مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מראש מקדמי ארץ / ר' מנחם שמואל הלוי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אֶרֶץ תָּמִיד הָאֵל גּוֹדֵר פֶּרֶץ עָשָׂה בְּאוֹיְבֵינוּ חֶרֶץ בִּימֵי מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר נָאַם לְהָבִיא וַשְׁתִּי עֲרֻמָּה לִפְנֵי כָּל לָשׁוֹן וְאוּמָה אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹהֵב זִמָּה בִּימֵי מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר חֲכָמָיו יָעֲצוּ אוֹתוֹ לַהֲרֹג וַשְׁתִּי מַלְכָּתוֹ כִּי לֹא שָׁמְעָה לְאִמְרָתוֹ בִּימֵי מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר מָגֵן הָיָה אֵל לַעֲדָתִי יַעַן כִּי טֶרֶם מַכָּתִי הִפְרִיחַ צִיץ רְפוּאָתִי בִּידֵי מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר לַמַּלְכוּת הָלְכָה הֲדַסָּה כִּי לִפְנֵי הָאֵל נִתְרַצָּה וְאוֹיְבִי הִפִּילָה אַרְצָה בִּימֵי מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר וַתָּשָׁב רָעַת אֲגָגִי כִּי חָשַׁב לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי בְּרֹאשׁוֹ בִּידֵי צַדִּיקִי כִּי הוּא מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר יֶשְׁעֲךָ תָּמִיד קִוִּינוּ אֵל אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ קַבֵּץ עַתָּה פְּזוּרֵינוּ בִּזְכוּת מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר |
|
פיוט לפורים במנהג יהודי פרס, פרי עטו של ר' מנחם הלוי (פרס-ישראל, המאה העשרים) – אשר שימש כראש הקהילה היהודית בעיר המדאן שבפרס, עיר המוחזקת בקרב יהודי פרס כשושן הבירה, וכמקום קבורתם של מרדכי ואסתר. הפיוט מספר את סיפור המגילה, ומתובל בדרשות חז"ל לרוב; הפייטן מציג את אחשוורוש כמלך שטוף בתאווה וזימה, קובע כי חכמי המלך ושריו ייעצו לו לא רק להסיר את מלכות ושתי ממנה, אלא גם להורגה, ומדגיש כי מאחורי כל זה עמדה ידו של הקדוש ברוך הוא, אשר הכין רפואה למכה והפך את אסתר למלכה עוד בטרם גזר המן הרשע את גזירתו. כדרכם של פייטנים, גם פייטננו רואה סיפור המגילה כסיפור מכונן, המגלם בתוכו לא רק את גאולת העבר, אלא גם את גאולת ההווה, ומאפשר אותה. |
| • מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אֶרֶץ תָּמִיד הָאֵל גּוֹדֵר פֶּרֶץ – מאז ומעולם שומר עלינו האל וגודר, סותם, את הפרצות העלולות להזיקנו. הצירופים הלשוניים בטור מיוסדים על שיבוצים מקראיים: 'מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אֶרֶץ' על פי משלי (ח, כב-כג): ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ קֶדֶם מִפְעָלָיו מֵאָז מֵעוֹלָם נִסַּכְתִּי מֵרֹאשׁ מִקַּדְמֵי אָרֶץ; 'גּוֹדֵר פֶּרֶץ' הוא צירוף מקראי מצוי (ראו למשל ישעיהו נח, יב), וכאן כנראה כהיפוך להאשמת משורר התהלים את האל (תהלים פ, יג) לָמָּה פָּרַצְתָּ גְדֵרֶיהָ וְאָרוּהָ כָּל עֹבְרֵי דָרֶךְ. • עָשָׂה בְּאוֹיְבֵינוּ חֶרֶץ – היכה את אויבינו. 'חֶרֶץ' פירושו חריץ או חפירה, וכאן משמש בהשאלה מטאפורית. • בִּימֵי מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר – בימיו של מרדכי היהודי, אשר ייחוסו מפורט בהרחבה במגילת אסתר (ב, ה): אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. השם 'בֶּן יָאִיר' נדרש בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, יב ע"ב): "בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו"; חזרתו של טור זה בסופי כל המחרוזות בשירנו מדגישה דרשה זו. • נָאַם לְהָבִיא וַשְׁתִּי עֲרֻמָּה לִפְנֵי כָּל לָשׁוֹן וְאוּמָה – אחשוורוש ציווה להביא את ושתי כשהיא עירומה אל משתה המלך, אליו היו מוזמנים נציגי הממלכה כולה, כמתואר במגילה (א, יא): לְהָבִיא אֶת וַשְׁתִּי הַמַּלְכָּה לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ בְּכֶתֶר מַלְכוּת לְהַרְאוֹת הָעַמִּים וְהַשָּׂרִים אֶת יָפְיָהּ כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִיא. רעיון העירום מבוסס על דרשת חז"ל בכמה מקומות, וראו למשל במדרש פרקי דרבי אליעזר (פר' מח): "וכשנכנס יין בלבו של אחשורוש בקש לעשות כן לושתי המלכה ובת מלכים היתה ובקש שתבא לפניו ערומה" (והשוו בבלי מגילה, יב ע"ב; אסתר-רבה, פר' ד, א). • אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ אוֹהֵב זִמָּה – במעשה זה הוכיח אחשוורוש את תכונתו המגונה – אהבת הזימה שבו. כך על פי התיאורים הנ"ל מאסתר רבה ומדרש פרקי דרבי אליעזר; בתיאור שבבבלי, לעומת זאת, הזימה מוצגת יותר כתכונתם