مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אלהים אשאלה יוצר מאורים / יוסף בן ישראל אֱלֹהִים אֶשְׁאֲלָה יוֹצֵר מְאוֹרִים יְגַלֶּה קֵץ עֲדָתוֹ הַפְּזוּרִים וְנִקָּבֵץ לְתוֹךְ צִיּוֹן בְּשִׂמְחָה וְנִהְיֶה שָׁם בְּכָל מוֹעֵד חֲבֵרִים וְהַכֹּהֵן שְׁהוּא גָּדוֹל בְּאֶחָיו יְהֶא לוֹבֵשׁ כְּלִיל אוּרִים וְתֻמִּים וּמִי מַקְטִיר וּמִי מַדְלִיק מְנוֹרָה וּמִי יִשָּׂא לְכָל דֶּשֶׁן וְיָרִים בְּכָל יוֹם יַעֲמִידוּ בַּפְּיָסוֹת וּמִכָּל מוּם וְנֵזֶק הֵם שְׁמוּרִים וּמָשִׁיחַ יְהֶא שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק וְהַכֹּהֵן וְהוּא יִהְיוּ חֲגוּרִים בְּיוֹם כִּפּוּר עֲבוֹדָתוֹ מְרֻבָּה וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרִים וְיִשְׁמַע קוֹל אֱלֹהִים עֵת יְדַבֵּר כְּמוֹ דִבֶּר עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים תְּחִלָּתָן אֲנִי הָאֵל יְיֹיָ וְאֵין אַחֵר כְּמוֹתִי בַיְּצוּרִים וְלֹא יָסוּר לְבָבָךְ מִשְּׁמוֹעַ וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְלֹא תִזְכֹּר שְׁמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ וְלֹא תַרְגִיל לְשׁוֹנָךְ בַּשְּׁקָרִים וְהִזָּהֵר בְּסוֹד שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית אֲשֶׁר בּוֹ יִשְׂמְחוּ זֶרַע יְשָׁרִים לְאָבִיךָ וְאִמֶּךָ תְּפַרְנֵס וְזוֹ מִצְוָה יְדוּעָה בַּסְּפָרִים וְלֹא תִרְצָח לְכָל נֶפֶשׁ בְּעָרְמָה וְלֹא תִנְאָף לְכָל גּוּפוֹת אֲסוּרִים וְלֹא תִגְנוֹב נְפָשׁוֹת לַעֲבָדִים אֲשֶׁר לִי הֵם בְּמִצְרַיִם קְנוּיִים וְעֵד שֶׁקֶר יְהֶא חַיָּב בְּנַפְשׁוֹ וְכָל מַעְשָׂיו וְעֵדוֹתָיו אֲסוּרִים וְלֹא תַחְמוֹד לְכָל בַּיִת וְאִשָּׁה וְלֹא תַחְמוֹד שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים אֲנִי אוֹסִיף שְׁבָח לָאֵל בְּשִׁירִי וְאַזְכִּירוֹ עֲרָבִים עִם שְׁחָרִים וְכֻלָּכֶם בְּרוּכִים מֵיְיֹיָ אֲשֶׁר צִוָּה לְשַׁלֶּם הַנְּדָרִים שְׁמִי יוֹסֵף וְיִשְׂרָאֵל גְּבִירִי אֲשֶׁר שָׁאַל יְשׁוּעָה מֵיְיֹיָ וְשָׁלוֹם רָב יְסוֹבֵב כָּל עֲדָתִי וְכָל גֵּזַע זְקֵנִים עִם נְעָרִים אָנָּא |
| שיר לכל עת במסורת יהודי תימן, מסוג ה"נשיד", המהווה פתיחה לשיר מסוג ה"שירה" שבא בעקבותיו. המשורר פותח בבקשת גאולה אולם מיד עובר לתיאור מוחשי וציורי של עבודת הכהנים בבית המקדש, כאילו היא מתרחשת לנגד עיניו. מעבודת בית המקדש מפליג המשורר אל מעמד מתן תורה והוא מונה את עשרת הדברות כשהוא נשען גם על הפרשנות שניתנה להן. |
| • אֱלֹהִים יוֹצֵר מְאוֹרִים – פנייה אל ה', שהוא יוצר השמש, הירח והכוכבים. • אֶשְאֲלָה... יְגַלֶּה קֵץ עֲדָתוֹ הַפְּזוּרִים – אבקש מה' שיגלה מתי סוף הגלות. • וְנִקָּבֵץ – ונתאסף. • מוֹעֵד – זמן או חג. • וְהַכֹּהֵן שְׁהוּא גָּדוֹל בְּאֶחָיו – הכהן הגדול שעליו נאמר בויקרא כא, י: וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר יוּצַק עַל רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וּמִלֵּא אֶת יָדוֹ לִלְבּשׁ אֶת הַבְּגָדִים אֶת רֹאשׁוֹ לֹא יִפְרָע וּבְגָדָיו לֹא יִפְרֹם. • כְּלִיל – מושלמים. • אוּרִים