مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
אספר תהלות אל / ר' יעקב אלמליח אֲסַפֵּר תְּהִלּוֹת אֵל בַּקֹּדֶשׁ נֶאֱדָר כִּי חַסְדּוֹ עָלַי גָּבַר בְּחֹדֶשׁ זֶה אֲדָר מָר דְּרוֹר הוּא צְרוֹר מָר גִּזְרַת סַפִּיר וְדָר בִּזְכוּתוֹ אִישׁ לֹא נֶעֱדַר מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל נִבְזֶה רַע מַעֲלָלִים אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ שְׁמוֹ לַמָּרוֹם שָׂם שְׁפָלִים צָר נִלְכַּד בְּחֶרְמוֹ הוּא הָמָן מְזֻמָּן לָרָע בְּרֹאשׁוֹ דָּמוֹ כִּי צוּר לְעִיִּים שָׂמוֹ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל יָהִיר בְּגַאֲוָתוֹ עֶבֶד וּבֶן אָמָה לִכְרוֹעַ מוּל הַדְרָתוֹ אִישׁ יְמִינִי דִּמָּה אֵיךְ אֶכְרַע מוּל אִישׁ רַע אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה אָמַר ה' שָׁמָּה אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל יוֹעֵץ רַע בְּתַּחְבּוּלוֹת וּמָשָׁל וְחִידָה הִנֵּה הוּא שָׂם עֲלִילוֹת לִקְנוֹת כְּלִי חֶמְדָּה עַל חֵילוֹ שָׂם כִּסְלוֹ וּלְשׁוֹנוֹ חֶרֶב חַדָּה בַּדָּבָר אֲשֶׁר זָדָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עָנָה אָדוֹן בְּפֶה צַח הַעַל זֹאת תֶּחֱשֶׁה הִנָּם כֹּל מְתֵי רֶצַח עַם זֶה מַר וְקָשֶׁה מִצְוָתוֹ וְדָתוֹ מְשֻׁנֶה לָחוּץ יֵצֵא יְדַבֵּר מִנֶּגֶד שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל קוֹלִי שִׁמְעָה וְאֶרֶשׁ שְׂפָתַי לָךְ יִנְעַם וּפִרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם תְּעַקֵּר וּתְקַרְקֵר בְּיוֹם אֶחָד בְּפַעַם אַחַת בְּאַף וּבְזַעַם כָּל זֶרַע יִשְׂרָאֵל וּמְחִיר הוֹן רַב אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסוּר וְעִם זֶה שׂוֹטְנִי מוֹנִי יִחְיֶה אַךְ לְמַּחְסוֹר כֹּל הוֹנוֹ וְאוֹנוֹ אֶפֶס עָזוּב וְעָצוּר וְעוֹלְלֹתָיו תִּבְצֹר כֶּרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל בִּמְהֵרָה חִישׁ עָנָהוּ קַח נָא אֶת טַבַּעְתִּי הֲכָזֶה אֶבְחָרֵהוּ תַּחַת עוֹז מֶמְשַׁלְתִּי לִגְיוֹנִים נְתוּנִים וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי אַךְ זֶה הַיּוֹם קִוִּיתִי לְכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל לְאַבֵּד אֻמָּה נָאֲוָה אוֹיֵב לוֹחֵץ וָצָר בְּגוֹרָלוֹת תָּיו הִתְוָה הָעֵת אֲשֶׁר יִכְשַׁר וַיֹאמֶר אֵין אֹמֶר כִּי אֲדָר טוֹב וְיָשָׁר הָעֵת מִקִּרְבָּם הוּסַר חֶמְדַּת כֹּל יִשְׂרָאֵל מִהֵר אִישׁ רִיב וּמָדוֹן בְּחֵמָה שְׁפוּכָה לִכְתוֹב כֹּל דִּבְרֵי זָדוֹן בִּמְגִלָּה עֲרוּכָה הָרָצִים נְחוּצִים וְעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה לְכֹל עִיר שָׁלַח לְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה זְכוֹר עֲבָדֶיךָ אֵין מִי יַעֲרוֹךְ לְךָ וְאֵין מִי כָּמוֹךָ לְעָנְיָם וּלְחָלְיָם חִישׁ הַעֲלֵה אֲרוּכָה אֲזַי יִתְגַּדַּל שִׁמְךָ בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל |
