مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
עזר מצרי / ר' עזרא בן ששון עזרא עֵזֶר מִצָּרַי הָיִיתָ סִתְרִי וּמָגִנִּי אַתָּה הֱיֵה לִי גּוֹאֵל גַּם עַתָּה אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם עֵת אָמְרוּ בּוֹאוּ נַכְחִידֵם פְּלָאֶיךָ מִי יַגִּידֵם אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ רָצָה הָמָן הוּא הָרָשָׁע לַעֲקֹר בֵּיצַת עַם נוֹשַׁע אָזְנָיו הַכְבֵּד עֵינָיו הָשַׁע אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ אָז שָׁב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ תָּלוּ אוֹתוֹ עִם כָּל יוֹרְשׁוֹ בָּא לַעְקֹר וְנֶעְקַר שָׁרְשׁוֹ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ בֶּן יָאִיר הָפְקַד עַל בֵּיתוֹ וְיָרַשׁ אֶת נַחֲלָתוֹ כִּי נִשְׁמְעָה תְפִלָּתוֹ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ שָׂשׂוֹן שִׂמְחָה לַיְּהוּדִים אֵבֶל מִסְפֵּד מַר לַמּוֹרְדִים וְרַבִּים הֵם מִתְיַהֲדִים אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ בַּפּוּרִים וּשְׁתוּ עַד תִּהְיוּ שִׁכּוֹרִים שִׁלְחוּ מָנוֹת לַחֲבֵרִים אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים בְּלֵב טוֹב וּבְסֵבֶר פָּנִים רַחְמָנִים בְּנֵי רַחְמָנִים אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ נָא קַבֵּץ אֶת קְהָלֶיךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ אָז תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ לְךָ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ חַזְּקֵנוּ אַמְּצֵנוּ מִן הָעַמִּים קַבְּצֵנוּ וְאֵלֶיךָ הֲשִׁיבֵנוּ אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ |
| אחד מהפיוטים המרכזיים לפורים בפי יהודי בבל, המספר את סיפורה של מגילת אסתר. סיפור המגילה מקופל ומצומצם כאן לבתים אחדים, המסכמים בפשטות רבה את נקודות הציון המרכזיות במעשה הצלתם של היהודים במלכות אחשורוש באותם ימים. הסיפור בגרסתו הפייטנית, הנמסר כולו בלשון עבר, אינו מנסה להטיל אור חדש על תיאורו במקרא. חשיבותו, עבור הפייטן, טמונה – כך נדמה – בעצם העובדה שהתרחש. ועם זאת, לדידו של הפייטן, אין מדובר רק בזיכרון היסטורי של אירוע מן העבר הרחוק, אלא באירוע מכונן – כלפי אדם וכלפי שמיא – שהשלכותיו והשתמעויותיו ראויות להיות מורגשות בהווה המוחש. |
| • עֵזֶר מִצָּרַי הָיִיתָ - עזרת לי והושעת אותי מאויבי, לפי ברכת משה רבנו ליהודה (דברים לג, ז): ...וְעֵזֶר מִצָּרָיו תִּהְיֶה. • סִתְרִי וּמָגִנִּי אַתָּה - מקור מסתור ומגן אתה לי. זהו שיבוץ מתהלים קיט, קיד: סִתְרִי וּמָגִנִּי אָתָּה לִדְבָרְךָ יִחָלְתִּי. • אָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ - לפי תהלים קמד, ט: אֶלֹקִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ. בפסוקים הבאים מהולל ה' בכך שהוא מושיע את דוד מחרבם של אויביו, ויש בהם בקשה להצלה ממזימותיהם של אויביו בעתיד. ואולי רומז כאן לשירה שעתידים לשיר בגאולה העתידה, ע"פ המדרש לפסוק אָז יָשִׁיר משֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזּאת לַייָ (שמות טו, א). • תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק - זוהי בקשה מה', אף שמקורה בציווי של האל לעם ישראל להשמיד את עמלק. כך נאמר בדברים כה, יט: וְהָיָה בְּהָנִיחַ יְיָ אֱלֹקֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב... תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם. • שִׁמְךָ יִתְקַדָּשׁ - מחיית עמלק תביא לקידוש שמו של האל בעולם, שכן כך נאמר במדרש תנחומא, כי תצא, יא: "כל זמן שזרעו של עמלק בעולם - לא השם שלם ולא הכסא שלם. אבד זרעו של עמלק - השם שלם והכסא שלם". • זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם - השיבוץ מתהלים