וְתֻמִּים – ילבש את החושן, שאבניו מאירות כצופן של התקשרות עם ה', ועל כן הן נקראות אומים ותמים. • וּמִי – ומי מבין הכהנים יעשה את המלאכות הבאות, שהן עבודת הכהן בבית המקדש. • מַקְטִיר – מעלים את הקטורת לריח ניחוח לה'. • מַדְלִיק מְנוֹרָה – הכהנים היו מעלים את הנרות במנורה שבמקדש. • יִשָּׂא לְכָל דֶּשֶׁן וְיָרִים – הכהנים היו מדשנים את מזבח העולה, כפי שנאמר בויקרא ו, ג: וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד וּמִכְנְסֵי בַד יִלְבַּשׁ עַל בְּשָׂרוֹ וְהֵרִים אֶת הַדֶּשֶׁן אֲשֶׁר תֹּאכַל הָאֵשׁ אֶת הָעֹלָה עַל הַמִּזְבֵּחַ וְשָׂמוֹ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ. • בַּפְּיָסוֹת – בגורלות. תפקידי הכהנים היו נקבעים לפי גורל, שהיו עורכים ארבע פעמים מדי יום, כפי שמתואר בפרק ב במשנה יומא. • וּמִכָּל מוּם וְנֵזֶק הֵם שְׁמוּרִים – אסור שהכהנים המשרתים בבית המקדש יהיו בעלי מום. • וּמָשִׁיחַ יְהֶא שׁוֹפֵט בְּצֶדֶק – כפי שנאמר בישעיהו יא, ד: וְשָׁפַט בְּצֶדֶק דַּלִּים וְהוֹכִיחַ בְּמִישׁוֹר לְעַנְוֵי אָרֶץ... • וְהַכֹּהֵן וְהוּא יִהְיוּ חֲגוּרִים – בצדק ובאמונה, כאמור בפסוק הבא (שם יא, ה) על המשיח וְהָיָה צֶדֶק אֵזוֹר מָתְנָיו וְהָאֱמוּנָה אֵזוֹר חֲלָצָיו. • עֲבוֹדָתוֹ – של הכהן הגדול. • מְרֻבָּה – סדר עבודתו הדחוס של הכהן הגדול ביום הכיפורים מתואר במסכת יומא (בעיקר בפרקים ג-ז). • וְיִכָּנֵס לְתוֹךְ חַדְרֵי חֲדָרִים – לבית קודשי הקדשים, מקום במקדש ששום אדם לא נכנס אליו אלא הכהן הגדול ביום הכיפורים בלבד. • וְיִשְׁמַע – הכהן הגדול ביום הכיפורים. • קוֹל אֱלֹהִים עֵת יְדַבֵּר – כפי שמתואר על אודות משה (במדבר ז, פט): וּבְבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל מוֹעֵד לְדַבֵּר אִתּוֹ וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו מֵעַל הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל אֲרֹן הָעֵדֻת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים וַיְדַבֵּר אֵלָיו. • כְּמוֹ דִבֶּר עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים – כמו שהעם שמעו את ה' מדבר בסיני את עשרת הדברות. • תְּחִלָּתָן – של הדיברות. • אֲנִי הָאֵל יְיֹיָ – זהו הדיבר הראשון המופיע בשמות כ, ב אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים, וכן בדברים ה, ו. • וְאֵין אַחֵר כְּמוֹתִי בַיְּצוּרִים – אין אל אחר בעולם. • וְלֹא יָסוּר לְבָבָךְ מִשְּׁמוֹעַ – לא תפסיק להקשיב לדבר ה' ולציית לו. • וְלֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים – זהו הדיבר השני, המופיע בשמות כ, ג לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי, המופיע גם בדברים ה, ז. • וְלֹא תִזְכֹּר שְׁמִי שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ – כפי שנאמר בדיבר המופיע בשמות כ, ז לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא, וכן בדברים ה, יא. • וְלֹא תַרְגִיל לְשׁוֹנָךְ בַּשְּׁקָרִים – דיבר זה חל לפי חלק מהדרשות בהקשר של שבועת שקר (ראו רש"י לדיבר זה בשמות, הנשען על המכילתא). • שַׁבָּת בְּרֵאשִׁית – מצוות