• צוּר – סלע, דימוי לאל. • יְרוֹמֵם... דֶּגֶל עַמּוֹ וְקֶרֶן יִשְׂרָאֵל יָרִים – האל יעלה וירומם את מעמדם של ישראל. הלשון לפי תהלים קמח, יד: וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.... • יָכִין מְקוֹם קָרְבְּנוֹתָיו – יכונן וייסד את מקום המקדש. ייתכן שבהקשר של הברית רומזת שורה זו גם לברית המילה כמעשה דמוי קרבן, לפי הזוהר לפרשת לך לך. • יִשְׁעֶה שִׂיחָם בִּמְקוֹם פָּרִים – ה' יפנה להקשיב לתפילת עמו במקום הקרבת הקרבנות, לפי הכתוב בהושע יד, ג: קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה'... וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. • יִשְׂמַח הַיּוֹלֵד בַּיֻּלָּד – ישמח האב בבן הנולד לו. • הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים – פסוק הוא מברכת יעקב לנכדיו מנשה ואפרים (בראשית מח, טז): הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי אַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. • וְיוֹלֵד חָכָם יִשְׂמַח בּוֹ – האב המוליד בן חכם ישמח בו, לפי דברי שלמה במשלי י, א: ...בֵּן חָכָם יְשַׂמַּח אָב וּבֵן כְּסִיל תּוּגַת אִמּוֹ. • יָגִיל גִּילָה אַחַר גִּילָה – ישמח עוד ועוד. • נִלְבָּב – בעל לב, אדם רגיש. • כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה – לפי הפסוק בישעיהו סב, ה: כִּי יִבְעַל בָּחוּר בְּתוּלָה יִבְעָלוּךְ בָּנָיִךְ. • אֵין חֵקֶר... לְגָדְלָהּ נִתָּנָה לְאָבוֹת הוֹרִים – מצוות ברית המילה, עליה מצוּוים ההורים, גדולה וחשובה לאין ערוך. • סוֹפֵר מוֹנֶה לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם בְּשֵׁמוֹת יִקְרָא– האל, שהוא היחיד היכול לספור את הכוכבים ולקרוא בשמותיהם, לפי תהלים קמז, ד: מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא. ייתכן ששבח זה של נזכר בהקשר של ברית המילה, משום שבמעמד זה נהוג שהאדם, שנברא בצלם, נותן שם לבנו. • טוֹב מִבְּטוֹחַ בִּנְדִיבִים – טוב לבטוח באל יותר מאשר לבטוח באנשים נדיבים, לפי תהלים קיח, ט: טוֹב לַחֲסוֹת בַּה' מִבְּטֹחַ בִּנְדִיבִים. • מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה – על ה' ניתן להישען בתקופות של מצוקה, לפי תהלים ט, י: וִיהִי ה' מִשְׂגָּב לַדָּךְ מִשְׂגָּב לְעִתּוֹת בַּצָּרָה. • יִשְׁעֶה שִׁירִי כַּחֲלָבִים עַל גַּב מִזְבֵּח וּקְטוֹרָה – יקשיב ויפנה אל שירי כפי שקיבל את חלבי הקרבנות והקטורת בבית המקדש. • וּלְיִשְׂרָאֵל שֶׂה פְזוּרָה – ישראל המפוזרים בגלות, לפי ירמיהו נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיֹות הִדִּיחוּ... • פָּקַדְתָּ – זכרת. • וְגַם רָאִיתָ אֶת עָנְיָם – ראית את סבלם, לפי דברי אלוהים למשה בסנה בשמות ג, ז: רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו. • הִצַּלְתָּם בְּכֹחַ וָאֵל – הצלת את עם ישראל בכוח וגבורה. • טִבַּעְתָּ שׂוֹנְאֵיהֶם בַּיָּם – טיבעת את המצרים בים סוף. • כֵּן עַתָּה לִפְדּוֹתָם תּוֹאֵל – כמו במצרים, כך גם עכשיו תסכים להושיע את ישראל. • יִשְׂאוּ לָךְ נְהָרוֹת דָּכְיָם – הנהרות ישירו לך, כפי שאומר משורר תהלים במזמור צג, ג: נָשְׂאוּ נְהָרוֹת ה' נָשְׂאוּ נְהָרוֹת קוֹלָם יִשְׂאוּ נְהָרוֹת דָּכְיָם. • בָּנִים כַּדָּגִים שֶׁבַּיָּם יִדְגּוּ בָאָרֶץ – הבנים ירבו כדגים בים. לפי הפסוק שהובא לעיל מברכת יעקב לנכדיו (בראשית מח, טז): הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים... וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. • דּוֹר דּוֹרִים – לנצח.
|