مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מה נמלצו / סימן מנחם מַה נִּמְלְצוּ אִמְרֵי חָכְמָה מִנֹּפֶת צוּף מָתוֹק טַעְמָהּ לֹא תְסֻלֶּה בְּאַחְלָמָה וְאַבְנֵי גָבִישׁ וְרָמָה מְאֹד רָמָה וְנֶעֱלָמָה וְנֶעֱלָמָה וּמְאֹד רָמָה נֶאֱמָן לְיִשְׂרָאֵל חֹק אֵל שָׂמָהּ נְתִיבָהּ שָׁלוֹם וּשְׁבִילָהּ מֵעֵץ הַחַיִּים שְׁתוּלָה עַל לוֹמְדֶיהָ חֵן מַעֲלָה נֶגְדָּם לְמָגֵן הִיא קָמָה חֶמְדָה גְנוּזָה וְיָפָה לִפְנֵי תֵבֵל הִיא נִשְׁקָפָה אִמְרַת ד' צְרוּפָה סָכָל וּפֶתִי מַחְכִּימָה מֵאֶרֶץ מִדָּה אֲרֻכָּה וְלֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ אֱלֹהִים הֵבִין אֶת דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ |
| פיוט לשמחת תורה המושר בפי יהודי בבל. הפיוט, שבמרכזו עומד שבח לתורה, מביא כינויים שונים שבהם נתכנתה התורה בפי דמויות מן המקרא ובפי חכמים. הפייטן העלום עושה שימוש רב בפרק כח מאיוב ומשבץ אמירות שונות על החכמה המופיעות שם, כמו גם שיבוצים מתהלים. |
| • מַה נִּמְלְצוּ אִמְרֵי חָכְמָה – דברי התורה ערבים ומתוקים לחך, לפי האמור על התורה בתהלים קיט, קג: מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי. • מִנֹּפֶת צוּף מָתוֹק טַעְמָהּ – התורה מתוקה מדבש. כפי שנאמר על משפטי ה' בתהלים יט, יא: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. • לֹא תְסֻלֶּה בְּאַחְלָמָה וְאַבְנֵי גָבִישׁ וְרָמָה – תהיה יקרה יותר מאבני חן יקרות (אחלמה [אחת מאבני החושן], גביש ורמה), לפי האמור על החכמה באיוב כח, טז-יח: לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר. לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז. רָאמוֹת וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים... • רָמָה – גבוהה. • וְנֶעֱלָמָה – כך נאמר על החכמה באיוב כח, כא: וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה. • נֶאֱמָן – זהו כינויו של משה, כפי שמעיד עליו ה': לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז). לְיִשְׂרָאֵל חֹק אֵל שָׂמָהּ – משה נתן את התורה כחוק לישראל. השיבוץ לפי האמור על ה' בפרשת מרה בשמות טו, כה: ...שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. • נְתִיבָהּ... וּשְׁבִילָהּ – דרכה. • נְתִיבָהּ שָׁלוֹם וּשְׁבִילָהּ מֵעֵץ הַחַיִּים שְׁתוּלָה – לפי האמור במשלי ג, יז-יח: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. • עַל לוֹמְדֶיהָ חֵן מַעֲלָה –הפסוק האמור על החכמה במשלי (ה, יט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד, נדרש על התורה בבבלי עירובין נד ע"ב "'ויעלת חן' - שמעלת חן על לומדיה". • נֶגְדָּם – מולם. • חֶמְדָה גְנוּזָה – לפי כינויה של התורה בדברי המלאכים באגדתו של ר' יהושע בן לוי בבבלי (שבת פח ע"ב): "בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?..." • לִפְנֵי תֵבֵל הִיא נִשְׁקָפָה – התורה קדמה לעולם, כפי שדורשים חכמים בבראשית רבה א, א לפי הפסוקים המדברים על החכמה הקדומה במשלי ח. • אִמְרַת ד' צְרוּפָה – דבר ה' נקי ומזוקק, לפי שמואל ב כב, לא: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ, וכן בתהלים יח, לא ועוד. • סָכָל וּפֶתִי מַחְכִּימָה – מחכימה את הבורים, הטפשים. כפי שנאמר בתהלים יט, ח תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. • מֵאֶרֶץ מִדָּהּ אֲרֻכָּה – מדתה של התורה גדולה משל העולם כולו, לפי איוב יא, ט: אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם. • וְלֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ – אדם אינו יכול להעריך את התורה, לפי האמור על החכמה והבינה באיוב כח, יג: לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. • אֱלֹהִים הֵבִין אֶת דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ – רק ה' יודע את דרכי התורה ואת משמעותה. שורה זו היא פסוק (כג) מאותו פרק באיוב. |
| عنوان |
מה נמלצו |
|---|---|
| دورة العام |
שמחת תורה / שמיני עצרת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
