مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אל תיראי תולעת יעקב / ר' פראג'י שוואט אַל תִּירְאִי תוֹלַעַת יַעֲקֹב צוּר גּוֹאֲלֵךְ חָזָק נֹגַהּ צִדְקֵךְ אוֹצִיא בְקָרוֹב יִפְעַת אוֹרֵךְ אֶדְלַק יָהִיר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ קִרְבַת אוֹב אַךְ מִשָּׁמַי יֻרְחַק פָּנַי בּוֹ אֶתְּנָה עַד יָשׁוּב תַּחַת רַגְלֵךְ אָבָק רֶוַח וְהַצָּלָה וְכֹל טוּב אַרְאֵךְ בְּיוֹם אֶשְׁרַק גָּלוּת צֹאנֵךְ לְמִרְעֶה רָטֹב אֲקַבֵּץ מִמֶּרְחָק יוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים זָמִיר טוֹב הָרִימִי עַד שַׁחַק חָלַף זְמַן נְדוֹד וּמַכְאוֹב וּשְׁטַר חוֹבֵךְ אֶמְחַק זַרְעֵךְ עַתָּה מֵי יֶשַׁע יִשְׁאֹב וַחֲלֵב גּוֹיִם יִינַק קוּמִי תְּנִי קוֹלֵךְ בַּת אָהוּב קוֹלֵךְ לִבִּי חָשַׁק |
|
פיוט למוצ"ש במסורת ג'רבה, שמחברו הוא ר' פראג'י שוואט, מגדולי פייטני צפון-אפריקה, תלמיד-חכם, פייטן ומקובל שנולד במרוקו ופעל בעיקר בתוניסיה (המאות ה- 16-17). פיוטנו מבטא את הנושא המרכזי בשירתו – גלות וגאולה. כמה תבניות שירה היו לו לר' פראג'י שוואט בשירת הגלות והגאולה שלו; בתבנית שלפנינו הדובר אינו הפייטן כי אם הקדוש ברוך הוא, הפונה אל עמו ומנחמו בהבטחה לגאולה קרובה. פניית האל לעמו בפיוטנו נושאת אופי אוהב ומגונן. למן פתיחתו – "אַל תִּירְאִי תוֹלַעַת יַעֲקֹב / צוּר גּוֹאֲלֵךְ חָזָק – דרך אמצעו וסופו, רווי הפיוט בביטויי חיבה ורוך, המשקפים את יחסו של הקדוש ברוך הוא לעמו. יחס זה לכאורה אינו תלוי בדבר, ואף לא בהתנהגות העם מכאן ולהבא, שכן הוא נושא בחובו הבטחה על מחילת העוונות: "חָלַף זְמַן נְדוֹד וּמַכְאוֹב / וּשְׁטַר חוֹבֵךְ אֶמְחַק"; אולם כאוהב המשתוקק אך לשמוע את אהובתו ותו-לא, מבקש האל בכל זאת דבר-מה פעוט מעמו-אהובתו – שתשא קולה בשיר אלי שמים: "יוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים זָמִיר טוֹב / הָרִימִי עַד שַׁחַק // ... // קוּמִי תְּנִי קוֹלֵךְ בַּת אָהוּב / קוֹלֵךְ לִבִּי חָשַׁק". |
| • אַל תִּירְאִי תוֹלַעַת יַעֲקֹב צוּר גּוֹאֲלֵךְ חָזָק – שיבוץ ופרפראזה מנבואת ישעיהו (מא, יד): אַל תִּירְאִי תּוֹלַעַת יַעֲקֹב מְתֵי יִשְׂרָאֵל אֲנִי עֲזַרְתִּיךְ נְאֻם ה' וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. כמו בנבואה זו, גם בשיר הדובר הוא הקדוש ברוך הוא המנחם את ישראל ומבטיח להם גאולה קרובה. 'תוֹלַעַת' ככינוי לישראל מבטא את חולשתם ומעמדם השפל. 'צוּר' הוא כינוי לאל, המבטא את חוזקו ועוצמתו (ראו לדוגמא דברים לב, ד, ועוד). • נֹגַהּ צִדְקֵךְ אוֹצִיא בְקָרוֹב – בקרוב אעשה עימך צדק ואגאלך, וגאולה זו תהיה ניכרת ונראית למרחוק. על פי ישעיהו (סב, א): לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר. • יִפְעַת אוֹרֵךְ אֶדְלַק – את פאר אור גאולתך אבעיר (חזרה מקבילה על הצלע הקודמת). 'אֶדְלַק' – כמו 'אַדְלִיק', הפייטן שינה את הטיית השורש לצורך החריזה. • יָהִיר אֲשֶׁר יַחְפֹּץ קִרְבַת אוֹב – האויב הגאה הרוצה לחטוא.