ביתי כוננה

• בֵּיתִי כוֹנְנָה אֵל רָם חָבִיב - ה' הנישא והאהוב, אנא יסד את בית המקדש.
• מֵעַמִּי תָשִׂים עָלַי קָצִין - המלך עלי את מלך המשיח. הכותב נוקט כאן דווקא לשון הלקוחה מהקשר של פורענות בישעיהו (ג, ז) יִשָּׂא בַיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר לֹא אֶהְיֶה חֹבֵשׁ וּבְבֵיתִי אֵין לֶחֶם וְאֵין שִׂמְלָה לֹא תְשִׂימֻנִי קְצִין עָם, אך מהפך את משמעות הדברים, כשהוא משבץ את שימת הקצין בהקשר של מצוות המלכת המלך מדברים יז, טו שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֶיךָ בּוֹ מִקֶּרֶב אַחֶיךָ תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ...
• גַּלֵּה מֵהוֹדָךְ אֶל עַם אֻמְלָל - הראה את תפארתך לעם ישראל האומלל בהווה. ייתכן שהמלה מֵהוֹדָךְ רומזת אף היא אל המלכת המשיח, שכן היא מופיעה במקרא רק בהקשר של סמיכת יהושע למנהיג שיחליף את משה.
• רָם - גבוה, כינוי לה'.
• בְּעֵת רָצוֹן - מושג זה מופיע (בהקשר המתפרש אף הוא על מלך המשיח) בישעיהו מט, ח כֹּה אָמַר ה' בְּעֵת רָצוֹן עֲנִיתִיךָ וּבְיוֹם יְשׁוּעָה עֲזַרְתִּיךָ וְאֶצָּרְךָ וְאֶתֶּנְךָ לִבְרִית עָם לְהָקִים אֶרֶץ לְהַנְחִיל נְחָלוֹת שֹׁמֵמוֹת וכן בתהלים סט, יד וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ.
• וְאַקְרִיב לָךְ מֵרֵאשִׁית הַצֹּאן - כאשר ייבנה המקדש, אוכל להקריב לך קרבנות מובחרים. ייתכן שמהדהד כאן הקרבן הראשון שהוקרב לה', על ידי הבל, שאליו שעה ה': וְהֶבֶל הֵבִיא גַם הוּא מִבְּכֹרוֹת צֹאנוֹ וּמֵחֶלְבֵהֶן (בראשית ד, ד).
• חָרַבְתָּ - החרבת.