مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אלי צור ישועתי / ר' דוד אלקאים אֵלִי צוּר יְשׁוּעָתִי מַצָּבִי הוּרָם הַמֶּלֶךְ זָכַר וַשְׁתִּי שֶׁחֶטְאָהּ גָּרָם קָרָא אַיֵּה רַעְיָתִי שֶׁקִּצְפִּי זָרָם בְּאַפִּי בַחֲמָתִי הוֹד יָפְיָהּ הֻחְרָם כָּל נַעֲרוֹתָיו אוֹהֲבָיו מְתָיו וְיוֹשְׁבֵי חֲצֵרוֹתָיו קָרְאוּ בִמְגוּרָם בִּקְשׁוּ נְעָרוֹת יָפוֹת כְּנַעְרוֹת אֲרָם נִמְצָא אִישׁ מִנְּסִיכִים מָרְדְּכַי שְׁמוֹ בְּבֵית אֵל לוֹ מַהְלְכִים נָגִיד בְּעַמּוֹ בְּעֵת בָּאוּ מַלְאָכִים פָּנָיו קִדְּמוּ בַּת דּוֹדוֹ בְקוֹל בּוֹכִים לֻקְחָה מֵעִמּוֹ אֶסְתֵּר הַיָּפָה קוֹמַת צַפְצָפָה מֵחֵיקוֹ נֶהֱדָפָה מִבֵּית מְגוּרָם לַצָּרָה הַנִּשְׁקָפָה בִּגְזֵרַת אֵל רָם |
|
פיוט זה הוא הקטע השני מתוך קצידה ארוכה מאד לשבת פרשת זכור (השבת הקודמת לפורים) במנהג יהודי מרוקו. הפייטן, ר' דוד אלקאים, חתם את שמו כמה וכמה פעמים בקצידה זו, בשילוב מלים כמו אמן, חזק, סלה. הקצידה כולה מספרת באופן מליצי את סיפורה של מגילת אסתר, על פשטותיה ודרשותיה. בשל אורכה של הקצידה נוהגים יהודי מרוקו לחלק אותה לקטעים וכל קטע מושר בלחן משלו. הקטע שלפנינו מתייחס לשמונת הפסוקים הראשונים שבפרק ב במגילת אסתר. בפסוקים אלו מתוארת מצוקתו של אחשורוש לאחר שהוצאה ושתי אשתו להורג, והחיפוש אחר אשה אחרת, מצד אחד, ומצד שני מופיעים בו מרדכי ואסתר בת דודו, כהכנה לישועת ישראל בהמשך הסיפור. |
| • אֵלִי צוּר יְשׁוּעָתִי – זהו שיבוץ מתהלים (פט, כז): הוּא יִקְרָאֵנִי אָבִי אָתָּה אֵלִי וְצוּר יְשׁוּעָתִי. • מַצָּבִי הוּרָם – שהרים והושיע אותי. • הַמֶּלֶךְ זָכַר וַשְׁתִּי שֶׁחֶטְאָהּ גָּרָם – כפי שמסופר באסתר ב, א: אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה כְּשֹׁךְ חֲמַת הַמֶּלֶךְ אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ זָכַר אֶת וַשְׁתִּי וְאֵת אֲשֶׁר עָשָׂתָה וְאֵת אֲשֶׁר נִגְזַר עָלֶיהָ. • שֶׁחֶטְאָהּ גָּרָם – ביטוי זה מופיע פעמים אחדות בתלמוד, למשל בבבלי, ברכות ד ע"א. • קָרָא אַיֵּה רַעְיָתִי שֶׁקִּצְפִּי זָרָם בְּאַפִּי – אחשורוש חיפש את אשתו, עליה כעס וקצף. • בַחֲמָתִי הוֹד יָפְיָהּ הֻחְרָם – בגלל כעסו הושמד יופיה של ושתי. • מְתָיו – אנשיו, על פי המופיע בדברים (ב, לד): ...