مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
זכור ה' מה היה לנו זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ אוֹי הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים אוֹי בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב אוֹי וְאִמּוֹתֵינוּ מְקוֹנְנוֹת בְּחֹדֶשׁ אָב אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ אוֹי כִּי נִסּוּךְ הַמַּיִם בָּזִינוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ אוֹי כִּי שִׂנְאַת חִנָּם רָדָפְנוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד אוֹי וְאַשּׁוּר צָדָנוּ כְּצַיָּד אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם אוֹי וַאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים אֶת עֲוֹנָם אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ אוֹי כִּי שִׁלּוּחַ עֲבָדִים בִּטַּלְנוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ אוֹי כִּי קָפַצְנוּ מֵעָנִי יָדֵנוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ אוֹי כִּי כְבוֹדָם בְּקָלוֹן הֵמִירוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ אוֹי כִּי אֵשֶׁת אִישׁ טִמְּאוּ וְזִנּוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ אוֹי כִּי גְזֵלַת עָנִי חָמְסוּ וְגָזְלוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ אוֹי כִּי בְּבֵית זוֹנָה נִמְצָאוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ אוֹי כִּי מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה עִוְּתוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ אוֹי כִּי נִבְטְלוּ עוֹלֵי רְגָלֵינוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ אוֹי כִּי נִשְׂרַף בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ אוֹי כִּי נֻטַּל כְּבוֹד מַאֲוַיֵּנוּ אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם אוֹי כִּי נִתַּן עָלָיו שִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם |
|
קינה זו פותחת את הקינות של ליל תשעה באב בקהילות אשכנז ומזרח אירופה. מנהג עתיק הוא לחזור שוב על הפרק האחרון במגילת איכה (פרק ה) ובין פסוק ופסוק לומר 'אוי' ו'אוי מה היה לנו'. הקינה הזו היא שילוב של הפרק האחרון במגילת איכה עם המנהג הזה. המשורר האנונימי פותח את הקינה בפסוקים הראשונים של פרק ה באיכה וחותם בפסוקים האחרונים של הפרק. מרכזה של הקינה הוא החלק הראשון של כל פסוק ופסוק מפרק זה - כל שורה בקינה פותחת בחלק הראשון של פסוקי פרק ה באיכה כסדרם ואז נאמרת אנחת אוֹי. חלקה השני של השורה הוא מלות המשורר עצמו, הפותח כל שורה במלת כִּי - כהסבר על מה ולמה הסבל והחורבן - וחותם באנחת אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ. לכל פסוק הלקוח מהמגילה והמתאר את החורבן נותן המשורר הסבר כיצד חטאיהם של ישראל המיטו על ראשם את הפורענות והחורבן. כך מהווה הקינה הזו גשר בין הקינה המקראית - הן בכך שהיא מצויה בין מגילת איכה (מאחוריה) ובין שאר הקינות לתשעה באב (לפניה) והן בכך שהיא משלבת בתוכה את פסוקי הפרק האחרון מצד אחד ואת קינת המשורר מצד שני, יחד עם אנחות השבר והצער שנהוג היה לאומרן בין פסוק לפסוק בקריאת הפרק האחרון של מגילת איכה. |
| • חֶרְפָּתֵנוּ – בושתנו ושפלותנו. • זְכֹר ה' מֶה הָיָה לָנוּ הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ – זהו הפסוק הראשון של פרק ה באיכה, מגילת החורבן. • נַחֲלָתֵנוּ נֶהֶפְכָה לְזָרִים בָּתֵּינוּ לְנָכְרִים – איכה ה, ב. קרקעותינו ובתינו שייכים עכשיו לעמים זרים. • יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב – איכה ה, ג. רבים נהרגו במלחמה. • מְקוֹנְנוֹת בְּחֹדֶשׁ אָב – בוכות בחודש החורבן. • מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ – איכה ה, ד. כיוון שהארץ ניתנה בידי זרים, נאלצנו לקנות את מימיה בכסף. • כִּי נִסּוּךְ הַמַּיִם בָּזִינוּ – כי זלזלנו במצוות ניסוך המים על גבי המזבח בחג הסוכות ולא קיימנו אותה. • עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ – איכה ה, ה. רדפו אחרינו בעוד העול על צוארנו. • כִּי שִׂנְאַת חִנָּם רָדָפְנוּ – לפי התלמוד הבבלי (יומא ט, ע"ב) בית שני חרב בגלל שנאת חינם, והיא שקולה כנגד שלוש העבירות החמורות שבעטיין חרב הבית הראשון – עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. • מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד – איכה ה, ו. הושטנו יד לבקש סיוע ממצרים, למרות תוכחות הנביאים שהזהירו על כך, כך למשל ירמיהו (ב, לז): מִמִּצְרַיִם תֵּבֹשִׁי כַּאֲשֶׁר בֹּשְׁתְּ מֵאַשּׁוּר. • וְאַשּׁוּר צָדָנוּ כְּצַיָּד – ואשור, שאף אליו פנינו לתמיכה, צד אותנו כמו צייד. • אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ סוֹבְלִים אֶת עֲוֹנָם – איכה ה, ז אֲבֹתֵינוּ חָטְאוּ וְאֵינָם וַאֲנַחְנוּ עֲוֹנֹתֵיהֶם סָבָלְנוּ. האבות שחטאו כבר אינם, ואנחנו סובלים מעוונם עד עתה, שהמקדש עדיין חרב. • עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ – איכה ה, ח. עמים נחותים שלטו בנו. • כִּי שִׁלּוּחַ עֲבָדִים בִּטַּלְנוּ – כי לא קיימנו את המצוות הקשורות לשילוח העבד בשנה השביעית וביובל. כדברי ירמיהו הנביא (לד, יז): לָכֵן כֹּה אָמַר ה' אַתֶּם לֹא שְׁמַעְתֶּם אֵלַי לִקְרֹא דְרוֹר אִישׁ לְאָחִיו וְאִישׁ לְרֵעֵהוּ הִנְנִי קֹרֵא לָכֶם דְּרוֹר נְאֻם ה' אֶל הַחֶרֶב אֶל הַדֶּבֶר וְאֶל הָרָעָב וְנָתַתִּי אֶתְכֶם לְזַעֲוָה לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ. • בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ – איכה ה, ט. אנחנו מתפרנסים תוך סיכון חיינו. • כִּי קָפַצְנוּ מֵעָנִי יָדֵנוּ – כי סגרנו את ידינו ולא היינו נדיבים כלפי העניים, לא קיימנו את הציווי לעזור לדל ולעני, כאמור בדברים טו, ז: כִּי יִהְיֶה בְךָ אֶבְיוֹן מֵאַחַד אַחֶיךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ בְּאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ לֹא תְאַמֵּץ אֶת לְבָבְךָ וְלֹא תִקְפֹּץ אֶת יָדְךָ מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן. • עוֹרֵנוּ כְּתַנּוּר נִכְמָרוּ – איכה ה, י. עורנו התיבש והשחיר מחום. • כִּי כְבוֹדָם בְּקָלוֹן הֵמִירוּ – כי החליפו את התורה במעשים מבישים, לפי הושע ד, ז: כְּרֻבָּם כֵּן חָטְאוּ לִי כְּבוֹדָם בְּקָלוֹן אָמִיר. • נָשִׁים בְּצִיּוֹן עִנּוּ – איכה ה, יא. • שָׂרִים בְּיָדָם נִתְלוּ – איכה ה, יב. שרי ישראל נתלו על ידי האויבים. וגם: שרי ישראל נתלו כדרך הנצלבים, בידיהם שלהם. • חָמְסוּ – גזלו, עשקו. • בַּחוּרִים טְחוֹן נָשָׂאוּ – איכה ה, יג. הבחורים הצעירים היו צריכים לשאת אבני ריחיים כבדות. • כִּי בְּבֵית זוֹנָה נִמְצָאוּ – כפי שנאמר בירמיהו ה, ז ...וַיִּנְאָפוּ וּבֵית זוֹנָה יִתְגֹּדָדוּ. • זְקֵנִים מִשַּׁעַר שָׁבָתוּ – איכה ה, יד. הזקנים הפסיקו לדון בענייני הציבור בשער העיר. • עִוְּתוּ – סילפו. • שָׁבַת מְשׂוֹשׂ לִבֵּנוּ – איכה ה, טו. פסקה שמחתנו. ואבן עזרא מפרש, וכך מתאים להקשר של הקינה, פסקה מלאכת הקרבנות במקדש. • כִּי נִבְטְלוּ עוֹלֵי רְגָלֵינוּ – כי לא עלינו לבית המקדש בשלושת הרגלים ועתה כבר איננו יכולים לעלות בשל חורבן המקדש. • נָפְלָה עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ – איכה ה, טז. חרב המקדש, שהוא ככתר האומה. • עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ – איכה ה, יז. ועל כך כאב וחלה לבנו. • כִּי נֻטַּל כְּבוֹד מַאֲוַיֵּנוּ – נלקח הכבוד מהמקום אליו אנו מתאוים וכוספים, המקדש. • עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם – איכה ה, יח. הר הבית שחרב. • כִּי נִתַּן עָלָיו שִׁקּוּץ מְשׁוֹמֵם – כי הועמד צלם בהיכל, לפי משנה תענית ד, ו. • אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב... – מכאן עד הסוף מצטט המשורר את הפסוקים האחרונים של איכה כצורתם. • אַתָּה ה' לְעוֹלָם תֵּשֵׁב כִּסְאֲךָ לְדוֹר וָדוֹר – למרות חורבן המקדש, מלכות ה' לא פסקה. • לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ – שאלה תלונה שמשמעה תחינה: אנא אל תשכחנו לנצח. • תַּעַזְבֵנוּ לְאֹרֶךְ יָמִים – אנא אל תעזבנו לתקופה ארוכה. • הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה – עזור לנו לשוב אליך. • כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ – שהרי גם אם מאסת בנו. • קָצַפְתָּ עָלֵינוּ עַד מְאֹד – הרי כבר כעסת עלינו מאוד. • הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם – כדי לסיים בטוב חוזרים שוב על הפסוק הקודם. |
| عنوان |
זכור ה' מה היה לנו |
|---|---|
| دورة العام |
תשעה באב |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
