• שַׁעַר הָרַחֲמִים – אחד מהשערים הסובבים את ירושלים. על פי המסורת, המשיח עתיד להגיע מהשער הזה, שייפתח • שַׁעַר... בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה יִפָּתֵחַ – התמונה נשענת על יחזקאל מו, א: כֹּה אָמַר ה' אלקים שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ. • יִשְׁעִי – אל ישועתי, האל המושיע אותי, ע"פ תהלים כז, א: לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. • אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא – כך מתואר האל בדברים ז, כא, ובדומה לכך בתחילת תפילת העמידה. • נוֹרָא עֲלִילוֹת – שמעשיו ופעולותיו מביאים ליראה, לפי תהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. הביטוי מזכיר את פיוטו המפורסם של ר' משה אבן עזרא הנאמר בתפילת נעילה של יום כיפור: אל נורא עלילה. • וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ... וְנַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – השורות מקבילות לשורות הפותחות את הפיוט האשכנזי לחנוכה "מעוז צור ישועתי". • צוּר – סלע, כינוי לה' המבטא את עצמתו. • וְעֶבְרָה – וכעס. • הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ צִנָּה וְסוֹחֵרָה – הגן עלינו כמגן וכשריון – צנה היא מקלעת של קנים שסוככה על גופו של הלוחם – כעין שריון. סוחרה אף היא סוג של מגן הסובב את האדם מכל עבריו (אונקלוס תרגם סוחרה מלשון סחור סחור). השיבוץ לקוח מתהלים צא, ד: וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. • שְׁעֵה נָא עֲתִירָה – שמע והיעתר לבקשותינו ולתפילותינו. • וְעַד אָן – עד מתי. • צָרִים – אויבים. • חֲשׂוֹף זְרוֹעֲךָ – הראה כוחך, על פי ישעיהו נב, י: חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם. גם ביטוי זה מופיע בפיוט "מעוז צור". • אַדִּיר אַדִּירִים – כינוי לה', המופיע בתפילת 'קדושה'. ייתכן שנוצר בהשראת הפסוק מתהלים צג, ד: מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. • אַל נָא יִהְיוּ – הרשעים האכזרים, הגויים – לָבֶטַח. • לָעִבְרִים – לעם ישראל. • דְּרוֹר תִּהְיֶה קוֹרֵא – תביא את הגאולה שהיא דרור – חירות. • לְעַם הַנִּדְכָּאִים – עם ישראל המושפל והסובל. • וְאוֹיֵב יְזֹרֶה – פזר והפץ את האויב. • חֶלְכָּאִים – עלובים וסובלים. • וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ וּבְקוֹל... נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ – אף ביטויים אלו מזכירים את הפיוט "מעוז צור ישועתי".) • לְבֵית הַבְּחִירָה – לבית הנבחר, בית המקדש. • מְגִינָה – צער. • שֶׂה פְזוּרָה – כינוי לישראל בגלות, לפי ירמיה נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיֹות הִדִּיחוּ. • עֵדָה הַסּוֹרֵרָה – הגויים. • כְּבֵדָם פַּלֵּחַ – בקע וחתוך את כבדם, לפי משלי ז, כג: עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ... והכוונה לנצחון על האויבים.
|