קמג, ה: זָכַרְתִּי יָמִים מִקֶּדֶם הָגִיתִי בְכָל פָּעֳלֶךָ בְּמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ אֲשׂוֹחֵחַ. • עֵת אָמְרוּ בּוֹאוּ נַכְחִידֵם - כאשר תכננו האויבים להשמיד את ישראל. לפי תהלים פג, ה: אָמְרוּ לְכוּ וְנַכְחִידֵם מִגּוֹי וְלֹא יִזָּכֵר שֵׁם יִשְׂרָאֵל עוֹד. • לַעֲקֹר בֵּיצַת עַם נוֹשַׁע - לקעקע ולהכרית את קיומם של ישראל, לפי האמור במדרש ויקרא רבה יא, ז: "המן הרשע התחיל לעקר בגפנים וביקש לקעקע ביצתן של ישראל". • אָזְנָיו הַכְבֵּד עֵינָיו הָשַׁע - כאשר זמם המן את מזימתו לאבד את היהודים, ביקש עם ישראל מהקב"ה לסתום את אזניו ואת עיניו של אויבו. השיבוץ הוא מישעיהו ו, י: הַשְׁמֵן לֵב הָעָם הַזֶּה וְאָזְנָיו הַכְבֵּד וְעֵינָיו הָשַׁע. • אָז שָׁב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ - מה שזמם לעשות לישראל נעשה לו, על פי הכתוב בתהלים ז, טז-יז: בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל. יָשׁוּב עֲמָלוֹ בְרֹאשׁוֹ... • כָּל יוֹרְשׁוֹ - בניו. • בָּא לַעֲקֹר וְנֶעֱקַר שָׁרְשׁוֹ - המן ביקש להמשיד ולאבד מהשורש את כל עם ישראל ובמקום זאת אבד הוא וזרעו. • בֶּן יָאִיר - מרדכי, ככתוב במגילת אסתר (ב, ה): אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר... • הָפְקַד עַל בֵּיתוֹ - של המן, כמו שנאמר באסתר ח, ב: וַתָּשֶׂם אֶסְתֵּר אֶת מָרְדֳּכַי עַל בֵּית הָמָן. • כִּי נִשְׁמְעָה תְפִלָּתוֹ - אותה זעקה ותפלה של מרדכי שזעק בחוצות העיר עם היוודע דבר הגזירה, שנאמר באסתר ד, א: וַיִּקְרַע מָרְדֳּכַי אֶת בְּגָדָיו וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר וַיֵּצֵא בְּתוֹךְ הָעִיר וַיִּזְעַק זְעָקָה גְדֹלָה וּמָרָה. • שָׂשׂוֹן שִׂמְחָה לַיְּהוּדִים... וְרַבִּים הֵם מִתְיַהֲדִים - כמסופר במגילת אסתר ח, יז: וּבְכָל מְדִינָה וּמְדִינָה וּבְכָל עִיר וָעִיר מְקוֹם אֲשֶׁר דְּבַר הַמֶּלֶךְ וְדָתוֹ מַגִּיעַ שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן לַיְּהוּדִים מִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וְרַבִּים מֵעַמֵּי הָאָרֶץ מִתְיַהֲדִים כִּי נָפַל פַּחַד הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם. • שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ בַּפּוּרִים, וּשְׁתוּ עַד תִּהְיוּ שִׁכּוֹרִים - כפי שנאמר בבבלי מגילה ז, ע"ב: "מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" . ותרגומו: חייב אדם להתבסם /להשתכר בפורים עד שאינו יודע בין ארור המן לברוך מרדכי. הביטוי לקוח משיר השירים (ה, א): אִכְלוּ רֵעִים שְׁתוּ וְשִׁכְרוּ דּוֹדִים: • שִׁלְחוּ מָנוֹת לַחֲבֵרִים וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים - כפי שנאמר במגילת אסתר ט, כב: לַעֲשׂוֹת אוֹתָם יְמֵי מִשְׁתֶּה וְשִׂמְחָה וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ וּמַתָּנוֹת לָאֶבְיוֹנִים. • רַחְמָנִים בְּנֵי רַחְמָנִים - כינוי לישראל. • וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ - עזור לישראל לכוון אליך את לבם, כפי שמבקש שלמה המלך בחנוכת בית המקדש (דברי הימים א כט, יח): יְיָ אֱלֹקֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבוֹתֵינוּ שָׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ. • אָז תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ לְךָ - לעתיד לבא, כאשר ייגאל העולם כולו, לפי ישעיהו מה, כג: כִּי לִי תִּכְרַע כָּל בֶּרֶךְ תִּשָּׁבַע כָּל לָשׁוֹן, וכך בתפילת "עלינו לשבח". • וְאֵלֶיךָ הֲשִׁיבֵנוּ - כפי שנאמר בסוף מגילת איכה (ה, כא) הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. |
| عنوان |
עזר מצרי היית |
|---|---|
| دورة العام |
פורים |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
