audio items
snunit

למולדת שובי רוני

لتكبير النص لتصغير النص
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
עמוד שיר openModalIcon
prayersAlbomImg
  • 1.
    ספרדים צפון אפריקה - מרוקו אמיל זריהן
  • 2.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס אורית עטר
  • 3.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס דיקלה
  • 4.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס ליאור אלמליח
  • 5.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס משה לוק
  • 6.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס נעם שיח - הר חומה נעם שיח - הר חומה
  • 7.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס ערן צור
  • 8.
    ספרדים צפון אפריקה - תוניס פבריס סעדון
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
playerSongImg
عنوان למולדת שובי רוני
دورة العام יום הזיכרון ויום העצמאות;יום ירושלים;לכל עת
لغة עברית

תנאי השימוש:

تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.

على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.

يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.

إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]

MARC RECORDS
تفسير التهاليل الدينية اليهودية
  • • לַמּוֹלֶדֶת שׁוּבִי רָנִּי - המשורר פונה אל כנסת ישראל, הבת היפהפיה, במלים המושמות בפי האל, וקורא לה לשוב לציון. המשורר נשען על נבואתו של זכריה (ב, יד): רָנִּי וְשִׂמְחִי בַּת צִיּוֹן כִּי הִנְנִי בָא וְשָׁכַנְתִּי בְתוֹכֵךְ נְאֻם ה'.
    • מִשְׁכָּנִי בָּנוּי עַל הַר הַמּוֹרִיָּה - בית המקדש, אשר עפ"י המסורת בנוי על הר המוריה, מקום עקדתו של יצחק אבינו.
    • אוֹרִי נָאוָה כִּי בָא אוֹרֵךְ - האל קורא לנאוה, כנסת ישראל, להתעורר, שכן הנה יום גאולתה מגיע. עפ"י ישעיהו ס, א: קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵך וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. הכינוי נאוה לכנסת ישראל, הרעיה, לקוח משיר השירים (ראו שם א, ה; ו, ד).
    • שִׁפְלוּתֵךְ - בגלות.
    • וּבְנֵה אוּלַמָּךְ וּדְבִירָךְ - אולם ודביר הם כינויים לבית המקדש.
    • שָׂמָּה עַל אֶרֶץ צְבִיָּה - ארץ ישראל מכונה גם ארץ הצבי,כפי שמופיע למשל בדניאל יא, טז: וְיַעֲמֹד בְּאֶרֶץ הַצְּבִי וְכָלָה בְיָדוֹ. צבי מלשון חפץ בארמית, ארץ שהכל חפצים בה. כאן בוחר המשורר להטות את הביטוי ללשון נקבה, שכן מדובר בכנסת ישראל, המשולה גם לצביה, כמופיע בשיר השירים.
    • שׁוּבִי אֶל מִשְׁכְּנוֹתַיִךְ - שובי אל מקום משכנך, ארץ ישראל, עפ"י הפשט, ובעקבות רש"י לפסוק בשיר השירים (א, ח) המדבר על משכנות הרועים, הקריאה היא גם לשוב אל דרך אבותייך.
    • שׁוּבִי אַתְ וַאֲנִי אָשׁוּבָה - הדוד קורא לרעיה לשוב אליו ואז אף הוא ישוב אליה. המשורר נשען על נבואתו של מלאכי (ג, ז): לְמִימֵי אֲבֹתֵיכֶם סַרְתֶּם מֵחֻקַּי וְלֹא שְׁמַרְתֶּם שׁוּבוּ אֵלַי וְאָשׁוּבָה אֲלֵיכֶם אָמַר ה' צְבָאוֹת וַאֲמַרְתֶּם בַּמֶּה נָשׁוּב. כהד לכך עונה לו הרעיה בסוף מגילת איכה (ה, כא): הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם.
    • וְאֶגְאַל אֶת שְׁבִיּוֹתַיִךְ - את השבויים בגלות.
    • וְיִהְיוּ לְאַלְפֵי רְבָבָה - האל מברך את הגולים, שירבו ויעצמו, עפ"י הלשון של ברכת נחור ולבן לרבקה בצאתה מחרן לארץ כנען להינשא ליצחק: וַיְבָרְכוּ אֶת רִבְקָה וַיֹּאמְרוּ לָהּ אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה... (בראשית כד, ס).
    • וּתְהִי לְגֶפֶן פֹּרִיָּה - אדמות ארץ ישראל יפרחו וירבו כגפן פוריה. הביטוי לקוח מתהילים קכח, ג: אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ. גפן היא גם כינוי לכנסת ישראל, שנמשלה לגפן עפ"י האמור במסכת חולין צב, ע"א: רבי ירמיה בר אבא אמר, גפן אלו ישראל. וכן הוא אומר (תהילים פ): גפן ממצרים תסיע, שלשה שריגים אלו שלשה רגלים שישראל עולין בהן בכל שנה ושנה .והיא כפורחת עלתה נצה - הגיע זמנן של ישראל.
    • פִּרְחִי כְּצִיץ כַּשּׁוֹשַׁנָּה - בבוא הגאולה, תפרחי כשושנה. גם שושנה היא אחד מהכינויים בהם נתכנתה כנסת ישראל, כמופיע בשיר השירים (ב, ב): כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. המילה ציץ מקשרת אותנו אל הפסוק המתאר את מטהו של אהרון שאף הוא פרח באורח פלא, ממש כשם שתפרח כנסת ישראל בגאולה העתידה באורח ניסי ופלאי. כך כתוב בבמדבר יז, כג: וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹא מֹשֶׁה אֶל אֹהֶל הָעֵדוּת וְהִנֵּה פָּרַח מַטֵּה אַהֲרֹן לְבֵית לֵוִי וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים.
    • וּדְגִי - מלשון דגה. האל מברך את הרעיה שתפרה ותרבה כדגים, הידועים בפוריותם.
    • וּרְבִי - התרבי.
    • וְאֶשְׁלַח יִנּוֹן וְאֵלִיָּה - ינון הוא כינוי למלך המשיח (עפ"י סנהדרין צח, ע"ב). אליה הוא אליהו הנביא העתיד לבוא ולבשר את הגאולה, לפני בוא יום ה'. כך בנבואתו של מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא.



أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