مرحبا بك! يمكنك التسجيل عن طريق ملء التفاصيل الشخصية الخاصة بك أو عن طريق الدخول إلى حسابك في الفيسبوك أو غوغل
او
|
צור משלו אכלנו / מחבר לא ידוע צוּר מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ בָּרְכוּ אֱמוּנַי שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ כִּדְבַר ה' הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ רוֹעֵנוּ אָבִינוּ אָכַלְנוּ מִלַּחְמוֹ (אֶת לַחְמוֹ) וּמִיֵּינוֹ (וְיֵינוֹ) שָׁתִינוּ עַל כֵּן נוֹדֶה לִשְׁמוֹ וּנְהַלְּלוֹ בְּפִינוּ אָמַרְנוּ וְעָנִינוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה' בְּשִׁיר וְקוֹל תּוֹדָה נְבָרֵךְ לֵאלֹהֵינוּ עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה שֶׁהִנְחִיל לַאֲבוֹתֵינוּ וּמָזוֹן וְצֵדָה הִשְׂבִּיעַ לְנַפְשֵׁנוּ חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ וְאֱמֶת ה' רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ צוּרֵנוּ עַל צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ זְבוּל בֵּית תִּפְאַרְתֵּנוּ וּבֶן דָּוִד עַבְדֶּךָ יָבֹא וְיִגְאָלֵנוּ רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ וּבִרְנָנָה (שָׁם) נַעֲלֶה הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת ה' |
|
פיוט המושר לפני ברכת המזון בסעודות השבת ברוב מסורות ישראל. ככל הנראה נכתב הפיוט בצפון צרפת, לא יאוחר מן המחצית השנייה של המאה הארבע-עשרה, ועד מהרה נתגלגל לקהילות שונות ברחבי העולם היהודי, ואף זכה למספר חיקויים. שירת הפיוט לפני ברכת המזון מוסיפה לתחושת החגיגיות המלווה את השבת ואת ברכת המזון בה. השבת איננה נזכרת כלל בפיוט ולא מן הנמנע שבמקורו נועד הפיוט לשמש כהקדמה לברכת המזון בסעודת מצווה סתם, ורק לאחר מכן זוהה דווקא כפיוט לשבת. קשריו לברכת המזון, מכל מקום, ניכרים ביותר: שלושת הבתים הראשונים של הפיוט מכוונים כנגד שלוש הברכות הראשונות של ברכת המזון, הבית הראשון "הַזָּן אֶת עוֹלָמוֹ" כנגד ברכת "הזן"; הבית השני "עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה" כנגד ברכת "על הארץ ועל המזון"; הבית השלישי "רַחֵם בְּחַסְדֶּךָ עַל עַמְּךָ", כנגד ברכת "רחם על ישראל עמך". הבית האחרון המזכיר "כּוֹס יַיִן מָלֵא כְּבִרְכַּת ה'", מכוונת אל הברכה על היין אחרי ברכת המזון, במסגרת "הזימון". לא מעט לחנים וביצועים קיימים לפיוט הזה, בהם ביצועו המפורסם של אברהם פררה וגרסה בלדינו. ישנן קהילות, כמו בולגריה, אשכנז וחסידויות שונות, בהם קיימים מספר לחנים לפיוט. פרט מעניין נוסף קשור ללחנו של הפיוט: בשנות השמונים של המאה העשרים נתגלה בכתב יד מתחילת המאה השש-עשרה תעתיק של תווי הפיוט, המתעד כנראה לחן יהודי מקורי, ולא לחן עממי-מקומי ש'הולבש' על מילות הפיוט; לחן זה נרשם על ידי מלומד נוצרי כפי ששמע אותו מפי יהודי או יהודים בדרום גרמניה של אותם ימים. ככל הידוע, זהו רישום התווים הקדום ביותר המצוי בידינו לזמירות שבת, ואחד הקדומים במסורת הפיוט בכלל. |