וַנַּחֲרֵם אֶת כָּל עִיר מְתִם וְהַנָּשִׁים וְהַטָּף... • קָרְאוּ בִמְגוּרָם – הכריזו במקומות מושבותיהם. • בִּקְשׁוּ נְעָרוֹת יָפוֹת – כפי שנאמר באסתר (ב, ב-ג): וַיֹּאמְרוּ נַעֲרֵי הַמֶּלֶךְ מְשָׁרְתָיו יְבַקְשׁוּ לַמֶּלֶךְ נְעָרוֹת בְּתוּלוֹת טוֹבוֹת מַרְאֶה. וְיַפְקֵד הַמֶּלֶךְ פְּקִידִים בְּכָל מְדִינוֹת מַלְכוּתוֹ וְיִקְבְּצוּ אֶת כָּל נַעֲרָה בְתוּלָה טוֹבַת מַרְאֶה אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל בֵּית הַנָּשִׁים אֶל יַד הֵגֶא סְרִיס הַמֶּלֶךְ שֹׁמֵר הַנָּשִׁים... • כְּנַעְרוֹת אֲרָם – בבבלי, מגילה יב ע"ב מתוארת שיחתם של אחשרורוש עם קרואיו במשתה "הללו אומרים: מדיות נאות, והללו אומרים: פרסיות נאות. אמר להם אחשורוש: כלי שאני משתמש בו אינו לא מדיי ולא פרסי אלא כשדיי". מדיבוריו אלה על ושתי מסתבר שהכשדיות, כלומר הארמיות, הן הנערות היפות ביותר. • נִמְצָא אִישׁ מִנְּסִיכִים מָרְדְּכַי שְׁמוֹ – לפי אסתר ב, ה אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. לפי תרגום שני לפסוק זה מרדכי מתייחס על שאול המלך. • בְּבֵית אֵל לוֹ מַהְלְכִים – לפי בבלי, מגילה יג ע"ב, מרדכי היה מיושבי לשכת הגזית שבבית המקדש. • לוֹ מַהְלְכִים – יש לו גישה יכול להגיע לשם, כפי שנאמר בזכריה ג, ז על יהושע הכהן הגדול ...אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה. • נָגִיד בְּעַמּוֹ – מושל בעם ישראל. • בְּעֵת בָּאוּ מַלְאָכִים פָּנָיו קִדְּמוּ – כאשר שליחי המלך באו אליו. • בַּת דּוֹדוֹ בְקוֹל בּוֹכִים לֻקְחָה מֵעִמּוֹ – אסתר, שהיא בת דודו (לפי אסתר ב, ז), נלקחה ממנו בעל כורחה, כפי שנאמר (שם, ח): וַיְהִי בְּהִשָּׁמַע דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ וּבְהִקָּבֵץ נְעָרוֹת רַבּוֹת אֶל שׁוּשַׁן הַבִּירָה אֶל יַד הֵגָי וַתִּלָּקַח אֶסְתֵּר אֶל בֵּית הַמֶּלֶךְ אֶל יַד הֵגַי שֹׁמֵר הַנָּשִׁים. • אֶסְתֵּר הַיָּפָה – אסתר נמנית בין ארבע הנשים היפהפיות שבעולם בבבלי, מגילה יג ע"א. • קוֹמַת צַפְצָפָה – גובהה כעץ צפצפה. (לא ברור על מה נסמך הפייטן. לא מצאנו לכך כל מקור. על גובהה של אסתר נאמר בבבלי מגילה יג ע"א, כי היתה לא ארוכה ולא קצרה אלא בינונית כהדס, אך לא מוכר לנו זיהוי של הדס עם צפצפה. הצפצפה מופיעה כצמח הדומה דווקא לערבה...) • מֵחֵיקוֹ נֶהֱדָפָה – ר' מאיר דרש את המלים המופיעות באסתר ב, ז "וּבְמוֹת אָבִיהָ וְאִמָּהּ לְקָחָהּ מָרְדֳּכַי לוֹ לְבַת", ואמר: אל תקרי 'לבת' אלא 'לבית', כלומר מרדכי נשא את אסתר כאשת חיקו, וממנו היא נלקחה. • מִבֵּית מְגוּרָם – מן הבית שבו גרו. • לַצָּרָה הַנִּשְׁקָפָה בִּגְזֵרַת אֵל רָם – אסתר נלקחה בגזרת ה' ממרדכי כהכנה להצלה מן הצרה שנשקפה ליהודי פרס מיד המן. |
| عنوان |
אלי צור ישועתי מצבי הורם |
|---|---|
| دورة العام |
שבת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
