مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אור גילה/ ר' רפאל ענתבי אוֹר גִּילָה, אוֹר גִּילָה עֵת מִקְרָא הַמְּגִלָּה. רָב אֶת רִיבִי אֵלִי צוּרִי בִּימֵי אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ צָרִי בִּקֵּשׁ הָמָן הָאַכְזָרִי לְאַבֵּד עַם סְגֻלָּה פּוּר הִפִּיל כְּנֶגְדּוֹ נָפַל מַזָּלוֹ וּכְבוֹדוֹ וְלֹא עָלָה בְּיָדוֹ מַה שֶּׁחָשַׁב תְּחִלָּה אָרוּר הָמָן זֶרַע אֲגָג נַפְשׁוֹ בְּרָעָה תִּתְמוֹגָג עַל בִּתוֹ שֶׁנָּפְלָה מִגַּג וְנִשְׁלְכָה כַּנְּבֵלָה לְבֵית מִשְׁתֵּה אַחֲשְׁוֵרוֹשׁ נִכְנַס אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ אֶת שְׁלוֹם אֶסְתֵּר יִדְרֹשׁ לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מְחִילָה עוֹדוֹ מִתְחַנֵּן אֵלֶיהָ בָּא מַלְאָךְ וּדְחָפוֹ עָלֶיהָ וְהוּא נוֹפֵל עַל רַגְלֶיהָ הַמֶּלֶךְ חֵמָה נִתְמַלָּא נִתְקַנָּא עַל אֶסְתֵּר אִשְׁתּוֹ שָׁפַךְ עַל הָמָן חֲמָתוֹ גָּזַר עָלָיו לִתְלוֹתוֹ עַל עֵץ אֲרֻכָּה וּגְדוֹלָה תָּלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו וְזֶרֶשׁ לְנֶגֶד עֵינָיו וְכָל קְרוֹבָיו וּשְׁכֵנָיו נַעֲשָׂה בָּהֶם כָּלָה בְּרֹאשׁ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר הַמֶּלֶךְ נָתַן כֶּתֶר לַיְּהוּדִים הַמַּס וִתֵּר יָשְׁבוּ לָבֶטַח סֶלָה יָהּ אֵל מוֹשִׁיב יְחִידִים קַבֵּץ לְעַם יְדִידִים כִּי מֵאַרְצָם נוֹדְדִים חִישׁ לָהֶם הַגְּאֻלָּה |
| פיוט הודיה על ההצלה מגזירת המן בימי אחשורוש. הפיוט מספר מחדש באופן שירי את סיפור המגילה, תוך שיבוצם של מדרשים. בולטים בו השמחה במפלת הרשעים, המורחבת מעבר למסופר למגילה לסיפור נפילתה של בתו של המן מהגג (הנשען על המדרש) ועל מפלתם של זרש, הקרובים והשכנים, לצד המן ובניו. פיוט זה, המדבר בגזירה שנגזרה על ישראל בגלות, נחתם בבקשה להיגאל מהגלות. |
| • אוֹר גִּילָה - מלים נרדפות לנאמר בסוף מגילת אסתר (ח, טז) לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה. • רָב אֶת רִיבִי - כינוי זה לקב"ה מתקשר לפורים, בברכה הנאמרת לאחר קריאת המגילה: בָּרוּךְ אַתָּה הָרָב אֶת רִיבֵנוּ וְהַדָּן אֶת דִּינֵנוּ. • צוּרִי - כינוי לאל שמשמעו חוזק ומבטח. • צָרִי - אויבי. • עַם סְגֻלָּה - עם ישראל, שכונה כך לפני מעמד הר סיני בשמות יט, ה: וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ. • פּוּר - גורל. • אָרוּר הָמָן זֶרַע אֲגָג - המן נקרא אגגי (אסתר ג, א), שכן היה מזרעו של אגג מלך עמלק. • נַפְשׁוֹ בְּרָעָה תִּתְמוֹגָג - נפשו תימס ותרעד מפחד, לפי האמור על יורדי הים בתהלים קז, כו: יַעֲלוּ שָׁמַיִם יֵרְדוּ תְהוֹמוֹת נַפְשָׁם בְּרָעָה תִתְמוֹגָג. • עַל בִּתוֹ שֶׁנָּפְלָה מִגַּג - לפי האמור במדרש אסתר רבה י, ה: "בתו של המן נשקפה מן החלון לראות בצליבא, וכיון שראתה מרדכי רוכב ואביה מכריז לפניו ככה יעשה לאיש השליכה עצמה לארץ ומתה". • נִכְנַס אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ - המן, שהצטער צער רב והיה כאבל שעוטף ומכסה את ראשו, לפי הכתוב באסתר ו, יב: וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ וְהָמָן נִדְחַף אֶל בֵּיתוֹ אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ. • בָּא מַלְאָךְ וּדְחָפוֹ עָלֶיהָ - לפי מדרש פנים אחרים נוסח ב ו, שם נדרש: והיה המן עומד ומתחנן לפני אסתר המלכה ומבקש על נפשו... עד שהמלך נכנס, בא המלאך ודחפו על מיטתה של אסתר שהיתה יושבת עליה, שכן הוא אומר 'הגם לכבוש את המלכה עמי בבית'. • חֵמָה - כעס. • תָּלוּ אוֹתוֹ... וְזֶרֶשׁ... - במגילה נאמר שתלו את המן ואת עשרת בניו. • נַעֲשָׂה בָּהֶם כָּלָה - הרגו את כולם. • בְּרֹאשׁ מָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר הַמֶּלֶךְ נָתַן כֶּתֶר - מרדכי הפך להיות משנה למלך, כמו שכתוב במגלת אסתר (י, ג): כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים. • לַיְּהוּדִים הַמַּס וִתֵּר - כנראה דורש מהכתוב בסוף המגילה (י, א) וַיָּשֶׂם הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ מַס עַל הָאָרֶץ וְאִיֵּי הַיָּם, שהטלת המס חלה רק על הארץ ואיי הים ולא על היהודים. • יָהּ אֵל מוֹשִׁיב יְחִידִים - לפי האמור בתהלים סח, ז: אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה. רש"י פירש פסוק זה כמדבר בקיבוץ הגולים הפזורים, וכך כנראה מתפרש השיבוץ כאן. • יְדִידִים - אהובים. • חִישׁ - מהר. |
| عنوان |
אור גילה |
|---|---|
| دورة العام |
פורים |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
