• הֵיכָלוֹ – את מקדשו (של ה'). • סְגֻלָּתוֹ – ישראל בחיר ה', עם סגולה. • יִשְׂרָאֵל סְגֻלָּתוֹ יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ – לפי הפסוק מתהלים קלה, ד: כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ יִשְׂרָאֵל לִסְגֻלָּתוֹ. • רָם גָּדוֹל וּמְהֻלָּל – כינויי שבח לה', לפי תהלים צט, ב: ה' בְּצִיּוֹן גָּדוֹל וְרָם הוּא עַל כָּל הָעַמִּים; תהלים מח, ב: גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד בְּעִיר אֱלֹהֵינוּ הַר קָדְשׁוֹ, ופסוקים אחרים. • בְּפִי כָל יִתְהַלָּל – הכול יהללו אותו. • יִפְדֶּה – יושיע. • כָּל יוֹם יִתְחַנֵּן לוֹ – המתחנן אליו כל יום. • וְנוֹרָא – ומעורר יראה. • לָאֵל חַי וְנוֹרָא בּוֹחֵר בְּשִׁיר זִמְרָה – כנוסח החתימה של ברכת 'ישתבח' שבתפילת שחרית: "...הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה. מֶלֶךְ אֵל חֵי הָעוֹלָמִים". • אֵל בִּימֵי מַתַּתְיָה רָב... – ה', שבימי מתתיהו בן יוחנן החשמונאי לחם את מלחמת ישראל, כפי שנאמר בנוסח תפילת 'על הנסים' "בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאי וּבָנָיו... וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים עָמַדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם. רַבְתָּ אֶת רִיבָם... מָסַרְתָּ גִּבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים. וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים..." • שִׁבְטֵי יָהּ – שבטי ה', עם ישראל, המכונה כך בתהלים קכב, ד: שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים שִׁבְטֵי יָהּ עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל לְהֹדוֹת לְשֵׁם ה'. • וְצָר לוֹ – אויבי ישראל הם גם אויביו של הקדוש ברוך הוא, לפי דרשת קרי הפסוק מישעיהו סג, ט: בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר. • לְעַם בִּשְׁמוֹ חוֹסִים – לעם החוסה תחת ה', לפי האמור בצפניה ג, יב: וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל וְחָסוּ בְּשֵׁם ה'. • לְהַדְלִיק נֵרוֹת לוֹ – לכבודו, לפרסום נסו. • חַי – כינוי לה'. ואפשר גם: חַי לְמַעַן שְׁמָךְ - עם ישראל חי למענך ובשבילך. • חַזֵּק נָא לְעַמָּךְ... לְמַעַן שְׁמָךְ – הרעיון שה' מושיע את עמו למען שמו חוזר ונשנה בספר יחזקאל. ראו כ, ט; שם יד; שם כב; שם מד. • בֵּית הֲדוֹמָךְ – בית מקדשך, לפי מדרש איכה רבה ב, ג: "אין הדום זה אלא בית המקדש, הדא הוא דכתיב (תהלים צ"ט) 'רוממו ה' אלהינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא'."
|