• אַדִּיר וְנָאוֹר – כינוי לאל, עפ"י תהילים עו, ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. אדיר משמעו תקיף וחזק. נאור במקרא מתפרש כמי שיש בידו כח להרוס ולהחריב (ראו פירוש רש"י לאיכה ב, ז). • בּוֹרֵא דּוֹק וָחֶלֶד – בורא שמיים (דוק השמיים) וארץ (חלד). הביטוי דוק בהקשר לשמיים מופיע בישעיהו מ, כב: הַנּוֹטֶה כַדֹּק שָׁמַיִם וַיִּמְתָּחֵם כָּאֹהֶל לָשָׁבֶת. הציור הוא של השמיים המתוחים ופרושים כיריעה; חלד במשמעות ארץ מופיע בתהלים מט, ב: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים הַאֲזִינוּ כָּל יֹשְׁבֵי חָלֶד. • מִי אֵל כָּמוֹךָ – עפ"י הפסוקים המופיע במיכה (ז, יח–כ): שם רמוזות י"ג מדות רחמים של האל: מִי אֵל כָּמוֹךָ נֹשֵׂא עָוֹן וְעֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית נַחֲלָתוֹ לֹא הֶחֱזִיק לָעַד אַפּוֹ כִּי חָפֵץ חֶסֶד הוּא: יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֹנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כָּל חַטֹּאותָם: תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם. פסוקים אלו עומדים במרכזם של אמירת ה"תשליך" בראש השנה. • גּוֹלֶה עֲמוּקוֹת – בוחן כליות ולב, מגלה את שנסתר ביותר באדם אף ממנו עצמו. הלשון עפ"י איוב יב, כב: מְגַלֶּה עֲמֻקוֹת מִנִּי חֹשֶׁךְ. • דּוֹבֵר צְדָקוֹת – נוהג בצדק.עפ"י ישעיהו לג, טו, שם מדובר על הנדרש מהאדם: הֹלֵךְ צְדָקוֹת וְדֹבֵר מֵישָׁרִים מֹאֵס בְּבֶצַע מַעֲשַׁקּוֹת נֹעֵר כַּפָּיו מִתְּמֹךְ בַּשֹּׁחַד אֹטֵם אָזְנוֹ מִשְּׁמֹעַ דָּמִים וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע. • הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ – לבוש כביכול בגדי הדר ומלכות. שיבוץ מישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם חֲמוּץ בְּגָדִים מִבָּצְרָה זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ. • זוֹכֵר הַבְּרִית – זוכר את הברית שכרת עם אבות האומה, אברהם יצחק ויעקב. • חוֹנֵן שְׁאֵרִית – מרחם על שארית עם ישראל המצויה בגלות. הלשון עפ"י עמוס ה, טו: אוּלַי יֶחֱנַן ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת שְׁאֵרִית יוֹסֵף. • טְהוֹר עֵינַיִם – עפ"י חבקוק א, יג: טְהוֹר עֵינַיִם מֵרְאוֹת רָע וְהַבִּיט אֶל עָמָל לֹא תוּכָל: לָמָּה תַבִּיט בּוֹגְדִים תַּחֲרִישׁ בְּבַלַּע רָשָׁע צַדִּיק מִמֶּנּוּ. • כּוֹבֵשׁ עֲוֹנוֹת – כובש את עוונות האדם ומחכה לו שישוב בתשובה, ואינו מענישו מיד. • סוֹמֵךְ נוֹפְלִים – תומך וסועד את הזקוקים לעזרתו. עפ"י תהילים קמה, יד: סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים. • עוֹנֶה עֲשׁוּקִים – שומע את זעקת הגזולים ואלה שנעשה להם עוול, עפ"י תהילים קג, ו: עֹשֵׂה צְדָקוֹת ה' וּמִשְׁפָּטִים לְכָל עֲשׁוּקִים. • פּוֹדֶה וּמַצִּיל – פודה את עם ישראל מצרותיו. כמו שמופיע למשל בירמיהו לא, י : כִּי פָדָה ה' אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. • צוֹעֶה בְּרָב כֹּחַ – מזיז ומטלטל ברב כוחו. עפ"י פירוש רש"י לישעיהו סג, א: מִי זֶה בָּא מֵאֱדוֹם... זֶה הָדוּר בִּלְבוּשׁוֹ צֹעֶה בְּרֹב כֹּחוֹ... • קָרוֹב לְקוֹרְאָיו – האל קרוב למי שקורא אליו באמת עפ"י תהילים קמה, יח: קָרוֹב ה' לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת.
|