המונח 'אוֹב' מציין במקרא סוג מסוים של נביא שקר, אשר שיטת נבואתו פסולה ואסורה (ויקרא כ, כז), וממילא גם קרבתו מגונה. • אַךְ מִשָּׁמַי יֻרְחַק – אותו אויב גאה יימחה מתחת שמי, ברוח הכתוב באיכה (ג, סו): תִּרְדֹּף בְּאַף וְתַשְׁמִידֵם מִתַּחַת שְׁמֵי ה'. • פָּנַי בּוֹ אֶתְּנָה עַד יָשׁוּב תַּחַת רַגְלֵךְ אָבָק – אני אעניש אותו עד שייהפך לאבק תחת רגלי ישראל. 'נתינת פנים' היא ביטוי מטאפורי לעונש בלשון המקרא (ראו למשל ויקרא יז, י, ועוד: וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ), ומובנה הוא שהקדוש ברוך הוא כביכול מתבונן ופוגע במבטו בחוטאים. דימוי האויב הפגוע לאבק מופיע כבר במקרא (ישעיהו כט, ה, ועוד). • רֶוַח וְהַצָּלָה וְכֹל טוּב אַרְאֵךְ בְּיוֹם אֶשְׁרַק – אראה לך ישועה ביום גאולתך. הביטוי 'בְּיוֹם אֶשְׁרַק' הוא על פי זכריה (י, ח): אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ (והשוו ישעיהו ה, כו). הצירוף 'רֶוַח וְהַצָּלָה' כביטוי לגאולה הוא על פי אסתר ד, יד: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת. • גָּלוּת צֹאנֵךְ לְמִרְעֶה רָטֹב אֲקַבֵּץ מִמֶּרְחָק – את ישראל הגולים במרחקים, המשולים לצאן, אקבץ לשטח מרעה רענן – לארץ ישראל. ברוח דברי הנביא ירמיהו (כג, ג): וַאֲנִי אֲקַבֵּץ אֶת שְׁאֵרִית צֹאנִי מִכֹּל הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֹתָם שָׁם וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְהֶן עַל נְוֵהֶן וּפָרוּ וְרָבוּ. • יוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים זָמִיר טוֹב הָרִימִי עַד שַׁחַק – ישראל המכונים 'יוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים' (על פי שיר השירים ח, יג: הַיּוֹשֶׁבֶת בַּגַּנִּים חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי) מתבקשים על ידי האל לשאת לשמיים שירה נעימה, המייצגת כאן את זמן הגאולה, על פי שיר השירים (ב, יב): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ. • חָלַף זְמַן נְדוֹד וּמַכְאוֹב – הסתיימה תקופת הנדודים והצער בגלות. • וּשְׁטַר חוֹבֵךְ אֶמְחַק – הגיע הזמן שאמחק מלפניי את חטאייך, המהווים כעין 'שטר חוב' בידי ('שטר חוב' הוא מסמך המעיד על חוב של אדם אחד לאדם אחר. בשירנו זוהי מטאפורה לחטאי ישראל). • זַרְעֵךְ עַתָּה מֵי יֶשַׁע יִשְׁאֹב – צאצאי ישראל יזכו כעת לישועה ולרווחה. פרפראזה על ישעיהו (יב, ג): וּשְׁאַבְתֶּם מַיִם בְּשָׂשׂוֹן מִמַּעַיְנֵי הַיְשׁוּעָה. המים בפסוק ובפיוט הם דימוי ציורי לשפע המרווה של הגאולה. לצורך החריזה שינה הפייטן וכתב 'יִשְׁאֹב' ולא 'יִשְׁאַב'. • וַחֲלֵב גּוֹיִם יִינַק – בני ישראל יזכו לשפע ועושר. על פי ישעיהו (ס, טז): וְיָנַקְתְּ חֲלֵב גּוֹיִם וְשֹׁד מְלָכִים תִּינָקִי וְיָדַעַתְּ כִּי אֲנִי ה' מוֹשִׁיעֵךְ וְגֹאֲלֵךְ אֲבִיר יַעֲקֹב. • קוּמִי תְּנִי קוֹלֵךְ בַּת אָהוּב קוֹלֵךְ לִבִּי חָשַׁק – הפיוט נחתם בהפצרת הקדוש ברוך הוא בישראל שישאו קולם אליו, שכן הוא משתוקק לקול זה. התיאור הציורי מבוסס על שיר השירים (ב, יב-יד): הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ וְקוֹל הַתּוֹר נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ... יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. |
| عنوان |
אל תיראי תולעת יעקב |
|---|---|
| دورة العام |
מוצאי שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