| • צוּר – כינוי לאל, מלשון חוזק. • מִשֶּׁלּוֹ אָכַלְנוּ – לפי בראשית רבא מג, ז, שמספר על אברהם: היה מקבל את העוברים ואת השבים. ומשהיו אוכלים ושותין, היה אומר להן: "ברכו!" והן אומרים לו: "מה נאמר?" והוא אומר להם: "אִמרו: ברוך אל עולם שאכלנו משלו". • בָּרְכוּ אֱמוּנַי – המשורר קורא לעם ישראל לברך את הקב"ה, הנותן לנו את מזוננו. אֱמוּנַי הם עם ישראל, המאמינים בקב"ה, על פי שמואל ב כ, יט: שְׁלֻמֵי אֱמוּנֵי יִשְׂרָאֵל. • שָׂבַעְנוּ וְהוֹתַרְנוּ – היה שפע רב, כך שגם שבענו וגם נותר אוכל. לפי הפסוק ממלכים ב ד, מד: וַיִּתֵּן לִפְנֵיהֶם וַיֹּאכְלוּ וַיּוֹתִרוּ כִּדְבַר ה'. רומז למנהג להותיר מן הפת על השולחן בזמן ברכת המזון, שמקורו בבבלי (סנהדרין צב ע"א): "כל שאינו משייר פת על שולחנו אינו רואה סימן ברכה לעולם". • כִּדְבַר ה' – שציוה לברך לאחר אכילה ושביעה, כפי שנאמר בדברים ח, י, משם נלמד החיוב על ברכת המזון: וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ עַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. • הַזָּן – המזין, המאכיל. • אֵין קָדוֹשׁ כַּה' – לקוח משירת חנה (שמואל א ב, ב) אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ... • עַל אֶרֶץ חֶמְדָּה – ארץ ישראל, שהיא ארץ טובה ומשובחת. הכינוי ארץ חמדה מופיע במספר מקראות (ירמיה ג, יט; זכריה ז, יד, תהלים קו, כד). • חַסְדּוֹ גָּבַר עָלֵינוּ – הקב"ה מגביר חסדים וטובות על עם ישראל, ע"פ תהלים קיז, ב: כִּי גָבַר עָלֵינוּ חַסְדּוֹ וֶאֱמֶת ה' לְעוֹלָם. • וְאֱמֶת ה' – וכל הבטחותיו של ה' הן אמת, לפי הפסוק הנ"ל. • זְבוּל – בית המקדש. • רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' – המשיח, שחשוב לעם כנשמת רוח חיים שבאפיו, ככתוב באיכה ד, כ: רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה'. • עִיר צִיּוֹן תְּמַלֵּא – תמלא את ציון בתושבים, בצדקה ומשפט, או בכל טובה, לפי נבואת ישעיהו (לג, ה): נִשְׂגָּב ה' כִּי שׁכֵן מָרוֹם מִלֵּא צִיּוֹן מִשְׁפָּט וּצְדָקָה. • וְשָׁם נָשִׁיר שִׁיר חָדָשׁ – נברך ונשבח לקב"ה, על פי תהלים לג, ג; שם צו, א ופסוקים אחרים בתהלים ובישעיה: שִׁירוּ לוֹ שִׁיר חָדָשׁ. • וּבִרְנָנָה שָׁם נַעֲלֶה – בשמחה נעלה לירושלים. • הָרַחֲמָן הַנִּקְדָּשׁ – הקב"ה, על פי לשון הברכות בברכת המזון: הָרַחֲמָן הוּא... • עַל כּוֹס יַיִן מָלֵא – על פי המנהג מברכים את ברכת המזון על כוס מלאה ביין. • כְּבִרְכַּת ה' – מבוסס על דברים טז, יז: אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ. |
| عنوان |
צור משלו |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבת |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
سجل الدخول باستخدام غوغل
تسجيل الدخول باستخدام فاسيبوك
