• שִׁיר חָדָשׁ זַמְּרוּ - לפי תהלים לג, ב-ג: הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. • לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת - כפי שנאמר בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • בְּסוֹד עַם קְדוֹשִׁים אֵלִי נֶעְרָץ בְּעַם רַבַּת - בהתכנסותו של עם ישראל הקדוש והרב מתעלה שמו של ה'. לפי תהלים פט, ח: אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו: • שָׁמַר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדוֹ כְּבָבַת - ה' שמר כמו את בבת העין את עמו המבקש ליחדו, לפי הפיוט הקבלי הקדום אנא בכוח ...נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. • מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ - פסוק הוא מתהלים קד, כד: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. • מֵאַחַד עָשָׂר חֶשְׁוָן - בתאריך י"א בחשוון תרי"א (1850). • אֵילֵי אֶרֶץ - חשובי אר"צ, כלומר ארם צובה. מדובר במוסלמים קנאים. • לַחְפֹּץ קִרְבַת - חפצו בקרב, לצאת למלחמה. • וְהָרְסוּ בְּעֶבְרָתָם - והרסו בכעסם, לפי האמור באיכה ב, ב: בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ. • מוֹשַׁב תּוֹעֲבַת - את מקומות משכנם של הנוצרים, שהם לתועבה בעיניהם. • וְלִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ - לאלו הנותרים מעמו, הקהילה היהודית. לפי מיכה ז, יח: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. • הַצָּרָה רַבַּת - הצרה רבה, לפי תהלים קכט, א-ב שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי. • הֵנִיא אֶת מַחְשְׁבוֹת עַמִּים - ה' ביטל את מחשבות הגויים, לפי תהלים לג, י: ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. • וּבְשֵׁנִי כִּסְלֵו - בתאריך ב' בכסלו. • פָּתְחָה אֶרֶץ רַחֲבַת - שוב באה פורענות (מאבק בין המוסלמים והנוצרים), המדומה כאן לפתיחת פי האדמה בסיפור קורח (ראו במדבר טז). • וּלְזֶרַע אַבְרָהָם - את עם ישראל. • מִכְּאֵבַת - מכאב. • נִפְלָאָה אַהֲבָתוֹ לִי מֵאַהֲבַת - אהבת ה' אלי גדולה מאוד, מכל אהבה אחרת. לפי קינת דוד על יהונתן בשמואל ב א, כו: צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. • כִּי לֹא עָזַבְתָּ דּוֹרְשֶׁיךָ... - לא עזבת את מי שמבקש אותך, לפי תהלים ט, יא וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'. • אֵל זָכַר שְׁמִירַת מוֹעֵד וְשַׁבָּת - הקב"ה זכר ליהודי קהילת ארם צובא את זכויותיהם בשמירת שבת וחגים. • שָׂרָיו מִשָּׁמָיו - את מלאכי השמים שלו. • בְּאֵשׁ לַבַּת - בלהבת אש. • עֲדָתֵנוּ - קהילת ארם צובא. • כְּאִישׁוֹן בַּת - כאישון בת עין, לפי תהלים יז, ח: שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. • מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בָּאָרֶץ - לפי תהלים ח, ב: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: וראו שם גם פסוק י. • לִרְאוֹת בְּטוֹבַת - לראות בטובה, לפי תהלים קו, ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ. • עִיר צְבִי - עיר מפוארת, ירושלים. • אֶרֶץ זָבַת - ארץ ישראל, המכונה ארץ זבת חלב ודבש בשמות ג, ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ..., ובמקומות נוספים. • בִּשְׁנַת נַפְשֵׁנוּ קְשׁוּרָה בְּךָ אַהֲבַת - המלה קְשׁוּרָה (שהערך המספרי שלה הוא תרי"א) רומזת לשנת תרי"א - השנה בה התרחשו מאורעות אלו. • קִוִּינוּ לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם - לפי תהלים כה, ה: הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. וכלשון הברכה מתפילת העמידה כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. • תִּקְוָתָם לְךָ רַבַּת - מקווים לך מאוד. • תִּסְמְכֵם מֵאִתְּךָ רוּחַ נְדִיבַת - תסייע להם ברוחך הנדיבה, לפי דברי דוד בתהילים נא, יד: הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. • וְחִישׁ - ומהר. • אוֹיְבַת - האויב. • חִזְקוּ וְגַם אִמְצוּ כָּל הַמְיַחֲלִים לַיְיָ - לפי דברי דוד בתהלים לא, כה: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'.
|