مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יחיד בארבע / סימן יהודה יָחִיד בְּאַרְבַּע נָשׂוּי עַל אַרְבַּע סָבִיב בְּאַרְבַּע דִּגְלֵי חֲיָלוֹ הֵן פִּנּוֹת אַרְבַּע בָּם הוֹצִיא נִטְבָּע וּתְקוּפוֹת אַרְבַּע מָשׁ עֵת חָרָה לוֹ וּבְזָכְרוֹ רֹבַע אוֹתִיּוֹת אַרְבַּע אָז פַּרְעֹה נִטְבַּע הוּא וְכָל חֵילוֹ דְּגָלִים אַרְבַּע הֶעֱמִיד נִקְבַּע וּבְכוֹסוֹת אַרְבַּע צִוָּה לְהַלְּלוֹ הַלְּלוּ שֵׁם יָהּ נִקְרָאִים בְּיָהּ וּבְתוֹךְ עֲדַת יָהּ שְׁמוֹ גַּדְּלוּ |
|
פיוט משירת הבקשות של יהודי מרוקו לשבת "בשלח", שבה קוראים בתורה על יציאת מצרים וקריעת ים סוף. ואכן, כפי שהולם פיוט לשבת בשלח – בבית המרכזי בפיוט מתוארת קריעת ים סוף וטביעת המצרים בו. זהו פיוט של שבח לאל, שהמוטיב המרכזי בו הוא המספר ארבע. אופיו של הפיוט חידתי, אך פענוחו מראה שהפיוט 'מקיף' את האל היחיד, שבו נפתח הפיוט, ברביעיות שונות, המציינות את הריבוי וההתפשטות של הבורא האחד – ארבע חיות הקודש, ארבע רוחות העולם, ארבעת דגלי המחנות שהקיפו את המשכן במדבר, ארבע אותיות שמו של האל ושמו של יעקב. חלקו האחרון של הפיוט מתייחס להלל והודאה לאל על גאולת מצרים - הלל המתבטא הן במלים ובשירה, הן בשתיית ארבע הכוסות בליל הסדר. |
| • יָחִיד בְּאַרְבַּע – הקדוש ברוך הוא יחיד, והוא מושל בארבע רוחות העולם, וזו הכוונה שיש המייחדים אותה בשעה שהוגים את האות ד' המסיימת את המלה 'אחד' בקריאת שמע. • נָשׂוּי עַל אַרְבַּע – הקדוש ברוך הוא נישא מעל ארבע חיות הקודש, המתוארות בחזון המרכבה של יחזקאל (א, ד-כח, וראו גם יחזקאל י). גם ארון העדות ובו לוחות הברית היה נשוי בארבע, ארבע טבעות שבהם השחילו את הבדים – כפי שנאמר בשמות כה, י-טו ושם לז, א-ה. • סָבִיב בְּאַרְבַּע דִּגְלֵי חֲיָלוֹ – במדבר סיני חנו ישראל בארבע הרוחות סביב ארון העדות, שבין הכרובים שביניהם שרתה השכינה. וכך נאמר בבמדבר ב, ב אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת לְבֵית אֲבֹתָם יַחֲנוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ. ובהמשך הפרק מתואר כיצד כל דגל מחנה, שכלל שלושה שבטים, חנה בצד אחר מארבעת צדי המשכן. • הֵן פִּנּוֹת אַרְבַּע בָּם הוֹצִיא נִטְבָּע – אפשרות אחת: ארבע לשונות גאולה בהן הוציא הקב"ה את עם ישראל, הטבוע בחותמו (ואלי גם הטבוע ושקוע בטיט, בצרות) ממצרים. אפשרות שניה: ארבע היסודות - אש, רוח, מים ועפר, בהם ברא הקב"ה כל נברא. • וּתְקוּפוֹת אַרְבַּע מָשׁ עֵת חָרָה לוֹ – אפשרות אחת: לאחר המבול הקב"ה קבע את סדרי עונות השנה, וכך נאמר בבראשית ח, כב עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ. לפי ביאורו של האבן עזרא לפסוק זה מדובר בחלוקת השנה לארבע עונות, שהם קור, חום קיץ וחורף, ואילו העונות החקלאיות זרע וקציר הן חלוקה רחבה יותר, לשתים, של העונות כולן. אפשרות שניה: הקב"ה גזר על עמו להשתעבד בארבע תקופות ועידנים שונים לארבע מלכויות, כפי שחזה דניאל וכפי שמתואר בפרק ז בספרו. • עֵת חָרָה לוֹ – כאשר כעס (בזמן המבול, או על פרעה). • וּבְזָכְרוֹ רֹבַע – כשהקדוש ברוך הוא זכר את זרע ישראל. לפי ברכת בלעם שבירך את ישראל בבמדבר כג, י מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל... • אוֹתִיּוֹת אַרְבַּע – מן ההקשר נראה שכאן, באופן יוצא דופן הכוונה ליעקב (ולא לשם ה'). זאת על סמך מדרש ילמדנו תולדות נח: "....אבל יעקב - הקדוש ברוך הוא קרא לו שם, שנאמר 'ויקרא שמו יעקב' - ארבע אותיות בו כנגד ארבע עטרות שבניו מעטרים להקדוש ברוך הוא: י' כנגד עשרת הדברות, ע' כנגד שבעים זקנים, ק' כנגד מאה אמה שבהיכל שבנו לבוראן... ב' כנגד שני לוחות." • פַּרְעֹה נִטְבַּע הוּא וְכָל חֵילוֹ – כפי שנאמר בשירת הים בשמות טו, ד: מַרְכְּבֹת פַּרְעֹה וְחֵילוֹ יָרָה בַיָּם וּמִבְחַר שָׁלִשָׁיו טֻבְּעוּ בְיַם סוּף. • דְּגָלִים אַרְבַּע הֶעֱמִיד נִקְבַּע - הקב"ה העמיד את מחנה ישראל לפי ארבעה דגלים במדבר. ואת שמו הוא קבע בשמנו, כפי שאומר מדרש במדבר רבה ב, ב: "'נרננה בישועתך ובשם אלהינו נדגול' וגו', אמרו ישראל להקב"ה: הרי אנו מרננים בישועתך מה שעשית לנו בשמך 'נרננה בישועתך' - (שמות יד) 'ויושע ה' ביום ההוא את ישראל' – 'וישע' כתיב, כביכול ישראל נגאלים וכאלו הוא נגאל. 'ובשם אלהינו נדגול' - שקבע הקב"ה שמו בשמנו ועשה אותנו דגלים שנאמר (במדבר ב) 'איש על דגלו'. • וּבְכוֹסוֹת אַרְבַּע צִוָּה לְהַלְּלוֹ – ה' ציווה להלל אותו בליל הסדר תוך שתיית ארבע כוסות. • הַלְּלוּ שֵׁם יָהּ – לפי הפסוק הפותח את מה שמכונה בתלמוד הבבלי ברכות נו, ע"א הלל המצרי (הללא מצראה), מתהלים קיג, א הַלְלוּיָהּ הַלְלוּ עַבְדֵי ה' הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה'. • נִקְרָאִים בְּיָהּ – בני ישראל נקראים בשם ה', לפי דברים כח, י וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם ה' נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ. • וּבְתוֹךְ עֲדַת יָהּ – ובתוך עם ה', עם ישראל. • שְׁמוֹ גַּדְּלוּ – הודיעו ושבחו את שמו, לפי תהלים לד, ד גַּדְּלוּ לַה' אִתִּי וּנְרוֹמְמָה שְׁמוֹ יַחְדָּו. |
| عنوان |
יחיד בארבע |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;פסח;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
