مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
מי על הר חורב (משה) / לא ידוע מִי עַל הַר חוֹרֵב הֶעֶמִידִי עִנְיָן קָשֵׁב עֲמוֹד עִמָדִי כְּמֹשֶׁה מִי מִדְבָּר הִנְהִיג עֶדְרִי מָן הֶאֶכִילִי נָם עֲלֵי בְּאֵרִי כְּמֹשֶׁה מִי רִצָה עֶלְיוֹן חַנּוּן וּמְרַחֵם רָחַשׁ שׁוּב עַל הָרָעָה הִנָחֵם כְּמֹשֶׁה מִי חָז חִזְיוֹן חוֹק עֵדוֹת חָזָה בַּמַּרְאֶה וְלֹא בַּחִידוֹת כְּמֹשֶׁה מִי זֹאת הַתּוֹרָה לִמֵּד וְשִׁנֵּן זָכָה וְיָבֹא בְּתוֹךְ הֶעָנָן כְּמֹשֶׁה מִי קָם אַרְבָּעִים יוֹם בַּשָּׁמַיִם בְּלֹא לֶחֶם וּבְלֹא מַיִם כְּמֹשֶׁה אֶל הָאֱלֹהִים עֲדָתִי קוּמִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרַח |
|
הפיוט שלפנינו הוא אחד משלשה לחנים רשומים בתווים ימי ביניימים בכתב ידו של עובדיה הגר - בן תקופתו של הרמב"ם (מצרים, מאה 12-13), שנתגלו בגניזה הקהירית. עובדיה הגר, שראשית חינוכו בכנסיה, היה אמון על רישום מוסיקה בתווים, ובזכות כך ניתנת לנו אפשרות נדירה להציץ אל המוסיקה היהודית במרחב של צפון אפריקה לפני כ-800 שנה. זוהי למעשה העדות העתיקה ביותר שידועה לנו של לחן לפיוט. ואכן הסגנון המוסיקלי קשה להגדרה, אי שם בין מזרח ומערב. מחברן של מלות הפיוט אינו ידוע. הפיוט הושר כפי הנראה בהקשר של ציון קבלת התורה (חג השבועות, שמחת תורה, שבת בה קוראים את עשרת הדיברות) והוא מגולל את דמותו הפלאית של משה רבנו, ובלשון הפיוט: (הפותח כל בית במלה "מי" ומסיים אותו במלה "כמשה") - מי כמשה? מי כמשה עלה להר סיני ושהה שם ארבעים יום ולילה ללא שתיה ואכילה; מי כמשה זכה לקרבת אלהים גדולה עד כדי כך שהקב"ה העיד עליו כי: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט. הפיוט אינו מושר במסגרת של מסורת חיה, וההקלטות שבאתר הן עיבודים אמנותיים שונים שהוקלטו בשנים האחרונות. |
| • עַל הַר חוֹרֵב הֶעֶמִידִי – הר חורב הוא הר סיני, לשם עלה משה לפני מתן תורה. • עִנְיָן קָשֵׁב עֲמוֹד עִמָדִי – במעמד הר סיני נתמלא עם ישראל יראה ולא היה מסוגל להקשיב לדברי האל באופן ישיר, על כן ביקש ממשה שהקב"ה ידבר עמם באמצעותו. כפי שמתואר בדברים ה, כו-כז, שם אומר הקב"ה למשה: אֱמֹר לָהֶם שׁוּבוּ לָכֶם לְאָהֳלֵיכֶם וְאַתָּה פֹּה עֲמֹד עִמָּדִי וַאֲדַבְּרָה אֵלֶיךָ אֵת כָּל הַמִּצְוָה וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תְּלַמְּדֵם. • מִי מִדְבָּר הִנְהִיג עֶדְרִי – משה הוא זה שהנהיג את עם ישראל במדבר, כרועה הנוהג את צאנו. • מָן הֶאֶכִילִי – משה הוא זה שבישר את בני ישראל על המן אותו יוכלו לאכול, כמתואר בשמות טז ב-ד: וַיִּלּוֹנוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... מִי יִתֵּן מוּתֵנוּ... בְּאָכְלֵנוּ לֶחֶם לָשֹׂבַע... וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם. • נָם עֲלֵי בְּאֵרִי – משה הוא שדיבר את שירת המים והבאר, כמתואר בבמדבר כא טז-יז: ...