مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אשיר בזמירות / ר' דוד אלקאים אָשִׁיר בִּזְמִירוֹת וּרְנָנִים בְּבֵית אֵל שׁוֹכֵן מְעוֹנִים חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים לִפְנֵי ה' אֶבְרָכָה נוֹטֵר כַּרְמוֹ עֵת הוֹפִיעַ בִּימֵי מֶלֶךְ שֶׁהִרְשִׁיעַ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַפּוֹשֵׁעַ בִּלְתִּי רָאוּי לַמְּלוּכָה יָדַע כִּי חָזְקָה מַמְלַכְתּוֹ עַל כָּל מְדִינוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ כִּי בַת מֶלֶךְ הִיא רַעְיָתוֹ מַעְרָכָה מוּל מַעֲרָכָה דָּבְאוּ בְעָשְׁרוֹ מַחְמַדָּיו רָאָה יָדַע רָב לוֹ יָדָיו לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו מִשְׁתֶּה עָשָׂה יֵין נְסוּכָה וּבָעִיר שׁוּשָׁן רַב הַמִּשְׁתֶּה מִכָּל עַם קָהָל יֶאֱתֶה וְיִשְׂרָאֵל עַם בְּרִיתִי הִשְׁתַּחֲווּ לַמַּסֵּכָה דְּרוֹרוֹ הוֹלִיכוֹ שׁוֹלָל לְיִשְׁרַת לְבַב עַם אֻמְלָל כִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּהֻלָּל לְחָלְיוֹ הֶעְלָה אֲרוּכָה קָרָא לִפְנֵי כָּל הָעֵדָה עַל וַשְׁתִּי תְהִי נוֹעָדָה עֲרֻמָּה כְיוֹם הִוָּלְדָהּ לְהַרְאוֹת יָפְיָהּ אֵיכָכָה יִתְעַנַּג יִשְׂמַח בְּיַעְלָה עַל הוֹד זָהְרָהּ וְחַשְׁמַלָּהּ אַךְ צוּר מָדַד כְּפָעֳלָהּ מֵאֲנָה וְלֹא הָלָכָה יוֹשְׁבֵי רִאשׁוֹנָה בַמַּלְכוּת שָׁאַל כְּדָת מַה לַעֲשׂוֹת וַשְׁתִּי שֶׁפָּרְצָה פְרָצוֹת דָּת מָדַי פָּרָס הָפָכָה מְמוּכָן עָנָה בְּפֶה צַח מִשְׁפָּטָהּ הֶרֶג וָרֶצַח כִּי הִכְלִימַתּוּ לָנֶצַח לִפְנֵי רַבֵּי הַמְּלוּכָה |
|
פיוט זה הוא הקטע הראשון מתוך קצידה ארוכה מאד לשבת פרשת זכור (השבת הקודמת לפורים) במנהג יהודי מרוקו. הפייטן, ר' דוד אלקאים, חתם את שמו כמה וכמה פעמים בקצידה זו, בשילוב מלים כמו אמן, חזק, סלה. הקצידה כולה מספרת באופן מליצי את סיפורה של מגילת אסתר, על פשטותיה ודרשותיה. בשל אורכה של הקצידה נוהגים יהודי מרוקו לחלק אותה לקטעים וכל קטע מושר בלחן משלו. הקטע שלפנינו מספר את סיפור פרק א' במגילת אסתר, ובו רסיסי מדרשים בעיקר ממסכת מגילה שבתלמוד הבבלי וממדרש אסתר רבה. |
| • אָשִׁיר בִּזְמִירוֹת וּרְנָנִים – אשיר שירים. • בְּבֵית אֵל שׁוֹכֵן מְעוֹנִים – בבית הכנסת, שהוא מקדש מעט לה', השוכן בשמים. • חֲדָשִׁים וְגַם יְשָׁנִים – שירים חדשים וגם ישנים. הלשון לפי שיר השירים ז, יד: הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ. • אֶבְרָכָה – אכרע ברך. • נוֹטֵר כַּרְמוֹ – ה', השומר על ישראל, כרמו של הקב"ה. כינוי זה של ה' מבוסס על דרשת הזוהר על שיר השירים א, ו אַל תִּרְאוּנִי שֶׁאֲנִי שְׁחַרְחֹרֶת שֶׁשֱּׁזָפַתְנִי הַשָּׁמֶשׁ בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי. ה' מופיע כנוטר הכרם גם בתוך המשפט אָנוּ כַרְמֶךָ וְאַתָּה נוֹטְרֵנוּ מתוך הוידוי ליום כיפור. • בִּימֵי מֶלֶךְ – כאן מהדהדת פתיחת מגילת אסתר וַיְהִי בִּימֵי אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הוּא אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַמֹּלֵךְ מֵהֹדּוּ וְעַד כּוּשׁ שֶׁבַע וְעֶשְׂרִים וּמֵאָה מְדִינָה. • מֶלֶךְ שֶׁהִרְשִׁיעַ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַפּוֹשֵׁעֵ – אחשורוש התגלה כפושע כאשר נאות להצעתו של המן, אך בתלמוד הבבלי (מגילה יא, ע"א) נדרשות המלים "הוא אחשורוש" - הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו. • בִּלְתִּי