| שיר לפורים ממסורת יהודי מרוקו, המתאר בצורה שירית ופיוטית את סיפור המן ואת אשר זמם לעשות ליהודים, תוך כדי שיבוץ פסוקים ממגילת אסתר ומשאר הספרים במקרא ושזירת מדרשים שונים. באופן מפתיע, מסתיים השיר לפני תיאור ההצלה הנסית, אולי משום שהמשורר משוכנע שהדבר ידוע ומפורסם. הוא מסתפק בכך שהוא חותם את שירו בבקשה אל האל שיזכור את עמו לטובה, כמו שארע בימי אסתר ומרדכי, הגם שהדבר אינו מוזכר בשיר. |
| • בַּקֹּדֶשׁ נֶאֱדָר – האל הנאדר בקודש, לפי דברי משה ובני ישראל בשירת הים (שמות טו, יא): מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • כִּי חַסְדּוֹ עָלַי גָּבַר – חסדו של האל מתגלה בכך שהוא מושיע אותנו בגבורתו, כפי שנאמר בתהלים קיז, ב: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת יְיָ לְעוֹלָם.הַלְלוּיָהּ. • מָר דְּרוֹר – זהו כינויו של מרדכי, שנדרש מתוך שמות הבשמים ששימשו לקטורת במשכן. וכך נאמר בשמות ל, כג: וְאַתָּה קַח לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן בֶּשֶׂם. אונקלוס מתרגם את המלים מר דרור: "מירא דכיא" – מלים המזכירות בצלצולן את השם מרדכי. וכך אומר התלמוד הבבלי (מגילה י, ע"ב) "...מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים, שנאמר 'ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור', ומתרגמינן מרי דכי". • צְרוֹר מֹר – צרור של בשמים, כמו שכתוב בשיר השירים א, יג: צְרוֹר הַמֹּר דּוֹדִי לִי. כאן הביטוי בא לשבח את מרדכי. • גִּזְרַת סַפִּיר וְדָר – דר היא מלה יחידאית במקרא ומופיעה במגלת אסתר בתיאור רצפת ארמונו של אחשורוש. משערים שהכוונה לפנינים או לצדפים. ספיר אף היא אבן יקרה, מאבני החושן. התיאור כאן משבח את מרדכי שהוא כבושם הטוב וכאבנים יקרות. • בִּזְכוּתוֹ אִישׁ לֹא נֶעֱדַר מֵעֲדַת יִשְׂרָאֵל – בזכות מרדכי ניצל העם מכליה. • לַמָּרוֹם שָׂם שְׁפָלִים – לפי האגדה התלמודית (מגילה יב, ע"ב) היה אחשורוש איש בעל מעמד נחות. הוא היה הסייס של בלשצאר, אבי ושתי. הקב"ה רומם את מעמדו של אחשורוש ועשאו למלך. • צָר – אויב. • נִלְכַּד בְּחֶרְמוֹ – נתפס ברשתו. • בְּרֹאשׁוֹ דָּמוֹ – הוא האשם בכל מה שבא עליו. • צוּר – כינוי לקב"ה שהוא כסלע המגן ומסוכך על הבוטחים בו. • לְעִיִּים – לחרבות, הקב"ה מוטט והחריב את המן ושלטונו. • יָהִיר בְּגַאֲוָתוֹ – המן. • אִישׁ יְמִינִי – מרדכי שבא משבט בנימין, לפי כינויו במגילת אסתר ב, ה: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. • עֶבֶד... לִכְרוֹעַ... אִישׁ יְמִינִי דִּמָּה – המן דימה בגאוותו שמרדכי יכרע לפניו כעבד. • אָדַם לַהֶבֶל דָּמָה – איך אכרע לפני אדם, הנמשל להבל, כפי שנאמר בתהלים קמד, ד: אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. נראה ששורות אלו רומזות לאגדה (אסתר רבה ו, ב) המספרת שהמן חקק עבודה זרה על לבו והתכוון שכאשר ישתחוו לפניו ישתחוו לעבודה זרה. • יוֹעֵץ רַע – המן. • בְּתַּחְבּוּלוֹת וּמָשָׁל