مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אנכי שמי ה' / סימן אני דוד דיין חזק אָנֹכִי שְׁמִי יְיָ אֲשֶׁר נִגְלֵיתִי בְסִינַי צִוִּיתִי לְעַם הֲמוֹנַי לֹא יִהְיֶה לְךָ עַל פָּנָי נוֹקֵם עָוֹן אָב עַל בָּנִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים לְעוֹבְדֵי פֶסֶל וְשׁוֹנִים זוּלַת אֱלֹהִים יְיָ יְשַׁלֵּם לָהֶם פָּעֳלָם שַׁדַּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם גָפְרִית אֵשׁ אַמְטִיר בִּגְבוּלָם כָּל נוֹשֵׂא שָׁוְא שֵׁם יְיָ דּוֹרְשֵׁי הָאֵל עַם קְדוֹשׁוֹ זִכְרוּ שַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ וּמְשַׁמְּרוֹ בְּכָל נַפְשׁוֹ יֵרָצֶה לִפְנֵי יְיָ וְאֶת אָב וָאֵם תְּכַבֵּד וְאַל תְּהִי כְּשֶׂה אוֹבֵד לֹא תִרְצַח וְלֹא תְאַבֵּד כָּל נֶפֶשׁ בָּרָא יְיָ דַּרְכֵיכֶם אַתֶּם הֵיטִיבוּ לֹא תִנְאֲפוּ לֹא תִגְנֹבוּ וּלְעוֹלְמֵי עַד לֹא תָשׁוּבוּ מֵאַחֲרֵי אֵל יְיָ דְּרָכַי שְׁמֹר וֶחְיֶה וְעֵד שֶׁקֶר לֹא תִהְיֶה וְלֹא תַחְמֹד כְּכָל גוֹיֵי כִּי הֵם לֹא בָחַר יְיָ יוֹם שַׁבָּת בּוֹ תָנוּחַ עוֹלַת תָּמִיד לִזְבֹּחַ וּבוֹ תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחוֹחַ קָרְבָּן הוּא לַיְיָ יַיִן מָתוֹק בּוֹ תְקַדֵּשׁ בְּיוֹם שַׁבָּת מִקְרָא קֹדֶשׁ וְדִבְרֵי תוֹרָה תְחַדֵּשׁ לְרָצוֹן לִפְנֵי יְיָ חָזָק לְשִׁמְךָ מְיַחֲלִים חֲצוֹת (בְּעוֹד) לַיְלָה מְהַלְּלִים תּוֹךְ נְוֵה קֹדֶשׁ הִלּוּלִים יְבָרְכוּ שֵׁם יְיָ |
|
שיר משירת הבקשות של יהודי חאלב, שעניינו עשרת הדברות. בשבת יתרו, השבת בה קוראים בתורה את עשרת הדברות, שמור לשיר זה מקום של כבוד והוא מושר במלואו. נראה שמתאים לשיר את הפיוט הזה גם בחג השבועות, חג מתן תורה. הפייטן פותח את פיוטו במלה הפותחת את עשרת הדברות - "אנכי" ומונה את הדברות כסדרן בגוף ראשון, כביכול בשם ה'. בחלקו האחרון של הפיוט חוזר הוא אל השבת, עניינו של הדיבר הרביעי, שהוא גם הזמן הממשי בו מושר הפיוט, ואף חותם באזכור של אלו הקמים להלל את האל בלילות השבת, כמנהג הבקשות. |
| • אָנֹכִי שְׁמִי יְיָ אֲשֶׁר נִגְלֵיתִי בְסִינַי - הקב"ה הוא כביכול הדובר בשיר ומציג את עצמו תוך שהוא נוקט במלה הפותחת את הדיבר הראשון בעשר הדיברות: אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים (שמות כ, ב). • לְעַם הֲמוֹנַי - לעמי הגדול, עם ישראל. • לֹא יִהְיֶה לְךָ עַל פָּנָי - הדיבר השני המופיע בשמות כ, ב-ג: לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה... • נוֹקֵם עָוֹן אָב עַל בָּנִים לְאֹרֶךְ יָמִים וְשָׁנִים - ה' מעניש את מי שעובד לאלוהים אחרים ואת זרעו אחריו, כפי שנאמר שם, ה: לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם כִּי אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֹן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשׂנְאָי. • וְשׁוֹנִים זוּלַת אֱלֹהִים יְיָ - ואלוהים אחרים, מלבד ה'. • יְשַׁלֵּם לָהֶם פָּעֳלָם - ה' גומל לחוטאים ולצדיקים כפי שמגיע להם, שכן הוא אל צדק. בסוף הדיבר השני נאמר גם (שם, ו) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֹתָי. • שַׁדַּי צַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם - שַׁדַּי הוא כינוי לקב"ה. שיבוץ הוא ממשלי י, כה: כַּעֲבוֹר סוּפָה וְאֵין רָשָׁע וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם. כאן מוסב הפסוק לאלוהים. • גָפְרִית אֵשׁ אַמְטִיר בִּגְבוּלָם - כפי שעשיתי לאנשי סדום אעניש בחומרה את - • כָּל נוֹשֵׂא שָׁוְא שֵׁם יְיָ - זהו הדיבר השלישי, האומר (שם, ז) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם ה' אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה ה' אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא. • דּוֹרְשֵׁי