רָאוּי לַמְּלוּכָה – לפי האמור על אחשורוש בבבלי (מגילה יא ע"א), שבה נדרשת המלה "המולך": "שמלך מעצמו", ויש שם הדורשים זאת לגנאי ואומרים שלא היה ראוי למלוכה, וממון רב נתן וקם. בעקבותיהם צועד הפיטן. • יָדַע כִּי חָזְקָה מַמְלַכְתּוֹ עַל כָּל מְדִינוֹת מֶמְשַׁלְתּוֹ – משל בתקיפות על כל המדינות שתחת מלכותו. • כִּי בַת מֶלֶךְ הִיא רַעְיָתוֹ – לפי התלמוד הבבלי (מגילה י, ע"ב), היתה ושתי בתו של בלשאצר, בנו של נבוכדנצר הרשע. • מַעְרָכָה מוּל מַעֲרָכָה – ייתכן שמדובר כאן על מערכת ייחוסה של ושתי, אשתו, מול מערכת עושרו של אחשורוש, שעליה מדובר בבית הבא. על כל פנים, תיאורם לקוח מתחום שדה הקרב... • דָּבְאוּ בְעָשְׁרוֹ מַחְמַדָּיו – זרמו אליו בשפע הדברים שאותם חמד ואליהם התאווה. דָּבְאוּ במשמעות של שפע ועושר, על פי ברכת משה לאשר (דברים לג, כה) ...וּכְיָמֶיךָ דָּבְאֶךָ ודברי הפרשנים שם. • יָדַע רָב לוֹ יָדָיו – ידע כי אין גבול ליכולתו. הלשון לפי ברכת משה ליהודה (דברים לג, ז) ...שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה וְאֶל עַמּוֹ תְּבִיאֶנּוּ יָדָיו רָב לוֹ וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. • לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו מִשְׁתֶּה עָשָׂה – לפי האמור בפסוק השלישי במגילת אסתר בִּשְׁנַת שָׁלוֹשׁ לְמָלְכוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה לְכָל שָׂרָיו וַעֲבָדָיו חֵיל פָּרַס וּמָדַי הַפַּרְתְּמִים וְשָׂרֵי הַמְּדִינוֹת לְפָנָיו. ובפסוק שאחריו מתוארת הראוותנות שאפיינה משתה זה - בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוֹלָּתוֹ... • יֵין נְסוּכָה – במשתה נשפך יין רב. מרכזיותו של היין במשתה מופיע באסתר א, ז-ח וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב וְכֵלִים מִכֵּלִים שׁוֹנִים וְיֵין מַלְכוּת רָב כְּיַד הַמֶּלֶךְ. וְהַשְּׁתִיָּה כַדָּת אֵין אֹנֵס כִּי כֵן יִסַּד הַמֶּלֶךְ עַל כָּל רַב בֵּיתוֹ לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹן אִישׁ וָאִישׁ. ייתכן שהפיטן נקט ביטוי זה כיוון שהוא רומז לכך שבהנאת יהודי שושן ממשתה אחשורוש הם שתו יין נסך. דעה זו אינה רווחת, שכן אחשורוש לא הכריח לשתות מיינו, אך ראו למשל בפירושו של ר' משה אלשיך, 'משאת משה' לאסתר א, ז, וכן ר' יהונתן איבשיץ, 'יערות דבש' דרוש ג'. • וּבָעִיר שׁוּשָׁן רַב הַמִּשְׁתֶּה... – כפי שנאמר באסתר א, ה והלאה: וּבִמְלוֹאת הַיָּמִים הָאֵלֶּה עָשָׂה הַמֶּלֶךְ לְכָל הָעָם הַנִּמְצְאִים בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה לְמִגָּדוֹל וְעַד קָטָן מִשְׁתֶּה שִׁבְעַת יָמִים בַּחֲצַר גִּנַּת בִּיתַן הַמֶּלֶךְ. חוּר כַּרְפַּס וּתְכֵלֶת אָחוּז בְּחַבְלֵי בוּץ... • מִכָּל עַם קָהָל יֶאֱתֶה וְיִשְׂרָאֵל... – למשתה באו אנשים מכל עם וגם מעם ישראל. זאת לפי דברי תרגום יונתן לאסתר א, ה, האומר (בתרגום חוזר לעברית) כי במלאת ימי המשתה האלה עשה המלך לכל העם בית ישראל, שנמצאו חייבים, בשושן הבירה, שנמנו עם הערלים, היושבים בארץ למגדול ועד קטן... • וְיִשְׂרָאֵל עַם בְּרִיתִי הִשְׁתַּחֲווּ לַמַּסֵּכָה – ר' שמעון בר יוחאי אומר לתלמידיו בבבלי, מגילה יב ע"א, כי ישראל נתחייבו כליה באותו דור, מפני שהשתחוו לצלם. • דְּרוֹרוֹ הוֹלִיכוֹ שׁוֹלָל לְיִשְׁרַת לְבַב עַם אֻמְלָל – מרדכי הוליך את אחשורוש שולל, כשהפנה אותו אל אסתר, ישרת הלב, שהגנה על עמה האומלל. • דְּרוֹרוֹ – כינוי זה למרדכי שאוב מן הדרשה המופיעה בבבלי (חולין קלט, ע"ב): "מרדכי מן התורה מנין? - דכתיב "מר דרור" [בין סממני הקטורת], ומתרגמינן מירא דכיא. • כִּי הַמֶּלֶךְ הַמְּהֻלָּל לְחָלְיוֹ הֶעֱלָה אֲרוּכָה – כי ה' ריפא את עמו. ביטוי זה מופיע בכמה פסוקים בתנ"ך בהקשר לאומי, כמו למשל ירמיהו ל, יז: כִּי אַעֲלֶה אֲרֻכָה לָךְ וּמִמַּכּוֹתַיִךְ אֶרְפָּאֵךְ... • קָרָא לִפְנֵי כָּל הָעֵדָה עַל וַשְׁתִּי תְהִי נוֹעָדָה – בפני כל אורחיו ומשרתיו הזמין את ושתי להופיע, כפי שמתואר במגילת אסתר (א, י-יא). • עֲרֻמָּה כְיוֹם הִוָּלְדָהּ לְהַרְאוֹת יָפְיָהּ אֵיכָכָה – את הפסוק במגילת אסתר (א, יא) לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא, דורשים באסתר רבה (ג, יג) שאחשורוש דרש מושתי להופיע בכתר מלכות בלבד, כלומר עירומה מבגדים. • יִתְעַנַּג יִשְׂמַח בְּיַעְלָה עַל הוֹד זָהְרָהּ וְחַשְׁמַלָּהּ – אחשוורוש יתענג על יופיה והדרה של ושתי. יַעְלָה הוא דימוי לאשה נאה במשלי ה, יט. • אַךְ צוּר מָדַד כְּפָעֳלָהּ – אבל ה' המכונה 'צור' על שם עוצמתו, שילם לה כמעשיה. על כך נאמר בבבלי (מגילה יב, ע"ב), "שבמידה שאדם מודד, בה מודדין לו. מלמד שהיתה ושתי הרשעה מביאה בנות ישראל ומפשיטן ערומות ועושה בהן מלאכה בשבת. היינו דכתיב 'אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשורוש זכר את ושתי ואת אשר עשתה ואת אשר נגזר עליה' - כשם שעשתה, כך נגזר עליה. • מֵאֲנָה וְלֹא הָלָכָה – כפי שנאמר באסתר א, יב וַתְּמָאֵן הַמַּלְכָּה וַשְׁתִּי לָבוֹא בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר בְּיַד הַסָּרִיסִים וַיִּקְצֹף הַמֶּלֶךְ מְאֹד וַחֲמָתוֹ בָּעֲרָה בוֹ. • יוֹשְׁבֵי רִאשׁוֹנָה בַמַּלְכוּת שָׁאַל כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת – כפי שנאמר באסתר א, יג-טו וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לַחֲכָמִים יֹדְעֵי הָעִתִּים כִּי כֵן דְּבַר הַמֶּלֶךְ לִפְנֵי כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין... שִׁבְעַת שָׂרֵי פָּרַס וּמָדַי רֹאֵי פְּנֵי הַמֶּלֶךְ הַיּשְׁבִים רִאשֹׁנָה בַּמַּלְכוּת. כְּדָת מַה לַּעֲשׂוֹת בַּמַּלְכָּה וַשְׁתִּי עַל אֲשֶׁר לֹא עָשְׂתָה אֶת מַאֲמַר הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ בְּיַד הַסָּרִיסִים. • מַה לַּעֲשׂוֹת וַשְׁתִּי שֶׁפָּרְצָה פְרָצוֹת דָּת מָדַי פָּרָס הָפְכָה – מה ייעשה בוושתי, שבהמרותה את דבר אחשוורוש הפרה את החוק הפרסי. • מְמוּכָן עָנָה בְּפֶה צַח מִשְׁפָּטָהּ הֶרֶג וָרֶצַח – ממוכן ענה בשפה מתוחכמת על שאלת המלך, וכה דבריו באסתר א, טז-יט לֹא עַל הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ עָוְתָה וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה כִּי עַל כָּל הַשָּׂרִים וְעַל כָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ. כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת בַּעְלֵיהֶן בְּעֵינֵיהֶן... וְהַיּוֹם הַזֶּה תֹּאמַרְנָה שָׂרוֹת פָּרַס וּמָדַי... אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה. כך נחרץ דינה של ושתי להרג. • כִּי הִכְלִימַתּוּ לָנֶצַח לִפְנֵי רַבֵּי הַמְּלוּכָה – כי ושתי ביישה את אחשורוש בפני שריו, לפי הפסוקים המובאים לעיל. |
| عنوان |
אשיר בזמירות |
|---|---|
| دورة العام |
שבת;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