של שרי הממלכה, להם נענה אחשוורוש. • חֲכָמָיו יָעֲצוּ אוֹתוֹ לַהֲרֹג וַשְׁתִּי מַלְכָּתוֹ כִּי לֹא שָׁמְעָה לְאִמְרָתוֹ – על פי המתואר במגילה, שרי המלך ויועציו המליצו לו להעבירה מתפקידה ולמנות אישה אחרת במקומה (אסתר א, טז-כא): וַיֹּאמֶר מְמוּכָן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים... אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יֵצֵא דְבַר מַלְכוּת מִלְּפָנָיו וְיִכָּתֵב בְּדָתֵי פָרַס וּמָדַי וְלֹא יַעֲבוֹר אֲשֶׁר לֹא תָבוֹא וַשְׁתִּי לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וּמַלְכוּתָהּ יִתֵּן הַמֶּלֶךְ לִרְעוּתָהּ הַטּוֹבָה מִמֶּנָּה... וַיִּיטַב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַמֶּלֶךְ וְהַשָּׂרִים וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ כִּדְבַר מְמוּכָן. רק על פי המדרש ושתי נהרגה, ראו למשל אסתר רבה (פרשה ד, ט): "'אם על המלך טוב יצא דבר מלכות' – אמר לו: אדוני המלך, דבר אתה מוציא מפיך ואני מכניס את ראשה בדיסקוס" [ =ואני מוציא אותה להורג]. • מָגֵן הָיָה אֵל לַעֲדָתִי – הקדוש ברוך הוא שמר על עמי. ברוח האמור בתהלים (ג, ד): וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי. • יַעַן כִּי טֶרֶם מַכָּתִי הִפְרִיחַ צִיץ רְפוּאָתִי – עוד קודם שאירעה הצרה, ה' הכין את הגאולה ממנה. כך זימן ה' למרדכי להציל את אחשורוש מהתנקשותם של בגתן ותרש והדבר נכתב בספר דברי הימים לפני המלך, ושימש אחר כך בתהליך נפילתו של המן. כך עוד קודם לגזירתו של המן סובב ה' את הדברים כך שאסתר תילקח להיות אשת המלך ותוכל להציל את עמה. על פי דרשת חז"ל בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, יג ע"ב): "'אחר הדברים האלה' – מאי אחר? אמר רבא: אחר שברא הקדוש ברוך הוא רפואה למכה. דאמר ריש לקיש: אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה". ביטוי זה, שבו מדומה הרפואה והגאולה לפריחת ניצן מופיע גם בספר 'חמדת ימים' בדרשה לפורים (פרק ד) באותו הקשר – "וקודם מכה ציץ רפואה פרח, אם בלקיחת אסתר להיות נישאת לערל וטמא, ואם בענין בגתן ותרש..." (וראו גם 'משאת משה', פירוש ר' משה אלשיך למגילת אסתר א, ט). • לַמַּלְכוּת הָלְכָה הֲדַסָּה כִּי לִפְנֵי הָאֵל נִתְרַצָּה – אסתר, המכונה 'הֲדַסָּה' על פי האמור במגילה (אסתר ב, ז) נכנסה למלכות בזכות תפילת מרדכי, אשר נשמעה לפני האל. רעיון מעין זה מופיע במדרש אסתר רבה (פרשה ו, ח): "אמר ר' יעקב בר אחא: אמר לו [=למרדכי] הקב"ה, אתה דרשת שלום נפש אחת – 'לדעת את שלום אסתר' – חייך סופך לדרוש שלום אומה שלימה". • וְאוֹיְבִי הִפִּילָה אַרְצָה – אסתר הצליחה להפיל את המן ממעמדו הרם ולסכל את תוכניתו. • וַתָּשָׁב רָעַת אֲגָגִי כִּי חָשַׁב לִשְׁפֹּךְ דָּם נָקִי – מזימתו הרעה של המן, אשר ביקש להשמיד את ישראל, לא יצאה לפועל. כאמור בדברי הסיכום של המגילה (אסתר ט, כד-כה): כִּי הָמָן בֶּן הַמְּדָתָא הָאֲגָגִי צֹרֵר כָּל הַיְּהוּדִים חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים לְאַבְּדָם וְהִפִּיל פּוּר הוּא הַגּוֹרָל לְהֻמָּם וּלְאַבְּדָם וּבְבֹאָהּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ אָמַר עִם הַסֵּפֶר יָשׁוּב מַחֲשַׁבְתּוֹ הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁב עַל הַיְּהוּדִים עַל רֹאשׁוֹ וְתָלוּ אֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ. • בְּרֹאשׁוֹ בִּידֵי צַדִּיקִי כִּי הוּא מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר – בהמשך לטור הקודם ולמקורו המקראי, מזימת המן חלה בסופו של דבר עליו עצמו, עונש שבא לו משנוא נפשו – מרדכי. • יֶשְׁעֲךָ תָּמִיד קִוִּינוּ אֵל אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ – בסיום הפיוט חוזר הפייטן לדבר בעבר ובהווה, אף מעבר להקשר המסוים של פורים, ואומר כי מאז ומעולם קווינו לחזות בצדקת האל. ברוח דברי משורר התהלים (כה, ה-ו): הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם זְכֹר רַחֲמֶיךָ ה' וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. • קַבֵּץ עַתָּה פְּזוּרֵינוּ בִּזְכוּת מָרְדֳכַי בֶּן יָאִיר – השב את ישראל מן הגלויות בהן הם פזורים, בזכות מעשיו הטובים ותפילתו של מרדכי היהודי. הצירוף 'קַבֵּץ עַתָּה פְּזוּרֵינוּ' מבוסס על לשון תפילת שחרית של שבת: "וקרב פזורנו מבין הגויים ונפוצותינו כנס מירכתי ארץ". |
| عنوان |
מראש מקדמי ארץ |
|---|---|
| دورة العام |
פורים |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
