• מַה נִּמְלְצוּ אִמְרֵי חָכְמָה – דברי התורה ערבים ומתוקים לחך, לפי האמור על התורה בתהלים קיט, קג: מַה נִּמְלְצוּ לְחִכִּי אִמְרָתֶךָ מִדְּבַשׁ לְפִי. • מִנֹּפֶת צוּף מָתוֹק טַעְמָהּ – התורה מתוקה מדבש. כפי שנאמר על משפטי ה' בתהלים יט, יא: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפַּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. • לֹא תְסֻלֶּה בְּאַחְלָמָה וְאַבְנֵי גָבִישׁ וְרָמָה – תהיה יקרה יותר מאבני חן יקרות (אחלמה [אחת מאבני החושן], גביש ורמה), לפי האמור על החכמה באיוב כח, טז-יח: לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר בְּשֹׁהַם יָקָר וְסַפִּיר. לֹא יַעַרְכֶנָּה זָהָב וּזְכוֹכִית וּתְמוּרָתָהּ כְּלִי פָז. רָאמוֹת וְגָבִישׁ לֹא יִזָּכֵר וּמֶשֶׁךְ חָכְמָה מִפְּנִינִים... • רָמָה – גבוהה. • וְנֶעֱלָמָה – כך נאמר על החכמה באיוב כח, כא: וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם נִסְתָּרָה. • נֶאֱמָן – זהו כינויו של משה, כפי שמעיד עליו ה': לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא (במדבר יב, ז). לְיִשְׂרָאֵל חֹק אֵל שָׂמָהּ – משה נתן את התורה כחוק לישראל. השיבוץ לפי האמור על ה' בפרשת מרה בשמות טו, כה: ...שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. • נְתִיבָהּ... וּשְׁבִילָהּ – דרכה. • נְתִיבָהּ שָׁלוֹם וּשְׁבִילָהּ מֵעֵץ הַחַיִּים שְׁתוּלָה – לפי האמור במשלי ג, יז-יח: דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם. עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר. • עַל לוֹמְדֶיהָ חֵן מַעֲלָה –הפסוק האמור על החכמה במשלי (ה, יט) אַיֶּלֶת אֲהָבִים וְיַעֲלַת חֵן דַּדֶּיהָ יְרַוֻּךָ בְכָל עֵת בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד, נדרש על התורה בבבלי עירובין נד ע"ב "'ויעלת חן' - שמעלת חן על לומדיה". • נֶגְדָּם – מולם. • חֶמְדָה גְנוּזָה – לפי כינויה של התורה בדברי המלאכים באגדתו של ר' יהושע בן לוי בבבלי (שבת פח ע"ב): "בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, מה לילוד אשה בינינו? אמר להן: לקבל תורה בא. אמרו לפניו: חמודה גנוזה שגנוזה לך תשע מאות ושבעים וארבעה דורות קודם שנברא העולם, אתה מבקש ליתנה לבשר ודם?..." • לִפְנֵי תֵבֵל הִיא נִשְׁקָפָה – התורה קדמה לעולם, כפי שדורשים חכמים בבראשית רבה א, א לפי הפסוקים המדברים על החכמה הקדומה במשלי ח. • אִמְרַת ד' צְרוּפָה – דבר ה' נקי ומזוקק, לפי שמואל ב כב, לא: הָאֵל תָּמִים דַּרְכּוֹ אִמְרַת ה' צְרוּפָה מָגֵן הוּא לְכֹל הַחֹסִים בּוֹ, וכן בתהלים יח, לא ועוד. • סָכָל וּפֶתִי מַחְכִּימָה – מחכימה את הבורים, הטפשים. כפי שנאמר בתהלים יט, ח תּוֹרַת ה' תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. • מֵאֶרֶץ מִדָּהּ אֲרֻכָּה – מדתה של התורה גדולה משל העולם כולו, לפי איוב יא, ט: אֲרֻכָּה מֵאֶרֶץ מִדָּהּ וּרְחָבָה מִנִּי יָם. • וְלֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ – אדם אינו יכול להעריך את התורה, לפי האמור על החכמה והבינה באיוב כח, יג: לֹא יָדַע אֱנוֹשׁ עֶרְכָּהּ וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים. • אֱלֹהִים הֵבִין אֶת דַּרְכָּהּ וְהוּא יָדַע אֶת מְקוֹמָהּ – רק ה' יודע את דרכי התורה ואת משמעותה. שורה זו היא פסוק (כג) מאותו פרק באיוב.
|