مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
חסל סידור פסח / ר' יוסף טוב עלם (ריט"ע), מתוך ההגדה של פסח חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ זָךְ שׁוֹכֵן מְעוֹנָה קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה פְּדוּיִם לְצִיּוֹן בְּרִנָּה |
|
פיוט זה, המושר לפי מנהגי אשכנז בסוף ההגדה של פסח ולאחר הסעודה, הוא בעצם שני בתיו האחרונים של פיוט מסוג 'קרובה' בשם 'אלוהים בצעדך', שחיבר ר' יוסף ב"ר שמואל טוב עלם, מחכמי צרפת במאה ה-11. הפיוט נכתב במקורו לשבת 'הגדול', השבת שלפני חג הפסח, ונועד לשמש אמצעי ללימוד ושינון הלכות הפסח. היום נהוג לשיר אותו במסגרת 'נרצה', בסוף הסדר הקבוע של ליל הסדר, ולפני תוספת הפיוטים ושיר השירים. במהלך השנים הצטרפה הברכה: "לשנה הבאה בירושלים הבנויה", המושרים כיחידה אחת. |
| • חֲסַל סִדּוּר פֶּסַח כְּהִלְכָתוֹ – פיוט זה הוא חלק מפיוט ארוך, הנאמר בשבת הגדול. הפיוט מתאר את סדר הפסח לפי הסימנים: קדש, ורחץ... חלק זה מדבר על הסימן האחרון, הסוגר את הסדר- 'נרצה'. • כְּכָל מִשְׁפָּטוֹ וְחֻקָּתוֹ – הפיוט שולח אותנו לשאלת הבן החכם המופיעה בדברים ו, כו: כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם. • כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ...כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ - כשם שזכינו, עתה, בשבת הגדול, לומר ולשחזר באופן מילולי את סדר הפסח לפי סדר הסימנים, כך נזכה לסדרו ממש בליל התקדש הפסח. ובשירת הפיוט בליל הפסח משמעות המלים – כשם שסידרנו ודיברנו על קרבן הפסח, כן נזכה לעשות את קרבן הפסח כשייבנה המקדש. • זָךְ – כינוי לאל. • שׁוֹכֵן מְעוֹנָה – שוכן שמים, כינוי לאל, ע"פ דברים לג, כז: מְעֹנָה אֱלֹהֵי קֶדֶם. • קוֹמֵם קְהַל עֲדַת מִי מָנָה – פניה לאל שירומם ויקים את עם ישראל, המכונים עדת מי מנה – עם שאי אפשר למנותו בשל גודלו, על פי משלו של בלעם בבמדבר כג, י: מִי מָנָה עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל. • בְּקָרוֹב נַהֵל נִטְעֵי כַנָּה – בקשה שבקרוב תהיה הגאולה והאל ישוב למלוך על עם ישראל, המדומה לנטיעותיו של הקב"ה. יש פה משחק מלים: כַנָּה היא נטע ע"פ הלשון והכתיב וגם מקום ע"פ הצליל ואז קיימת פה משמעות נוספת של השבת עם ישראל לארצו, למקומו. על פי תהלים פ, טו–טז: אֱלֹקִים צְבָאוֹת שׁוּב נָא הַבֵּט מִשָּׁמַיִם וּרְאֵה וּפְקֹד גֶּפֶן זאת: וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ וְעַל בֵּן אִמַּצְתָּה לָּךְ. • פְּדוּיִם – ישראל, לכשייגאלו וייקראו פדויים. • לְצִיּוֹן בְּרִנָּה – העלה אותם לציון בשמחה, ע"פ הפסוק בישעיהו (לה, י; נא, יא): וּפְדוּיֵי יְיָ יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה. |
| عنوان |
חסל סידור פסח |
|---|---|
| دورة العام |
פסח |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