שבת, שהיא זכר למעשה בראשית. כאן מתייחס המשורר לדיבר המופיע בשמות כ, ח זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ, ומקבילתו בדברים ה, יב. • זֶרַע יְשָׁרִים – עם ישראל. • לְאָבִיךָ וְאִמֶּךָ תְּפַרְנֵס – חכמים דרשו בבבלי (קדושין לא, ע"ב) מהדיבר משמות כ, יב כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ... ומקבילתו בדברים ה, טז, שעל הבן מוטלת החובה להאכיל ולהשקות את הוריו. • וְזוֹ – מצוות כיבוד הורים. • וְלֹא תִרְצָח – זהו הדיבר המופיע בשמות כ, יג, וכן בדברים ה, יג. • לְכָל נֶפֶשׁ בְּעָרְמָה – אף אדם באופן מתוחכם. • וְלֹא תִנְאָף – זהו הדיבר המופיע בשמות כ, יג, וכן בדברים ה, יז. • לְכָל גּוּפוֹת אֲסוּרִים – עם מי שאסור או אסורה עליך. • וְלֹא תִגְנוֹב נְפָשׁוֹת לַעֲבָדִים – כך פורש הדיבר המופיע בשמות כ, יג, וכן בדברים ה, יז (וְ)לֹא תִגְנֹב – בשל מיקומו בסמוך לעבירות חמורות כרצח וניאוף. • לַעֲבָדִים אֲשֶׁר לִי הֵם בְּמִצְרַיִם קְנוּיִים – כל ישראל הם כבר עבדי ה', מאז שהוציאם ממצרים, היא בית עבדים, ולכן אין לגנוב אדם ובכך להפוך אותו לעבד. • וְעֵד שֶׁקֶר יְהֶא חַיָּב בְּנַפְשׁוֹ – נראה שמדובר כאן בדינו של עד זומם, שעושים לו כאשר זמם לעשות לאחיו, ואם טפל על אחיו עונש מיתה – ממיתים אותו. את אזהרתו לומדים בבבלי, מכות ד ע"א מהדיבר המופיע בשמות כ, יג ...לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר. • וְכָל מַעְשָׂיו – ייתכן שמדובר באפשרות שבה עד השקר עצמו היה שופט, כי הפסול לעדות פסול לדון. • וְעֵדוֹתָיו אֲסוּרִים –עד שקר פסול לעדות, וכל עדויותיו בטלות. • וְלֹא תַחְמוֹד לְכָל בַּיִת וְאִשָּׁה – זהו הדיבר האחרון בעשרת הדיברות. בשמות כ, יד נאמר לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ, ובדברים ה, יט נאמר וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. • וְלֹא תַחְמוֹד שְׁוָרִים וַחֲמוֹרִים – כפי שנאמר שם בשמות לֹא תַחְמֹד... וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ, ובדברים שם רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה...שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ. • וְאַזְכִּירוֹ – ואזכיר את שם ה'. • עֲרָבִים עִם שְׁחָרִים – בערב ובבוקר. • אֲשֶׁר צִוָּה לְשַׁלֶּם הַנְּדָרִים – לפי האמור בדברים כג, כב כִּי תִדֹּר נֶדֶר לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תְאַחֵר לְשַׁלְּמוֹ כִּי דָרשׁ יִדְרְשֶׁנּוּ ה' אֱלֹהֶיךָ מֵעִמָּךְ וְהָיָה בְךָ חֵטְא. • גְּבִירִי – אדוני, כאן: אבי. • שְׁמִי יוֹסֵף וְיִשְׂרָאֵל גְבִירִי – שם המחבר יוסף בן ישראל. • וְשָׁלוֹם רָב יְסוֹבֵב כָּל עֲדָתִי – אני מבקש שיגיע שלום לכל עדתו או לעמו. • וְכָל גֵּזַע – וכל עם ישראל. • זְקֵנִים עִם נְעָרִים – לפי הפסוק מתהלים קמח, יב-יג בַּחוּרִים וְגַם בְּתוּלוֹת זְקֵנִים עִם נְעָרִים. יְהַלְלוּ אֶת שֵׁם ה' כִּי נִשְׂגָּב שְׁמוֹ לְבַדּוֹ הוֹדוֹ עַל אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. |
| عنوان |
אלהים אשאלה יוצר מאורים |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
