مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
שער הרחמים / סימן יהודה שַׁעַר הָרַחֲמִים לְעַם בָּךְ בּוֹטֵחַ בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה יִפָּתֵחַ יִשְׁעִי לְךָ אֶקְרָא בַּיָּמִים וּבַלֵּילוֹת אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא נוֹרָא עֲלִילוֹת שְׁלַח נָא גְאֻלּוֹת וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ וְנַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ הָסֵר מֵעָלֵינוּ צוּר זַעַם וְעֶבְרָה הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ צִנָּה וְסוֹחֵרָה פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה הֱיֵה נָא סוֹלֵחַ שְׁעֵה נָא עֲתִירָה בְּקֶרֶב הַמִּזְבֵּחַ וְעַד אָן עַמְּךָ יִהְיוּ בֵין צָרִים חֲשׂוֹף זְרוֹעֲךָ עַל רְשָׁעִים אַכְזָרִים אַדִּיר אַדִּירִים אַל נָא יִהְיוּ לָבֶטַח גְּאֻלָּה לָעִבְרִים הֱיֵה נָא שׁוֹלֵחַ דְּרוֹר תִּהְיֶה קוֹרֵא לְעַם הַנִּדְכָּאִים וְאוֹיֵב יְזֹרֶה הַצֵּל נָא חֶלְכָּאִים עֲשֵׂה נָא פְּלָאִים וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ וּבְקוֹל שִׁירִים נָאִים נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ הָשֵׁב נָא שְׁכִינָה לְבֵית הַבְּחִירָה וְהָסֵר מְגִינָה מֵעַל שֶׂה פְזוּרָה עֵדָה הַסּוֹרֵרָה כְּבֵדָם פַּלֵּחַ וּבְשִׂמְחָה וּבְרִנָּה לִבֵּנוּ שַׂמֵּחַ |
| פיוט לראש חודש במסורת בבל ותימן, המעמיד במרכזו את הכמיהה לגאולה ולחידוש עבודת בית המקדש והקרבנות - בראשי חודשים היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף מיוחד והיו נוהגים בו כביום שמחה. ערב ראש חודש נחשב כ"יום כיפור קטן" - יום של חשבון נפש, ויש הנוהגים להתענות בו. התחדשות הירח והתחדשות הזמן בכל חודש מעוררת תקוות לישועה ולגאולה, ובתפילת מוסף המיוחדת לראש חודש מבקשים: וְיִהְיֶה רֹאשׁ חֹדֶשׁ הַזֶּה סוֹף וָקֵץ לְכָל צָרוֹתֵינוּ, תְּחִלָּה וָרֹאשׁ לְפִדְיוֹן נַפְשֵׁנוּ. |
| • שַׁעַר הָרַחֲמִים – אחד מהשערים הסובבים את ירושלים. על פי המסורת, המשיח עתיד להגיע מהשער הזה, שייפתח • שַׁעַר... בְּיוֹם רֹאשׁ הַחֹדֶשׁ הַזֶּה יִפָּתֵחַ – התמונה נשענת על יחזקאל מו, א: כֹּה אָמַר ה' אלקים שַׁעַר הֶחָצֵר הַפְּנִימִית הַפֹּנֶה קָדִים יִהְיֶה סָגוּר שֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה וּבְיוֹם הַשַּׁבָּת יִפָּתֵחַ וּבְיוֹם הַחֹדֶשׁ יִפָּתֵחַ. • יִשְׁעִי – אל ישועתי, האל המושיע אותי, ע"פ תהלים כז, א: לְדָוִד יְיָ אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְיָ מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד. • אֵל גָּדוֹל וְנוֹרָא – כך מתואר האל בדברים ז, כא, ובדומה לכך בתחילת תפילת העמידה. • נוֹרָא עֲלִילוֹת – שמעשיו ופעולותיו מביאים ליראה, לפי תהלים סו, ה: לְכוּ וּרְאוּ מִפְעֲלוֹת אֱלֹהִים נוֹרָא עֲלִילָה עַל בְּנֵי אָדָם. הביטוי מזכיר את פיוטו המפורסם של ר' משה אבן עזרא הנאמר בתפילת נעילה של יום כיפור: אל נורא עלילה. • וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ... וְנַקְרִיב קָרְבָּנוֹת עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ – השורות מקבילות לשורות הפותחות את הפיוט האשכנזי לחנוכה "מעוז צור ישועתי". • צוּר – סלע, כינוי לה' המבטא את עצמתו. • וְעֶבְרָה – וכעס. • הֱיֵה נָא בַעֲדֵנוּ צִנָּה וְסוֹחֵרָה – הגן עלינו כמגן וכשריון – צנה היא מקלעת של קנים שסוככה על גופו של הלוחם – כעין שריון. סוחרה אף היא סוג של מגן הסובב את האדם מכל עבריו (אונקלוס תרגם סוחרה מלשון סחור סחור). השיבוץ לקוח מתהלים צא, ד: וְתַחַת כְּנָפָיו תֶּחְסֶה צִנָּה וְסֹחֵרָה אֲמִתּוֹ. • שְׁעֵה נָא עֲתִירָה – שמע והיעתר לבקשותינו ולתפילותינו. • וְעַד אָן – עד מתי. • צָרִים – אויבים. • חֲשׂוֹף זְרוֹעֲךָ – הראה כוחך, על פי ישעיהו נב, י: חָשַׂף ה' אֶת זְרוֹעַ קָדְשׁוֹ לְעֵינֵי כָּל הַגּוֹיִם. גם ביטוי זה מופיע בפיוט "מעוז צור". • אַדִּיר אַדִּירִים – כינוי לה', המופיע בתפילת 'קדושה'. ייתכן שנוצר בהשראת הפסוק מתהלים צג, ד: מִקֹּלוֹת מַיִם רַבִּים אַדִּירִים מִשְׁבְּרֵי יָם אַדִּיר בַּמָּרוֹם ה'. • אַל נָא יִהְיוּ – הרשעים האכזרים, הגויים – לָבֶטַח. • לָעִבְרִים – לעם ישראל. • דְּרוֹר תִּהְיֶה קוֹרֵא – תביא את הגאולה שהיא דרור – חירות. • לְעַם הַנִּדְכָּאִים – עם ישראל המושפל והסובל. • וְאוֹיֵב יְזֹרֶה – פזר והפץ את האויב. • חֶלְכָּאִים – עלובים וסובלים. • וּלְךָ נְשַׁבֵּחַ וּבְקוֹל... נַקְטִיר וּנְזַבֵּחַ – אף ביטויים אלו מזכירים את הפיוט "מעוז צור ישועתי".) • לְבֵית הַבְּחִירָה – לבית הנבחר, בית המקדש. • מְגִינָה – צער. • שֶׂה פְזוּרָה – כינוי לישראל בגלות, לפי ירמיה נ, יז: שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל אֲרָיֹות הִדִּיחוּ. • עֵדָה הַסּוֹרֵרָה – הגויים. • כְּבֵדָם פַּלֵּחַ – בקע וחתוך את כבדם, לפי משלי ז, כג: עַד יְפַלַּח חֵץ כְּבֵדוֹ... והכוונה לנצחון על האויבים. |
| عنوان |
שער הרחמים |
|---|---|
| دورة العام |
ראש חודש |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
