مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אדיר ונאור אַדִּיר וְנָאוֹר בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד מִי אֵל כָּמוֹךָ גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת דּוֹבֵר צְדָקוֹת מִי אֵל כָּמוֹךָ הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ וְאֵין זוּלָתוֹ מִי אֵל כָּמוֹךָ זוֹכֵר הַבְּרִית חוֹנֵן שְׁאֵרִית מִי אֵל כָּמוֹךָ טְהוֹר עֵינַיִם יוֹשֵׁב שָׁמַיִם מִי אֵל כָּמוֹךָ כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת מִי אֵל כָּמוֹךָ מֶלֶךְ מְלָכִים נוֹרָא וְנִשְׂגָּב מִי אֵל כָּמוֹךָ סוֹמֵךְ נוֹפְלִים עוֹנֶה עֲשׁוּקִים מִי אֵל כָּמוֹךָ פּוֹדֶה וּמַצִּיל צוֹעֶה בְּרָב כֹּחַ מִי אֵל כָּמוֹךָ קָרוֹב לְקוֹרְאָיו רַחוּם וְחַנּוּן מִי אֵל כָּמוֹךָ שׁוֹכֵן שְׁחָקִים תּוֹמֵךְ תְּמִימִים מִי אֵל כָּמוֹךָ |
|
פיוט סליחות קדום מתוך תפילת מוסף של יום הכיפורים. הלחן הספרדי של הפיוט מוכר מאד ובימינו הוא מושר גם בקרב קהילות תפילה מתחדשות וקהילות אשכנזיות צעירות. שירת הפיוט היא רגע משחרר ועליז במקצת בתוך אוירת כובד הראש של יום הכיפורים. החזן ומתפללים מהקהל, בהם ילדים, שרים כל אחד בית מהפיוט, והקהל משיב בשירת מענה – 'מי אל כמוך'. לעתים מגוונים ומחליפים לחנים בין הבתים. בקהילות האשכנזיות המסורתיות אומרים את כל הפיוט בלחש, ללא לחן. הפיוט מתאר את מידותיו והנהגותיו של האל על פי סדר הא"ב, כאשר כל שורה נחתמת במלים "מי אל כמוך". בדרך כלל מושר הפיוט כשירת מענה – החזן או אחד המתפללים שר והקהל עונה לו בשירת המלים "מי אל כמוך". נוהגים גם לכבד באמירת הפיוט את המתפללים, כך שכל שורה מושרת מפי אחד מציבור המתפללים. בדרך כלל שירת הפיוט היא אחד מרגעי השיא בתפילה, והוא מושר בחדווה ובהתלהבות ע"י קהל המתפללים. הפיוט שייך לסוגת פיוטי "מי אל כמוך", פיוטים שנועדו לעטר את אמירת פסוקי "מי אל כמוך", המופיעים בספר מיכה (ז, יח-כ) ומונים את י"ג מידות הרחמים של הקב"ה. |
| • אַדִּיר וְנָאוֹר – כינוי לאל, עפ"י תהילים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. אדיר משמעו תקיף וחזק. נאור במקרא מתפרש כמי שיש בידו כח להרוס ולהחריב (ראו פירוש רש"י לאיכה ב, ז). • בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד – בורא שמיים (דוק השמיים) וארץ (חלד). הביטוי דוק בהקשר לשמיים מופיע בישעיהו מ, כב: הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת. הציור הוא של השמיים המתוחים ופרושים כיריעה; חלד במשמעות ארץ מופיע בתהלים מט, ב: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד. • מִי אֵל כָּמוֹךָ – עפ"י הפסוקים המופיע במיכה (ז, יח–כ): שם רמוזות י"ג מדות רחמים של האל: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם. פסוקים אלו עומדים במרכזם של אמירת ה"תשליך" בראש השנה. • גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת – בוחן כליות ולב, מגלה את שנסתר ביותר באדם אף ממנו עצמו. הלשון עפ"י איוב יב, כב: מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ. • דּוֹבֵר צְדָקוֹת – נוהג בצדק.עפ"י ישעיהו לג, טו, שם מדובר על הנדרש מהאדם: הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. • הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ – לבוש כביכול בגדי הדר ומלכות. שיבוץ מישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • זוֹכֵר הַבְּרִית – זוכר את הברית שכרת עם אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב. • חוֹנֵן שְׁאֵרִית – מרחם על שארית עם ישראל המצויה בגלות. הלשון עפ"י עמוס ה, טו: אוּלַי יֶחֱנַן ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף. • טְהוֹר עֵינַיִם – עפ"י חבקוק א, יג: טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל: לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. • כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת – כובש את עוונות האדם ומחכה לו שישוב בתשובה, ואינו מענישו מיד. • סוֹמֵךְ נוֹפְלִים – תומך וסועד את הזקוקים לעזרתו. עפ"י תהילים קמה, יד: סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים. • עוֹנֶה עֲשׁוּקִים – שומע את זעקת הגזולים ואלה שנעשה להם עוול, עפ"י תהילים קג, ו: עֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים. • פּוֹדֶה וּמַצִּיל – פודה את עם ישראל מצרותיו. כמו שמופיע למשל בירמיהו לא, י : כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. • צוֹעֶה בְּרָב כֹּחַ – מזיז ומטלטל ברב כוחו. עפ"י פירוש רש"י לישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם... זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ... • קָרוֹב לְקוֹרְאָיו – האל קרוב למי שקורא אליו באמת עפ"י תהילים קמה, יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת. |
| عنوان |
אדיר ונאור |
|---|---|
| دورة العام |
יום כיפור;ימים נוראים;לכל עת;סליחות |
| موعد الصلاة |
שחרית |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
