مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יה אלי וגואלי / לא ידוע יָהּ אֵלִי וְגוֹאֲלִי אֶתְיַצְבָה לִקְרָאתֶךָ הָיָה וְיִהְיֶה הָיָה וְהֹׂוֶה כָּל גּוֹי אַדְמָתֶךָ וְתוֹדָה וְלָעוֹלָה וְלַמִּנְחָה וְלַחַטָּאת וְלָאָשָׁם וְלַשְּׁלָמִים וְלַמִּלוּאִים כָּל קָרְבָּנֶךָ זְכוֹר נִלְאָה אֲשֶׁר נָשְׂאָה וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶךָ סֶלָה אֲהַלְלֶךָּ בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ דַּק עַל דַּק עַד אֵין נִבְדַק וְלִתְבוּנָתוֹ אֵין חֵקֶר הָאֵל נוֹרָא בְּאַחַת סְקִירָה בֵּין טוֹב לָרַע יְבַקֵּר אֲדוֹן צְבָאוֹת בְּרוֹב פְּלָאוֹת חִבֵּר כָּל אָהֳלוֹ בִּנְתִיבוֹת לֵב לִבְלֵב הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ |
|
פיוט קבלי לשלושה רגלים בחלק מן הקהילות האשכנזיות. הפיוט יועד במקורו כהקדמה לתפילת מוסף של שלושה רגלים, וליתר דיוק לפני אמירת מזמור 'אשרי יושבי ביתך' שלפני תפילת מוסף. עם זאת, בקרב הקהילות החסידיות הוא מושר גם במהלך החג עצמו – בסעודות ובאירועים שונים בחול המועד. לשונו של הפיוט סתומה וקשה להבנה, לא רק בשל ענייני הסוד הרמוזים בו, אלא גם בשל תחבירו ומבנהו שאיננו ברור דיו. למרות זאת, שיוכו ל"אשרי" הוא ברור, שכן הפזמון חותם במלים: סֶלָה אֲהַלְלֶךָּ בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ. לפי השערתו של חוקר התפילה והפיוט, פרופ' דוד גולדשמידט, התחבר הפיוט כנראה במאה ה-17, והוא מופיע לראשונה בסידור שער השמים עם פירוש השל"ה. והנה כמה מלים על הקשר שבין אתר הפיוט לפיוט מסוים זה - במסגרת תפקידו כתחקירן באתר הפיוט, התוודע ניצן-חן רזאל אל אחד מלחניו של הפיוט הזה, אותו שר הרב צפניה דרורי. הלחן מצא חן בעיניו של רזאל והוא החליט לעבד ולבצע אותו מחדש. כך זכה לחן זה לעדנה מחודשת ומאז שבוצע לראשונה ע"י ניצן חן בפסטיבל הפיוט של 2008, זכה לביצועים חדשים נוספים, בהם ביצוע של אפרת גוש. |
| • אֶתְיַצְבָה לִקְרָאתֶךָ – אעמוד לפני האל. • הָיָה וְיִהְיֶה הָיָה וְהֹוֶה – תיאורים לאל, ע"פ השם בו התגלה למשה רבנו - אהיה אשר אהיה, והמדרש אומר על כך: "רבי יצחק אמר, אמר לו הקב"ה למשה אמור להם אני שהייתי ועכשיו אני הוא ואני הוא לעתיד לבא... (שמו"ר ג, ו). • וְתוֹדָה. וְלָעוֹלָה. וְלַמִּנְחָה. וְלַחַטָּאת. וְלָאָשָׁם. וְלַשְּׁלָמִים. וְלַמִּלוּאִים – סוגים שונים של קרבנות. • זְכוֹר נִלְאָה – עייפה וחלשה, כינוי לציון, כפי שנדרש מהפסוק בתהלים סח, י: גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹוֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כוֹנַנְתָּהּ. • אֲשֶׁר נָשְׂאָה – סבלה. • וְהָשִׁיבָה לְאַדְמָתֶךָ – השב את עם ישראל לארצו, בקשה לגאולה. • סֶלָה אֲהַלְלֶךָּ בְּאַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ – אהלל את האל במזמור "אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ" (תהלים קמה), מזמור שהפסוק הזה (מתהלים פד, ה) מהווה פתיחה לו. מזמור "אַשְׁרֵי", שעיקרו שבח ותהלה לאל, נאמר שלוש פעמים ביום ורבים עליו המדרשים. בגמרא (ברכות ד ע"ב) נאמר עליו: כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלוש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא. • דַּק עַל דַּק – אלקים מופשט ביותר. • עַד אֵין נִבְדַק – עד שלא ניתן לחקור ולבדוק אותו. • וְלִתְבוּנָתוֹ אֵין חֵקֶר – לא ניתן לחקור את תבונתו, לפי ישעיהו מ, כח ...אֵין חֵקֶר לִתְבוּנָתוֹ, ובדומה לפסוק המופיע בפסוקים העוקבים במזמור "אַשְׁרֵי" (תהלים קמה, ג): גָּדוֹל ה' וּמְהֻלָּל מְאֹד וְלִגְדֻלָּתוֹ אֵין חֵקֶר. • הָאֵל נוֹרָא – האל שמעשיו נוראים ויראים ממנו. • בְּאַחַת סְקִירָה – במבט אחד, לפי האמור בבבלי ראש השנה יח, ע"א: בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון... וכולן נסקרין בסקירה אחת. • בֵּין טוֹב לָרַע יְבַקֵּר – האל מבחין במבט אחד בין טוב לרע. • אֲדוֹן צְבָאוֹת... חִבֵּר כָּל אָהֳלוֹ – אף שהאל מושל בצבאות רבים של ברואים בדרך פלאית הוא מאחד את כל הבריאה, כפי שאהלו, המשכן, אוחד על ידי היריעות, לפי האמור בשמות כו, ו וְעָשִׂיתָ חֲמִשִּׁים קַרְסֵי זָהָב וְחִבַּרְתָּ אֶת הַיְרִיעֹת אִשָּׁה אֶל אֲחֹתָהּ בַּקְּרָסִים וְהָיָה הַמִּשְׁכָּן אֶחָד. • בִּנְתִיבוֹת לֵב לִבְלֵב – ע"פ חכמי הסוד, האל ברא את העולם בשלושים ושתים נתיבות חכמה, כמנין ל"ב. ניתן לפרש גם במובן של - נוכחותו של האל משגשגת בלב האדם. • הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ – אלקים מדומה בעוצמתו לצור, סלע. ומעשיו שלמים. זהו שיבוץ משירת האזינו, דברים לב, ד הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט... |
| عنوان |
יה אלי וגואלי |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;סוכות;פסח;שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