הִוא הַבְּאֵר אֲשֶׁר אָמַר ה' לְמֹשֶׁה אֱסֹף אֶת הָעָם וְאֶתְּנָה לָהֶם מָיִם. אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת: עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ. • רִצָה עֶלְיוֹן – משה הוא שפייס את האל לאחר חטא העגל, בבקשו שימחל לעם ישראל ולא ימחה אותו. • חַנּוּן וּמְרַחֵם – משה עורר את רחמיו של הקב"ה, בהזכירו שתיים ממידותיו – רחום וחנון. • רָחַשׁ שׁוּב עַל הָרָעָה הִנָחֵם – משה ביקש שוב ושוב מהאל שימחל על חטאי עם ישראל במדבר. כמתואר בתפילת משה לסליחה על חטא העגל: לָמָּה יֹאמְרוּ מִצְרַיִם לֵאמֹר בְּרָעָה הוֹצִיאָם לַהֲרֹג אֹתָם בֶּהָרִים וּלְכַלֹּתָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה; שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ וְהִנָּחֵם עַל הָרָעָה לְעַמֶּךָ (שמות לב, יב). • מִי חָז חִזְיוֹן חוֹק עֵדוֹת – משה הוא זה שהתנבא והעביר לישראל את חוקי האל ומצוותיו. • חָזָה בַּמַּרְאֶה וְלֹא בַּחִידוֹת – בשונה משאר הנביאים, נבואתו של משה היתה נבואה באספקלריא מאירה, שבה הנבואה באה בצורה גלויה וישירה, לעומת נבואה באספקלריא שאינה מאירה, הבאה בצורות שונות - חלום, חידה, כפי שמתואר בבמדבר יב, ו-ח: וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ נָא דְבָרָי אִם יִהְיֶה נְבִיאֲכֶם ה' בַּמַּרְאָה אֵלָיו אֶתְוַדָּע בַּחֲלוֹם אֲדַבֶּר בּוֹ: לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט. • מִי זֹאת הַתּוֹרָה לִמֵּד וְשִׁנֵּן – משה הוא זה המלמד את בני ישראל את התורה, כפי שמופיע מספר פעמים בתורה, לדוגמא בדברים ד, ה: רְאֵה לִמַּדְתִּי אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה' אֱלֹהָי. • מִי זָכָה וְיָבֹא בְּתוֹךְ הֶעָנָן – משה הוא העולה להר סיני לקבל את הלוחות לאחר מעמד הר סיני, כמתואר בשמות כד, טז-יח: ...וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִתּוֹךְ הֶעָנָן: וּמַרְאֵה כְּבוֹד ה' כְּאֵשׁ אכֶלֶת בְּרֹאשׁ הָהָר לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּבֹא משֶׁה בְּתוֹךְ הֶעָנָן וַיַּעַל אֶל הָהָר וַיְהִי משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה. • מִי קָם אַרְבָּעִים יוֹם בַּשָּׁמַיִם בְּלֹא לֶחֶם וּבְלֹא מַיִם – משה הוא השוהה בהר סיני 40 יום ללא אכילה ושתיה, כמתואר בשמות לד, כח: וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה לֶחֶם לֹא אָכַל וּמַיִם לֹא שָׁתָה. • אֶל הָאֱלֹהִים עֲדָתִי קוּמִי – המשורר פונה לישראל להתעורר ולהתקרב אל האל. • כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרַח – כי הגיע זמן גאולתך שיבוץ מנבואת הנחמה של ישעיהו (ס, א): קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד ה' עָלַיִךְ זָרָח. |
| عنوان |
מי על הר חורב (משה) |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבועות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
