• יֵינֵךְ טוֹב רָטֹב הַשְׁקִינִי – יֵינֵךְ טוֹב רָטֹב הַשְׁקִינִי – הלשון על פי שיר השירים ז, י: וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים דּוֹבֵב שִׂפְתֵי יְשֵׁנִים. • מַרְאַיִךְ הַרְאִינִי – כפי שאומר הדוד בשיר השירים ב, יד: יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. • בְּעֵינַיִךְ לִבַּבְתִּינִי – באמצעות עינייך משכת את לבי אלייך. לפי דברי הדוד בשיר השירים ד, ט לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּינִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ בְּאַחַד עֲנָק מִצַּוְּרֹנָיִךְ. • חִישׁ – מהר. • עוּרִי זַמְּרִי וְשִׁיר דַבֵּרִי – התעוררי ושירי, לפי הפסוק שבו מעוררת דבורה את עצמה לשיר בשופטים ה, יב עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר... • צְבִיָּה – האהובה נמשלת לצביה, על דרך שהאהוב בשיר השירים דומה לצבי. נראה שהבחירה בדימוי זה כאן קשורה לקלות רגליה של הצביה, ובהקשר זה מדובר בנדודי ישראל. • לִבִּי חֳמַרְמָר – לבי כואב עלי, מתהפך בקרבי, לפי האמור באיכה א, כ רְאֵה ה' כִּי צַר לִי מֵעַי חֳמַרְמָרוּ נֶהְפַּךְ לִבִּי בְּקִרְבִּי כִּי מָרוֹ מָרִיתִי מִחוּץ שִׁכְּלָה חֶרֶב בַּבַּיִת כַּמָּוֶת. • לִנְדוֹדֵךְ מְאֹד מַר לִי מָר – מר לי מאוד בשל נדודייך, ריחוקך ממני. לפי ישעיהו לח, יז: הִנֵּה לְשָׁלוֹם מַר לִי מָר... • חָשַׁקְתִּי – התאוויתי. • טוֹבִים מִיַּיִן דּוֹדָיִךְ – אהבתך טובה יותר מיין, לפי שיר השירים א, ב: יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ כִּי טוֹבִים דֹּדֶיךָ מִיָּיִן. • מַה יָּפוּ לִי פְּעָמָיִךְ – צעדייך יפו כל כך בעיני, לפי שיר השירים ז, ב: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב חַמּוּקֵי יְרֵכַיִךְ כְּמוֹ חֲלָאִים מַעֲשֵׂה יְדֵי אָמָּן. • קָרֵב קֵץ חֲזוֹן פְּדוּתֵךְ – כבר מתקרב קץ הימים, מימוש נבואת הגאולה. • אָשִׁיב אֶת שְׁבוּתֵךְ – אחזיר אותך לקדמותך, לפי דברים ל, ג: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה. • וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחְרִיתֵךְ – תוכלי לקוות לסוף הטוב, לפי דברי ה' לרחל בפי ירמיהו (לא, טז): וְיֵשׁ תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ נְאֻם ה' וְשָׁבוּ בָנִים לִגְבוּלָם.
|