• אֲבָרֵךְ אֶת שֵׁם יְיָ בְּחִבָּה - אברך ואהלל את ה' באהבה. • הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב - על דרך הלשון במזמורי תהלים: הוֹדוּ לַייָ כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ. • הִשְקָנוּ סַם וְלַעֲנָה מַר וְרֹאשׁ - השביענו צרות ומרורים, כאילו שתינו משקה העשוי צמחים מרים. עפ"י האמור באיכה ג, יט: זְכָר עָנְיִי וּמְרוּדִי לַעֲנָה וָרֹאשׁ. • לֹא יֹאבֶה יְיָ סְלוֹחַ לוֹ - ה' לא יסלח לו, עפ"י האמור בדברים כט, יט, על מי שיעבוד אלוהים אחרים: לֹא יֹאבֶה ה' סְלֹחַ לוֹ כִּי אָז יֶעְשַׁן אַף ה' וְקִנְאָתוֹ בָּאִישׁ הַהוּא וְרָבְצָה בּוֹ כָּל הָאָלָה הַכְּתוּבָה בַּסֵּפֶר הַזֶּה וּמָחָה ה' אֶת שְׁמוֹ מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. • עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכְּרֵי מָמוֹן - אלו עשרת אלפים ככר כסף שאמר המן לשקול בידי המלך אחשורוש, על מנת לאבד את היהודים. כמתואר במגילת אסתר (ג, ט): אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. • עַם אָמוֹן - עם ישראל, שהוא חניכו ותלמידו של הקב"ה. אָמוֹן היא מלה יחידאית במקרא (משלי ח, ל), והפרשנים מפרשים אותה מלשון חניכה, אימון: וָאֶהְיֶה אֶצְלוֹ אָמוֹן וָאֶהְיֶה שַׁעֲשׁוּעִים יוֹם יוֹם. • בְּנֵי עַמּוֹן - שם כולל לכל העמים שמלך עליהם אחשורוש, מהודו ועד כוש. • תַּאֲוַת לִבּוֹ לֹא נָתַתָּ לוֹ - מנעת ממנו לבצע את זממו. המשורר הופך כאן את הפסוק בתהילים כא, ג: תַּאֲוַת לִבּוֹ נָתַתָּה לּוֹ וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה: • נֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ - צמד מילים המבטא את נאמנותו של האל, אשר לא חוזר בו מדברו. הלשון מתוך הברכה שמברכים בראיית קשת בענן: בָּרוּךְ אַתָּה... זוֹכֵר הַבְּרִית וְנֶאֱמָן בִּבְרִיתוֹ וְקַיָּם בְּמַאֲמָרוֹ. • וְכָל עֲדָתוֹ - היהודים אשר היו תחת מלכות אחשורוש. • מִיַּד אוֹיֵב אֲשֶׁר צִוָּה לִתְלוֹתוֹ - המן, אשר ציוה לתלות את מרדכי. • נִתְלָה הוּא עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ - כמתואר במגלת אסתר (ז, ט): וַיּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי אֲשֶׁר דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ עֹמֵד בְּבֵית הָמָן גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ תְּלֻהוּ עָלָיו. • רֵעִים אִכְלוּ שְׁתוּ שִׁכְרוּ בְשִׂמְחָה - המשורר פונה לבני עמו שישמחו בחג הפורים ויקיימו את מצוות סעודת החג. הלשון עפ"י שיר השירים ה, א: אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים. • וּלְאֶבְיוֹנִים שִׁלְחוּ מָנוֹת וּמִנְחָה - ממצוות היום הן משלוח מנות ומתנות לאביונים. כנאמר במגלת אסתר, ט, כב: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיֹנִים. • אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ - אשרי העם שזוכה לשבת בהשקט ובטח, וזוכה לישועת האל. שיבוץ מתהילים קמד, טו: אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁה' אֱלֹהָיו.
|