידוּן – כוחו של האדם מקורו בהיותו צלם א-להים ('בְּתִפְאֶרֶת קְדוֹשִׁי'), כפי שאף המלאכים מודים ומעידים. • אִם יְהֶא צַדִּיק וְתָמִים יִלְמְדָה מוּסַר חֲכָמִים – אם יהיה האדם שלם במעשיו, יזכה ללמוד דברי חכמים. הצירוף 'צַדִּיק וְתָמִים' על פי בראשית (ו, ט): אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ. • בֵּין שְׁרִידִים הַשְּׁלֵמִים יִסְמְכָה יָדִי בְחֶשְׁלִי – בין שאר שבטי ישראל יזכה הצדיק, או הפייטן, לתמיכה מאת האל, בשעת חולשתו, בזמן שהוא נחשל. • יֹאמְרָה דִּבְרֵי תְהִלָּה בֵּין בְּנֵי מוּשִׁי וּמַחְלִי – ואו אז, יזכה לברך ולהלל את האל בין הלוויים המשוררים במקדש; 'מוּשִׁי וּמַחְלִי' – משמות בני הלוויים, ככתוב בספר שמות (ו, יט): וּבְנֵי מְרָרִי מַחְלִי וּמוּשִׁי אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת הַלֵּוִי לְתֹלְדֹתָם. • בין אהל אלעלם ואלדין תסתניר אלנפס תקוא – כעת קושר הפייטן בין העונג שזוכות לו נפשות הצדיקים, לאורה הזורח של השמש, העובדת אף היא את בוראה, ובכך מחבר עניינים שונים שנזכרו לאורך הפיוט. • זָהֳרֵי סַהַר מְאִירִים גַּם וְכוֹכָבִים סְדוּרִים – יחד עם השמש שנזכרה במחרוזת הקודמת, מאירים גם קרני הירח והכוכבים הסדורים במעגלותיהם. • הֵם סְבִיבֶיהָ קְשׁוּרִים אֵשׁ בְּמַעְלוֹתָם יְקָרִים – הכוכבים, שהם מהויות נעלות של אש, קשורים סביב הירח. • רַק בְּמֵימֶיהָ עֲצוּרִים פֶּן יְלַהֵטוּ לְהָרִים – רק מימי הלבנה, כביכול, מצננים את הכוכבים הבוערים, שלא ישרפו את ההרים שעל פני האדמה בחומם הרב. הפייטן נשען כאן על תפיסה קדומה הרואה את העננים והגשמים כנובעים מן הירח. • הִיא מְקָרֶרֶת לְאֶשָּׁם הִיא כְּמוֹ מַלְכָּה בְרֹאשָׁם – הלבנה, לפיכך, מקררת את אש הכוכבים, ועומדת בראשם כמלכה. • וַעֲנָנֶיהָ לְבוּשָׁם פִּרְשְׁזָה תָמִיד לְהַפְלִיא – ענני הלבנה הם כלבוש לכוכבים, והיא פורשת אותם תמיד כדי לקיים כראוי את רצון האל. נוסח הטור נשען על פסוק שמשמעותו עמומה מספר איוב (כו, ט): מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּה פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ. • מַעֲשֵׂה צוּרָהּ בְּגִילָה הִיא מְנָת כּוֹסִי וְחֶבְלִי – כנראה: הלבנה מקיימת את רצון אלוהיה ומתחדשת בשמחה, ובכך מעניקה דוגמא לישראל שנמשלו לה; ברקע הטור עומד נוסח 'ברכת הלבנה' הנאמרת מדי חודש: "...וללבנה אמר שתתחדש להיות עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים להתחדש כמותה...". כמו כן נשען הפייטן על לשון הפסוק מתהלים (טז, ה-ו): ה' מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי. • יא מניר אלעקל ואלרוח, פי גסד עבדן חקירא כאן מן עלמה פקירא – המחרוזת הערבית האחרונה נחתמת בתפילה לאל, שיסלח לעוונות המשורר, ויעניק לו חיים בזכות קיום התורה והמצוות: האל, שעשה את שהכל והנשמה כמאורות לגוף, שהוא כעבד נבזה וכטיט סרוח, ללא חכמה – • מן עלי ואכון מסמוח... – חון אותי וסלח לי, אתה שבכוחך להשיבני לתחייה. |
| عنوان |
מהדר חתן וכלה |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| دورة الحياة |
חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