הָאֵל - מבקשי ה', לפי תהלים לד, יא: כְּפִירִים רָשׁוּ וְרָעֵבוּ וְדֹרְשֵׁי ה' לֹא יַחְסְרוּ כָל טוֹב. • זִכְרוּ שַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ - לפי לשון הדיבר הרביעי בשמות כ, ח: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. • וּמְשַׁמְּרוֹ - לפי לשון הדיבר הרביעי בדברים ה, יב: שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ... • וּמְשַׁמְּרוֹ בְּכָל נַפְשׁוֹ יֵרָצֶה לִפְנֵי יְיָ - שומר השבת המתמסר לשמירתה יהיה רצוי לפני ה'. • וְאֶת אָב וָאֵם תְּכַבֵּד - כאמור בדיבר החמישי בשמות כ, יב כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ. • וְאַל תְּהִי כְּשֶׂה אוֹבֵד - מי שאינו מכבד את הוריו, מקורו, שורשיו - חייו נטולי הקשר ואבודים, כשה תועה. הלשון עפ"י תהלים קיט, קעו: תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּךָ כִּי מִצְוֹתֶיךָ לֹא שָׁכָחְתִּי. • לֹא תִרְצַח - זו לשון הדיבר הששי (שם, יב). • וְלֹא תְאַבֵּד כָּל נֶפֶשׁ בָּרָא יְיָ - ובכך לא תאבד את הנפשות שה' ברא. • לֹא תִנְאֲפוּ - הדיבר השביעי: לֹא תִנְאָף (שם, יב). • לֹא תִגְנֹבוּ - הדיבר השמיני: לֹא תִגְנֹב (שם, יב). • לֹא תָשׁוּבוּ מֵאַחֲרֵי אֵל יְיָ - אל תפנו עורף לה'. • וְעֵד שֶׁקֶר לֹא תִהְיֶה - הדיבר התשיעי: לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר (שם, יב). • וְלֹא תַחְמֹד - זהו הדיבר האחרון שם, טו לֹא תַחְמֹד בֵּית רֵעֶךָ לֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ. • כְּכָל גוֹיֵי כִּי הֵם לֹא בָחַר יְיָ - אל תהיו ככל העמים האחרים, כפי שנאמר למשל בויקרא כ, כג-כד: וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם. אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים. • יוֹם שַׁבָּת בּוֹ תָנוּחַ - כפי שנאמר בדברים ה, יד: וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְשׁוֹרְךָ וַחֲמֹרְךָ וְכָל בְּהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יָנוּחַ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ כָּמוֹךָ. • עוֹלַת תָּמִיד לִזְבֹּחַ - מעבר לקרבן העולה המוקרב בכל יום מוקרבת עולת תמיד מיוחדת בשבת, כפי שנאמר בבמדבר כח, ט-י: וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת שְׁנֵי כְבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה תְּמִימִם וּשְׁנֵי עֶשְׂרֹנִים סֹלֶת מִנְחָה בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן וְנִסְכּוֹ. עֹלַת שַׁבַּת בְּשַׁבַּתּוֹ עַל עֹלַת הַתָּמִיד וְנִסְכָּהּ. • וּבוֹ תַּקְרִיב רֵיחַ נִיחוֹחַ - קרבנך יעלה לרצון, לנחת רוח לפני ה' (ראו רש"י לבמדבר כח, ח). • בְּיוֹם שַׁבָּת מִקְרָא קֹדֶשׁ - ביום השבת שמציינים כיום קדוש, כפי שנאמר בויקרא כג, ג: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַה' בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם. • דִבְרֵי תוֹרָה תְחַדֵּשׁ - שבת הוא הזמן הראוי לעסוק בתורה, כפי שאמרו חז"ל שמשה תיקן לישראל לקרוא בתורה בשבתות ובימים טובים (ראו ירושלמי מגילה כט ע"א ומסכת סופרים י, א). • לְרָצוֹן לִפְנֵי יְיָ - ה' ירצה בחידושי התורה שתחדש בשבת. • חָזָק- כינוי לה'. • לְשִׁמְךָ מְיַחֲלִים - מצפים ונכספים לך. • חֲצוֹת (בְּעוֹד) לַיְלָה מְהַלְּלִים - בשעת חצות הלילה שרים ומשבחים אותך בשירת הבקשות. לשון דומה מופיעה בפיוט מן המאה ה-11 "בזוכרי על משכבי": חֲצוֹת לַיְלָה לְךָ קָמוּ עֲבָדֶיךָ בְּמַהֲלָלָם. • תּוֹךְ נְוֵה קֹדֶשׁ הִלּוּלִים יְבָרְכוּ שֵׁם יְיָ - המשורר מתפלל, שאלו השרים עתה את שירי הבקשות, יזכו בעתיד לברך את שם ה' ולהללו בבית מקדשו. |
| عنوان |
אנכי שמי ה' |
|---|---|
| دورة العام |
שבועות;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