וְחִידָה – באופן ערמומי. דברי הפייטן מבוססים על הצורה שבה מפתה המן את אחשורוש לכלות את עם ישראל לפי האגדה במסכת מגילה יג, ע"ב. • כְּלִי חֶמְדָּה – ישראל (ביטוי זה משמש בדרך כלל עבור התורה). • עַל חֵילוֹ שָׂם כִּסְלוֹ – שם מבטחו בכוחו. • וּלְשׁוֹנוֹ חֶרֶב חַדָּה – דברי השטנה של המן הם כחרב חדה ותכליתם להשמיד ולאבד, ע"פ הפסוק מתהלים נז, ה, המתאר את אויביו של דוד המלך המבקשים להמיתו: בְּנֵי אָדָם שִׁנֵּיהֶם חֲנִית וְחִצִּים וּלְשׁוֹנָם חֶרֶב חַדָּה. • זָדָה עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – זמם בזדון, בכוונה רעה, מזימה על בני ישראל. • עֳנָה אָדוֹן – המן אמר לאחשורוש. • בְּפֶה צַח – בחלקלקות לשון. • תֶּחֱשֶׁה – תשתוק. • מְתֵי רֶצַח – אנשי רצח. לפי אסתר רבה ז, יג מאשימים המן וחכמי האומות את ישראל בכך שהם תאבי דם. • מִצְוָתוֹ וְדָתוֹ מְשֻׁנֶה – לפי הדרשה על דברי המן (אסתר ג, ח): וְדָתֵיהֶם שׁנוֹת מִכָּל עָם. • לָחוּץ יֵצֵא – חריג ויוצא דופן מבין כל האומות. • מִנֶּגֶד שֶׂה פְּזוּרָה יִשְׂרָאֵל – ישראל, המכונים בירמיה (נ, יז) שֶׂה פְזוּרָה יִשְׂרָאֵל, מדברים נגד כל האומות, ואפשר גם: המן דיבר נגד ישראל. • וְאֶרֶשׁ שְׂפָתַי – דברי, בקשתי, ע"פ הפסוק בתהלים כא, ג: וַאֲרֶשֶׁת שְׂפָתָיו בַּל מָנַעְתָּ סֶּלָה. ארשת היא מלה יחידאית במקרא ומצויה באכדית ומופיעה במשמעות של בקשה. • וּפָרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד – תאבד אותם ואת זרעם מן העולם. הפייטן משתמש בלשון בה מבקש דוד נקמה באויביו (תהלים כא, יא): פִּרְיָמוֹ מֵאֶרֶץ תְּאַבֵּד וְזַרְעָם מִבְּנֵי אָדָם. • תְּעַקֵּר וּתְקַרְקֵר – תשמיד. • בְּיוֹם אֶחָד בְּפַעַם אַחַת – להשצמיד את כל היהודים בכל המדינות ביום אחד, כפי שנאמר באסתר ג, יג: ְהַשְׁמִיד לַהֲרֹג וּלְאַבֵּד אֶת כָּל הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלוֹשָׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר. • בְּאַף וּבְזַעַם – בכעס. • וּמְחִיר הוֹן רַב אֲנִי אַרְבֶּה – המן אמר לאחשורוש (אסתר ג, יג): וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ. • וְלֹא אָסוּר – ולא אחסיר. • אֲנִי אַרְבֶּה וְלֹא אָסוּר – פארפראזה דברי שלמה המלך לפי מדרש תנחומא וארא ה, שחשב שלמרות ציווי התורה הוא ירבה סוסים ונשים, ולבו לא יסור מן התורה. • שׂוֹטְנִי, מוֹנִי – שונאי, מי שמזיק ופוגע בי, מדובר בישראל. • כֹּל הוֹנוֹ וְאוֹנוֹ – כל כספו וכוחו יאבדו. • אֶפֶס עָזוּב וְעָצוּר – ואיש מהם לא יוושע, על דרך הפסוק מדברים לב, לו: כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. • וְעוֹלְלֹתָיו תִּבְצוֹר – ואת אחרוני צאצאיו תשמיד. • כֶּרֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל – עם ישראל הנמשל לכרם, כפי שנאמר בישעיה ה, ז: כִּי כֶרֶם יְיָ צְבָאוֹת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאִישׁ יְהוּדָה נְטַע שַׁעֲשׁוּעָיו. • בִּמְהֵרָה חִישׁ עָנָהוּ – אחשורוש השיב וענה להמן מיד. • קַח נָא אֶת טַבַּעְתִּי – כמסופר במגלת אסתר ג, י: וַיָּסַר הַמֶּלֶךְ אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתְּנָהּ לְהָמָן בֶּן הַמְּדָתָא. מתן טבעת המלך להמן נותן לו סמכות לצוות כרצונו בלי לשאול את פי המלך. • הֳכָּזֶה אֶבְחָרֵהוּ תַּחַת עוֹז מֶמְשַׁלְתִּי לִגְיוֹנִים, נְתוּנִים – האם ארצה בלגיונות ובנתינים כאלה בממלכתי? הביטוי ע"פ ישעיהו נח, ה: הֲכָזֶה יִהְיֶה צוֹם אֶבְחָרֵהוּ. • וּתְהִי זֹאת נֶחָמָתִי – שיבוץ מהופך מתהלים קיט, נ: זֹאת נֶחָמָתִי בְעָנְיִי כִּי אִמְרָתְךָ חִיָּתְנִי. שם מדובר על דברי האל ותורתו המחיים את האדם וכאן השמדתו של עם ישראל מחייה ומנחמת את המן ואחשורוש. • אַךְ זֶה הַיּוֹם קִוִּיתִי לְכַלּוֹת יִשְׂרָאֵל – היום שבו עם ישראל יושמד, יום שלו חיכו וייחלו אויבי ישראל, לפי הכתוב באיכה ב, טז: פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם כָּל אוֹיְבַיִךְ שָׁרְקוּ וַיַּחַרְקוּ שֵׁן אָמְרוּ בִּלָּעְנוּ אַךְ זֶה הַיּוֹם שֶׁקִּוִּינֻהוּ מָצָאנוּ רָאִינוּ. • אֻמָּה נָאֲוָה – אומה נאה, ישראל. • אוֹיֵב לוֹחֵץ וָצָר – המן, כפי שנאמר באסתר ז, ו: וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר אִישׁ צַר וְאוֹיֵב הָמָן הָרָע הַזֶּה. • בְּגוֹרָלוֹת תָּיו הִתְוָה – סימֵן סימָן לפי הפור. הביטוי מקורו ביחזקאל ט, ד: וְהִתְוִיתָ תָּו עַל מִצְחוֹת הָאֲנָשִׁים. • הָעֵת אֲשֶּׁר יִכְשַׁר – הזמן המתאים שבו יוכל להוציא את זממו לפועל. • אֵין אֹמֶר – ללא ספק, בוודאי. • כִּי אֲדָר טוֹב... מִקִּרְבָּם הוּסַר חֶמְדַּת... – המן היה מרוצה מכך שנפל הפור על חודש אדר, שכן בחודש זה נפטר משה רבינו. וכך נאמר בבריתא במגילה יג, ע"ב: "כיון שנפל פור בחדש אדר, שמח שמחה גדולה. אמר: נפל לי פור בירח שמת בו משה. ולא היה יודע שבשבעה באדר מת ובשבעה באדר נולד". • אִישׁ רִיב וּמָדוֹן – המן. • בְּחֵימָה שְׁפוּכָה – בזעם. • זָדוֹן – רֶשע. • בִּמְגִלָּה עֲרוּכָה – באגרות שנשלחו. • הָרָצִים נְחוּצִים וְעִיר שׁוּשָׁן נָבוּכָה, לְכֹל עִיר שָׁלַח – כפי שנאמר באסתר ג, טו: הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה. • לְכָה זוֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל – נתן ציווי ואישור להשמיד את ישראל, כדברי בלעם, שביקש מבלק לקלל את עם ישראל: מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק... לְכָה אָרָה לִּי יַעֲקֹב וּלְכָה זֹעֲמָה יִשְׂרָאֵל (במדבר כג, ז). • אֵין מִי יַעֲרוֹךְ לְךָ וְאֵין מִי כָּמוֹךָ – אין מי שישווה לך, לקב"ה. לפי תהלים פט, ז: כִּי מִי בַשַּׁחַק יַעֲרֹךְ לַייָ, ולפי שמות טו, יא: מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְיָ. • חִישׁ הַעֲלֵה אֲרוּכָה – רפא במהרה את חליים של עם ישראל – בקשה לגאולה. |
| عنوان |
אספר תהילות אל |
|---|---|
| دورة العام |
פורים |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
