مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
שיר חדש זמרו / ר' שמואל מורסייא שִׁיר חָדָשׁ זַמְּרוּ לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת בְּסוֹד עַם קְדוֹשִׁים אֵלִי נֶעְרָץ בְּעַם רַבַּת עַל כִּי שָׁמַר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדוֹ כְּבָבַת מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ מֵאַחַד עָשָׂר חֶשְׁוָן אֵילֵי אֶרֶץ לַחְפֹּץ קִרְבַת וְהָרְסוּ בְּעֶבְרָתָם מוֹשַׁב תּוֹעֲבַת וְלִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ הַצָּרָה רַבַּת הֵנִיא אֶת מַחְשְׁבוֹת עַמִּים יְיָ וּבְשֵׁנִי כִּסְלֵו פָּתְחָה אֶרֶץ רַחֲבַת וּלְזֶרַע אַבְרָהָם הִצִּיל מִכְּאֵבַת נִפְלָאָה אַהֲבָתוֹ לִי מֵאַהֲבַת כִּי לֹא עָזַבְתָּ דּוֹרְשֶׁיךָ יְיָ אֵל זָכַר שְׁמִירַת מוֹעֵד וְשַׁבָּת שָׂרָיו מִשָּׁמָיו שָׁלַח בְּאֵשׁ לַבַּת לִשְׁמֹר אֶת עֲדָתֵנוּ כְּאִישׁוֹן בַּת מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בָּאָרֶץ יְיָ חַזְּקֵנוּ מַלְכֵּנוּ לִרְאוֹת בְּטוֹבַת וּבְנֵה לָנוּ עִיר צְבִי אֶרֶץ זָבַת בִּשְׁנַת נַפְשֵׁנוּ קְשׁוּרָה בָךְ אַהֲבַת קִוִּינוּ לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם יְיָ קְהַל עֲדָתִי תִּקְוָתָם לְךָ רַבַּת תִּסְמְכֵם מֵאִתְּךָ רוּחַ נְדִיבַת וְחִישׁ וּגְאָלֵנוּ מִיַּד אוֹיְבַת חִזְקוּ וְגַם אִמְצוּ כָּל הַמְיַחֲלִים לַיְיָ |
| בפיוט זה המושר בשירת הבקשות של יהודי חלב מבטא המשורר, ר' שמואל מורסייא, את תודתו לה' בעקבות הצלת קהילתו - קהילת ארם צובה, היא חלב - בשעה של התנגשויות דמים וביזה בין מוסלמים ונוצרים בעיר, שאיימו גם על שכניהם היהודים. בשיר נזכרים שני אירועים כאלה, שהתרחשו בחורף של שנת תרי"א (1850). המשורר זוקף את הצלת בני קהילתו ממהומות אלו לשמירת השבת והחגים שלהם, והוא מבטא את המשך בטחונו ואמונתו לגאולה שלמה ולשיבה לארץ. כל אחד מבתי הפיוט מסתיים בשיבוץ של פסוק, המדבר בשבחו של הקדוש ברוך הוא. הפסוק החותם את הפיוט כולו פונה אל הציבור ומחזק את הניצולים לאחר הטראומה שעברו. |
| • שִׁיר חָדָשׁ זַמְּרוּ - לפי תהלים לג, ב-ג: הוֹדוּ לַה' בְּכִנּוֹר בְּנֵבֶל עָשׂוֹר זַמְּרוּ לוֹ: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ הֵיטִיבוּ נַגֵּן בִּתְרוּעָה. • לָאֵל אֲשֶׁר שָׁבַת - כפי שנאמר בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • בְּסוֹד עַם קְדוֹשִׁים אֵלִי נֶעְרָץ בְּעַם רַבַּת - בהתכנסותו של עם ישראל הקדוש והרב מתעלה שמו של ה'. לפי תהלים פט, ח: אֵל נַעֲרָץ בְּסוֹד קְדֹשִׁים רַבָּה וְנוֹרָא עַל כָּל סְבִיבָיו: • שָׁמַר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדוֹ כְּבָבַת - ה' שמר כמו את בבת העין את עמו המבקש ליחדו, לפי הפיוט הקבלי הקדום אנא בכוח ...נָא גִבּוֹר דּוֹרְשֵׁי יִחוּדְךָ כְּבָבַת שָׁמְרֵם. • מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ יְיָ - פסוק הוא מתהלים קד, כד: מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. • מֵאַחַד עָשָׂר חֶשְׁוָן - בתאריך י"א בחשוון תרי"א (1850). • אֵילֵי אֶרֶץ - חשובי אר"צ, כלומר ארם צובה. מדובר במוסלמים קנאים. • לַחְפֹּץ קִרְבַת - חפצו בקרב, לצאת למלחמה. • וְהָרְסוּ בְּעֶבְרָתָם - והרסו בכעסם, לפי האמור באיכה ב, ב: בִּלַּע ה' וְלֹא חָמַל אֵת כָּל נְאוֹת יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתוֹ מִבְצְרֵי בַת יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ. • מוֹשַׁב תּוֹעֲבַת - את מקומות משכנם של הנוצרים, שהם לתועבה בעיניהם. • וְלִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ - לאלו הנותרים מעמו, הקהילה היהודית. לפי מיכה ז, יח: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא. • הַצָּרָה רַבַּת - הצרה רבה, לפי תהלים קכט, א-ב שִׁיר הַמַּעֲלוֹת רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרַי יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל. רַבַּת צְרָרוּנִי מִנְּעוּרָי גַּם לֹא יָכְלוּ לִי. • הֵנִיא אֶת מַחְשְׁבוֹת עַמִּים - ה' ביטל את מחשבות הגויים, לפי תהלים לג, י: ה' הֵפִיר עֲצַת גּוֹיִם הֵנִיא מַחְשְׁבוֹת עַמִּים. • וּבְשֵׁנִי כִּסְלֵו - בתאריך ב' בכסלו. • פָּתְחָה אֶרֶץ רַחֲבַת - שוב באה פורענות (מאבק בין המוסלמים והנוצרים), המדומה כאן לפתיחת פי האדמה בסיפור קורח (ראו במדבר טז). • וּלְזֶרַע אַבְרָהָם - את עם ישראל. • מִכְּאֵבַת - מכאב. • נִפְלָאָה אַהֲבָתוֹ לִי מֵאַהֲבַת - אהבת ה' אלי גדולה מאוד, מכל אהבה אחרת. לפי קינת דוד על יהונתן בשמואל ב א, כו: צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים. • כִּי לֹא עָזַבְתָּ דּוֹרְשֶׁיךָ... - לא עזבת את מי שמבקש אותך, לפי תהלים ט, יא וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ ה'. • אֵל זָכַר שְׁמִירַת מוֹעֵד וְשַׁבָּת - הקב"ה זכר ליהודי קהילת ארם צובא את זכויותיהם בשמירת שבת וחגים. • שָׂרָיו מִשָּׁמָיו - את מלאכי השמים שלו. • בְּאֵשׁ לַבַּת - בלהבת אש. • עֲדָתֵנוּ - קהילת ארם צובא. • כְּאִישׁוֹן בַּת - כאישון בת עין, לפי תהלים יז, ח: שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. • מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בָּאָרֶץ - לפי תהלים ח, ב: ה' אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ אֲשֶׁר תְּנָה הוֹדְךָ עַל הַשָּׁמָיִם: וראו שם גם פסוק י. • לִרְאוֹת בְּטוֹבַת - לראות בטובה, לפי תהלים קו, ה לִרְאוֹת בְּטוֹבַת בְּחִירֶיךָ לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת גּוֹיֶךָ לְהִתְהַלֵּל עִם נַחֲלָתֶךָ. • עִיר צְבִי - עיר מפוארת, ירושלים. • אֶרֶץ זָבַת - ארץ ישראל, המכונה ארץ זבת חלב ודבש בשמות ג, ח וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ מִן הָאָרֶץ הַהִוא אֶל אֶרֶץ טוֹבָה וּרְחָבָה אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ..., ובמקומות נוספים. • בִּשְׁנַת נַפְשֵׁנוּ קְשׁוּרָה בְּךָ אַהֲבַת - המלה קְשׁוּרָה (שהערך המספרי שלה הוא תרי"א) רומזת לשנת תרי"א - השנה בה התרחשו מאורעות אלו. • קִוִּינוּ לִישׁוּעָתְךָ כָּל הַיּוֹם - לפי תהלים כה, ה: הַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. וכלשון הברכה מתפילת העמידה כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ כָּל הַיּוֹם. • תִּקְוָתָם לְךָ רַבַּת - מקווים לך מאוד. • תִּסְמְכֵם מֵאִתְּךָ רוּחַ נְדִיבַת - תסייע להם ברוחך הנדיבה, לפי דברי דוד בתהילים נא, יד: הָשִׁיבָה לִּי שְׂשׂוֹן יִשְׁעֶךָ וְרוּחַ נְדִיבָה תִסְמְכֵנִי. • וְחִישׁ - ומהר. • אוֹיְבַת - האויב. • חִזְקוּ וְגַם אִמְצוּ כָּל הַמְיַחֲלִים לַיְיָ - לפי דברי דוד בתהלים לא, כה: חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כָּל הַמְיַחֲלִים לַה'. |
| عنوان |
שיר חדש זמרו |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
