مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
יום זה מפינו / ר' משה חלואה יוֹם זֶה מִפִּינוּ אַל יֻשְׁבַּת אֶפְצְחָה בּוֹ שִׁירִים וּרְנָנוֹת גָּדוֹל הוּא לָנוּ יוֹם ט"וּ בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָנוֹת מִפֵּרוֹת הָאָרֶץ אֶבְחָרָה לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם בְּמוֹרָא לְהַצִּילָם הָאֵל מִצָּרָה וְגַם מִכָּל מִינֵי פֻּרְעָנוּת שַׂבַּע הוֹד אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבְךָ תְּמַלֵּא גְבוּלוֹ יִשְׂבְּעוּ עֲנָוִים וְיֹאכְלוּ מְגָדִים וּפְרִי מַעֲדַנּוֹת הַשָּׁנָה הַזֹאת חִישׁ תְּעַטֵּר אָכֹל וְשַׂבַּע וְהוֹתֵר וּבְצֵל כְּנָפְךָ אֶסָּתֵר אֲשֶׁר לִמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת חִטִּים וּשְׂעוֹרִים גַּם גְּפָנִים תְּאֵנִים זֵיתִים וְרִמּוֹנִים יִהְיוּ דְּשֵׁנִים רַעֲנַנִּים וּמִכָּל טוּב יִהְיוּ מְבֻנּוֹת |
| פיוט לט"ו בשבט, במסורת יהודי מרוקו. המשורר, משה חלואה, פונה לאל ביום ראש השנה לאילנות בבקשה לברכת האילנות ועולם הצומח כולו. הפיוט מהלל את יום ט"ו בשבט, כיום שמחה, ומצין את המנהג המקובל לאכול ממבחר פירות ארץ ישראל, ובעיקר משבעת המינים- שנשתבחה בהם ארץ ישראל, על פי הפסוק: "אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂערָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ-זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ". |
| • יוֹם זֶה מִפִּינוּ אַל יֻשְׁבַּת - יום שבו לא נפסיק להלל ולפאר. • בְּמוֹרָא - בחרדת קודש. • לְהַצִּילָם - המשורר פונה לאל בתפילה שפירות הארץ ותנובתה יהיו מבורכים. • הוֹד - פנייה לאל למלא את העולם בהודו ובגבורתו. • יִשְׂבְּעוּ עֲנָוִים וְיֹאכְלוּ - עפ"י הפסוק בתהלים כב, כז: יֹאכְלוּ עֲנָוִים וְיִשְׂבָּעוּ יְהַלְלוּ ה' דֹרְשָׁיו... • מְגָדִים - מיני ממתקים, ע"פ פירושו של רש"י (בראשית כד, נג): "ומגדנות, ל' מגדים שהביא עמו מיני פירות של א"י". • הַשָּׁנָה הַזֹאת - ט"ו בשבט הוא ראש השנה לאילנות כנאמר במסכת ראש השנה ב, א: "באחד בשבט ראש השנה לאילן כדברי בית שמאי, בית הלל אומרים בחמשה עשר בו". המשורר מבקש מהקב"ה בראש השנה שהשנה הבאה תהא ברוכה. • תְּעַטֵּר - תברך. • אָכֹל וְשַׂבַּע וְהוֹתֵר - ברכה לשפע, שאפשר יהיה לשבוע ואף להותיר. • וּבְצֵל כְּנָפְךָ אֶסָּתֵר - האדם מבקש שהאל יגונן עליו, כעוף המסתיר את אפרוחיו בצל כנפיו. הדימוי עפ"י תהלים יז, ח: שָׁמְרֵנִי כְּאִישׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי. • אֲשֶׁר לִמְנוּחוֹת שַׁאֲנַנּוֹת - ואהיה בשקט ובשלוה. • חִטִּים וּשְׂעוֹרִים - המשורר מונה פה ששה מינים מתוך שבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, עפ"י דברים ח, ח: אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ. • דְּשֵׁנִים רַעֲנַנִּים - בקשה שהפירות והתבואה יתברכו, עפ"י תהילים צב, טו: עוֹד יְנוּבוּן בְּשֵׂיבָה דְּשֵׁנִים וְרַעֲנַנִּים יִהְיוּ, שם מדובר על הצדיקים וכאן על פירות הארץ. • וּמִכָּל טוּב יִהְיוּ מְבֻנּוֹת - הפירות יהיו בנויים, יבורכו בכל טוב. |
| عنوان |
יום זה מפינו |
|---|---|
| دورة العام |
ט"ו בשבט |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
