מכסה שמים (מתוך תיקון הגשם)

• בֶּעָבִים - בעננים.
• מְכַסֶּה שָׁמַיִם בֶּעָבִים - לפי תהלים קמז, ח: הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר.
• וּמַלְבִּישֵׁם - לפי הדימוי המופיע בישעיהו נ, ג: אַלְבִּישׁ שָׁמַיִם קַדְרוּת וְשַׂק אָשִׂים כְּסוּתָם.
• וּמַחֲלִיף זְמַנִּים - משנה את עונות השנה. הביטוי לקוח מברכת מעריב ערבים, שבה נאמר ...אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחָכְמָה פּוֹתֵחַ שְׁעָרִים בִּתְבוּנָה מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים. וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִיעַ כִּרְצוֹנוֹ...
• עֲלֵי חֹק וָרֶשֶׁם - לפי החוק הכתוב והחקוק.
• אוֹצָרְךָ הַטוֹב פְּתַח - הורד גשמים, שכן כך נאמר בפסוקי הברכה בדברים כח, יב: יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב אֶת הַשָּׁמַיִם לָתֵת מְטַר אַרְצְךָ בְּעִתּוֹ וּלְבָרֵךְ אֵת כָּל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ...
• נְפוּחֵי נֶשֶׁם - בני אדם, שה' נפח בו נשמת חיים, כפי שנאמר בבראשית ב, ז: וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה.
• מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם - זוהי הלשון בברכת גבורות בתפילת העמידה.
• אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ - אליך יקוו, כפי שנאמר בתהלים קד, כז: כֻּלָּם אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּן לָתֵת אָכְלָם בְּעִתּוֹ.
• מִקְּצוֹת הָאָרֶץ וְעַד קְצוֹת - מסוף העולם ועד סופו.
• לְעִתּוֹת קְצוּצוֹת - בזמנים קצובים.
• וְשׁוֹלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת - זוהי לשון הפסוק מאיוב ה, י: הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.
• חָרְבוֹת קָטוֹב - המקומות היבשים והחרבים המוכים בצרה.
• תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ - תשלח רוח במקומות היבשים. הביטוי לקוח מתהלים קד, ל תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה.
• הֶחֱשׁוּ מִטּוֹב - ששתקו מתוך טובתם, או גם - שתקו וחיכו לטוב שיבוא. הפסוק שאול מהקשר אחר - בתהלים לט, ג נאמר נֶאֱלַמְתִּי דוּמִיָּה הֶחֱשֵׁיתִי מִטּוֹב וּכְאֵבִי נֶעְכָּר.
• תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב - כלשון הפסוק מתהלים קד, כח: תִּתֵּן לָהֶם יִלְקֹטוּן תִּפְתַּח יָדְךָ יִשְׂבְּעוּן טוֹב.
• צִיָּה אֲשֶׁר נוֹתְרָה עֲרוּמָה - שממה, האדמה שלא צמח בה דבר.
• מִתְּנוּבַת דֶּשֶׁא חָצִיר וְקָמָה - מפרי האדמה.
• וְתַלְבִּישָׁהּ רִקְמָה - ותגדל בה צמחים ססגוניים כך שהאדמה תיראה כלבושת רקמה. הביטוי שאול מדברי יחזקאל לירושלים (יחזקאל טז, י) וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.
• וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה - האדמה מחדשת פניה ופורחת בזכות הגשם שאתה ממטיר עליה. כפי שנאמר בתהלים קד, ל: תְּשַׁלַּח רוּחֲךָ יִבָּרֵאוּן וּתְחַדֵּשׁ פְּנֵי אֲדָמָה.
• נוֹשֵׂא חוֹבַת לֵב עָקוֹשׁ - נושא, סולח לחטאי בעל הלב הנפתל, לפי תהלים קא, ד: לֵבָב עִקֵּשׁ יָסוּר מִמֶּנִּי רָע לֹא אֵדָע.
• פְּדֵה נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ - הצל, הושע את ישראל, המשולים לתור, כפי שמופיע בתהלים עד, יט: אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ חַיַּת עֲנִיֶּיךָ אַל תִּשְׁכַּח לָנֶצַח.
• מִיַּד יָקוֹשׁ - מיד צייד, אויב.
• הַשְׁלִימָה נָּא דְּבָרֶיךָ - קיים את הבטחתך.
• וְאִם אֵין בָּנוּ מִתְקוֹשֵׁשׁ וָקוֹשׁ - גם אם אין בנו מי שאוסף ומקיים את דבריך. צירוף מלים זה מופיע בצפניה ב, א הִתְקוֹשְׁשׁוּ וָקוֹשּׁוּ הַגּוֹי לֹא נִכְסָף, המתבאר כהתאספות או כליקוט.
• וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ - קיים את הבטחתך כפי שנאמרה בפרשה השנייה של קריאת שמע (דברים יא, יג-יד) וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹהֵיכֶם וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם. וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ.